במבט ראשון, שני המתחרים העיקריים של Vista על שולחן העבודה הם המקינטוש ולינוקס, בעוד Google Documents ו-OpenOffice.Org מתחרים על תחום היישומים המשרדיים.
בפועל יש למיקרוסופט מתחרה קשה יותר: מיקרוסופט.
למתחרה יש מערכת הפעלה שולחנית לא רעה (XP), מערכת הפעלה ליישומים ישנים (98) ואפילו מערכת הפעלה המסוגלת לנצל חומרה חדשה ביתר יעילות לסביבה מרובת משתמשים (Server 2003).
אם נבחון סביבה משרדית של כ-10 משתמשים, נראה כי שדרוג או רכישה של מחשב אחד המתאים לסביבת Vista יכול לתמוך ב-5 עד 10 מתשתמשים בעזרת Windows Terminal Services של שרת Windows 2003. על ידי שימוש בלקוחות "רזים" או שיחזור מחשבים ישנים בעזרת מודול המיחזור של קאנרי, גם אין צורך לשדרג מחשבים נוספים.
ויסטה הולך ומצטייר כמוצר צריכה לשוק הביתי. יתכן מיקרוסופט מייצרת ריבוי פלטפורמות בכוונה, היות והתפיסת המיחשוב השולחני שלה מאויים על ידי ארבע מגמות:
למיקרוסופט ישנם פתרונות כמעט בכל אחד מהתחומים הללו, אבל כל אחד מהם נוגס בגרעין ההכנסות ובמקור הכוח של מיקרוסופט: ישומים משרדיים על מחשבי PC, עם רישוי המניח משתמש בודד מול מחשב בודד.
מעבר לכך, המותג מטשטש. אם ניישם מערכת קשרי לקוחות כמו SugerCRM מול בסיס נתונים של אורקל על מערכת השרתים של אמזון (המתשמשת בטכנולוגית קוד פתוח של Xen), מיהו המותג? מיקרוסופט היא חברת מותג לא פחות (ואולי אפילו יותר) מאשר חברת תכנה. מצב של שיתוף פעולה בו מותג אחר עלול להאפיל אל המותג המיקרוסופטי הוא לא מצב עניינים נורמלי עבורם.
כאשר העולם המונוליטי של מיקרוסופט מתערער מבפנים, למשתמשים יש צורך לבחון את החלופות. אם בודקים את החלופות, מתגלה יקום שלם של אפשרויות.
פרסומים קשורים:
