partner
conditions

למתנדבים Hey-dud

מדוע אין יותר פרויקטים כמו הטמעת מערכת לינוקס בחצור הגלילית? האם פרויקט ממין זה מקדם או מעכב את כניסת הקוד בפתוח והתכנה החופשית למערכת החינוך?בכנס מו"ח האחרון, כמו גם בקודמים לו, נראו פרויקטים רבים וטובים המנצלים כלים טכנולוגיים. מצד שני אנו מתבשרים על רמת תפוצה של 29 ילדים לכל מחשב בית ספרי. נסיונות לעקוף את הבעיה על ידי מחשבים לכל ילד או מערכת מרכזית (בהנחה כי למרבית הילדים מחשבים בבית), אינם מסייעים לפתרון הבעיה.

מדוע במדינה בה עמותות מצליחות לעמוד בפרץ של קריסת מערכת הרווחה, ושרותי החרום מתבססים על רבבות מתנדבים אין הצלחה דומה במערכת החינוך.

אני רואה מספר סיבות לכך:

  • למערכת החינוך אין מנגנון להתמודד או לנהל פעילות התנדבותית כפי שארגונים כמו יד שרה, המשמר האזרחי או מגן דוד אדום מנהלים אותם. כמו כן אין מנגנון המעודד מורים או מנהלים לשתף פעולה עם מתנדבים, והיות ופעילות ממין זה היא מחוץ למסגרת העבודה המחויבת (ושעבודה הם מקבלים את משכורתם).
  • במערכת החינוך אין ראיה של הדינמיות של טכנולוגיות המידע. כיתות מחשבים נרכשות כחבילות חד פעמיות, ובלא מעט מקרים כתרומה ולא כחלק מתכנית אב.
  • הענקת עצמאות לבתי ספר הותירה מנהלים להתמודד לבדם עם סוגיות טכנולוגיות של רכש, תחזוקה ופיתוח ללא הענקת כלים ניהוליים מתאימים.
  • החוזה עם מיקרוסופט העניק לבתי ספר סט כלים מצומצם בעלות נמוכה. כפועל יוצא הוא צימצם את המוטיבציה להרחבת הכלים והיכולות, הן של התלמידים והן של המורים. יתר על כן, הוא מעודד בעקיפין הפרה של זכויות יוצרים, היות וההסכם מכסה את בתי הספר, לא את התלמידים.

כתוצאה מכך, פעילות התנדבותית לקידום הקוד הפתוח והתוכנה החופשית אינה צוברת תנופה, ואפילו סובלת מגורם של הרתעה. לכאורה מקרה קלאסי של "טכנולוגיה משבשת", אך בפועל יותר מכך. לא הטכנולוגיה היא הגורם המשבש, אלא ישומה.

על מקבלי ההחלטות והמתנדבים כאחד להבין כי התנדבות איננה חינם, איננה צדקה ואיננה יכולה להתקיים במופעים חד פעמיים. ניתן, ורצוי, לעשות שימוש בהתלהבות וביכולת של מתנדבים, כמו גם בכלי תוכנה חופשיים, אך על ביסוס של המשכיות ובעזרת כלים, מנהלים ותוכניות עבודה.
אינני בא לרפות את ידיהם של העושים במלאכה, אך אני חושש שעיפות החומר תעשה את שלה. אז יוותרו הפרויקטים כאבן שאין לה הופכין, ולכלי ניגוח למקטרגים.

התקווה היא מצד השלטון המקומי. כנושא הנטל המרכזי של עלויות המיחשוב, השלטון המקומי הוא בעל העניין הגדול ביותר לשיפור המצב – הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה חינוכית.

5 תגובות ל-“למתנדבים Hey-dud

  1. במקרה אני מכירה את הנושא היטב, מקרוב, מצד משרד החינוך. אחת הסיבות לבחירה ארוכת הטווח במיקרוסופט על פני הקוד הפתוח, קשורה בדיוק למה שכתבת: "על מקבלי ההחלטות והמתנדבים כאחד להבין כי התנדבות איננה חינם, איננה צדקה ואיננה יכולה להתקיים במופעים חד פעמיים. ניתן, ורצוי, לעשות שימוש בהתלהבות וביכולת של מתנדבים, כמו גם בכלי תוכנה חופשיים, אך על ביסוס של המשכיות ובעזרת כלים, מנהלים ותוכניות עבודה."

    מקבלי ההחלטות הם אנשים מנוסים מאוד המבינים את כובד האחריות המוטלת עליהם. ככזו, הם חייבים לבחור באופציה שתאפשר תחזוקה ותמיכה ארוכות טווח. את זה הקוד הפתוח לא יכול לאפשר, מעצם הגדרתו ותפיסת העולם שלו.

    זה נכון שמשרד החינוך אינו מעודד פרוייקטים כאלו, אך לא כתוצאה מתפיסת עולם צרה או קוצר ראות טכנולוגית, אלא מכיוון שהיקף המשאבים הנדרש להתמודד עם שונות טכנולוגית גבוהה הוא אדיר, ובחלוקת משאבים נבונה (שלנו כאזרחים יש אינטרס שתתבצע), לא ניתן לעשות זאת.

    • יתכן כי לא הדגשתי זאת מספיק. כן ניתן לבסס ארגון על התנדבות (יד שרה, המשמר האזרחי ומד"א הן דוגמאות לכך). אך יש ליצור את המסגרת והנכונות לכך.

      התנדבות "חיצונית" בלבד (זק"א, בתי תמחוי כתחליף למשרד הרווחה וכדומה) יוצרים ריחוק, כפילות משאבים וחוסר המשכיות.

      לקוד הפתוח והמישמים שלו יש פוטנציאל אדיר, שמתפספס על ידי הרשויות המקומיות ומשרד החינוך

      • אם כבר משווים להתנדבות במקומות אחרים – אחת הבעיות שקיימות היום למשל בכל הקשור לסיוע לנזקקים, הוא שהרשויות העבירו יותר ויותר משקל לארגוני התנדבות וצדקה, ופינו תקציבים שלהם לנושאים אחרים.
        התוצאה היא שברגע שנעלמים המתנדבים, יש בעיה גדולה, כי המשאבים הנדרשים לסיוע כבר מוקצים למשהו אחר.
        מהבחינה הזו אני חושבת שעלינו להיות מרוצים מכך שמשרד החינוך (לגבי הרשויות המקומיות אני פחות מתמצאת) בוחר להשאיר אצלו את האחריות להקמה ולתחזוקה ארוכת טווח של מערכות מחשוב בית-ספריות. בעידן זה של הפרטה והוצאת הכל למתנדבים ותורמים, אני חושבת שזה מבורך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

international