contact

איקבוד

שם תנכ"י נאה. ואני תמה מדוע לא פופלרי יותר בקרב היהודים.

זאת בעקבות חוויה כנותן שרות.

הוזמנתי ללקוח פוטנציאלי לבחינת אפשרות לפרויקט, מרחק נסיעה של למעלה משעתיים לכל כיוון. 20 דקות לפני הפגישה מתקשר הלקוח להודיע כי איננו יכול לקיים אותה. הלקוח ידע כי מדובר בנסיעה ארוכה, הפגישה היא פגישת הכרות (דהיינו עדיין אין התקשרות עסקית ואין תמורה כספית).

אם היה זה מקרה בודד, הייתי רושם זאת לפני כאחד מאותם מקרים של תקלה בלתי צפויה.

זה המקרה השלישי – עם שלושה לקוחות שונים – בפחות מחצי שנה.

יתכן כי האשמה אינה רק בצד הלקוח. לא מעט אנשי מכירות מתעקשים לקיים פגישות גם כאשר המוצר או השרות אינו רלוונטי, באותו רגע או בכלל. ולהפגש עם לקוחות פוטנציאלים רק המצבים בהם יש סיכוי סביר לקיום עסקה.

המצבים הללו שונים. הפגישות נקבעו לצרכים ברורים, ומטרתם הייתה לקבוע את התאמתי לעבודה ואת העלויות הכרוכות. לא הייתי נפגע לו נפסלתי על אי התאמה או מחיר. זהו מצב להפקת לקחים, לא לקיטורים.

יהיו אלו שיאמרו, זה חלק מהעשיה של עסק קטן. אני סבור כי זהו חלק מאוירה תרבותית. אני משתדל להמנע מקביעת פגישות סרק עם אנשי מכירות ושווק, זהו בזבוז זמן שלי ושלהם. זאת אפילו המצבים בהם הפגישה היא עם איש מכירות, שזה תפקידו והוא מקבל משכורת עבורה.

חוסר כבוד מצד נותני שרות הוא מרתיח. הטרדה של משווקים היא מעצבנת. אנו חיים ונאבקים בהם יום יום. יתכן כי בוז ויוהרה מצד מקבלי שרות הוא פועל יוצא מכך. האם זהו מעגל קסמים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

tools
suggest