קמצן או חסכן? בצורה גסה רואה הצרכן מוטה המחיר את השוק בצורה הבאה:
- יקר: עולה כסף
- זול: עולה פחות מהצעה אחרת
או בצורה יותר מכובדת: בעולם של מוצרי צריכה (Commodities), מדוע לשלם יותר כאשר כל המתחרים בנישת שוק מסויימת מציעים בפועל אותו דבר. יועצי השווק מטפטפים לאוזנינו כל הזמן על ה"ערך המוסף" שאנו חייבים להדגיש, בכדי לבדל את עצמנו מהמתחרים.
על מצוינות שמעתם?
מחיר הוא מרכיב חשוב, אבל ללא בחינתו מול התמורה, הוא חסר משמעות.
טכנולוגיות מידע מורכבות ומושפעות ממשתנים רבים – יכולות הספק וספקי משנה, ערוצי שווק, רגולציה ותשתיות קיימות ונדרשות. שני המשתנים הנוטים לעיתים מזומנות ללכת לאיבוד הם: צרכי הלקוח והחלופות.
הכדי לאפשר הטיית מחיר אמיתית נדרשים שני שלבים:
- הגדרת דרישות: בניה של מפרט הצרכים של הארגון, החברה או היחיד.
- סקירת ההצעות: קבלת הצעות הכוללות את מירב המפרטים הטכניים.
לא תמיד ניתן יהיה לבצע את התהליך בסבב אחד. הגדרת הדרישות יכולה להשתנות, לעיתים בזכות יכולות אותם מציע ספק מסויים, או שיסתבר כי אף ספק אינו מסוגל לעמוד בדרישות המלאות.
רק לאחר שבוצע ישור קו ראשוני בין הצעות המחיר, ניתן לנסות ולבדל אותם מבחינת המחיר. גם כאן, הצעות המחיר לא תמיד יהיו תואמות. כל ספק ינסה לבדל את עצמו במידת האפשר. על הרוכש לצמצם את הבידול בכדי לקבל את המחיר האמיתי.
המחיר האמיתי לא תמיד יהיה הזול ביותר על הניר. רכיבים כמו שרות, זמני תגובה, זמינות חלקים הם בעלי השלכות כלכליות, ויש להביא אותן בחשבון.
כעת ניתן לפנות לספק בפניה הישראלית העאולטימטיבית: "תעשה מחיר!"