שווה ז….

למה גסות הרוח? בעיקר כאשר אני רוצה להפנות למאמר מצוין בכלכליסט.

הסיבה היא הנימוק שנתן לי בעל חברה למדיניות התמחור שלו, ומדוע הוא פיטר את המנכ"ל שלו.

אם אני מחייב כזונה, משלמים לי כמו לזונה ומתיחסים אלי כאל זונה.

אם אני מחייב כנערת ליווי, אני עושה את אותו דבר, רק משלמים לי יותר ונותנים לי מעט יותר כבוד.

בסופו של יום אני עושה את אותו דבר.

החברה, מהכרותי עמה, נותנת שרות ברמה גבוהה יותר ממרבית המתחרים שלה. עם זאת, המנכ"ל היה נואש למכור פרויקטים, עד כדי מתן הצעות במחירי עלות, או אף בהפסד. הפחד שלו מהפסד של פרויקטים למתחרים גרם לחברה להראות נואשת.

ישבתי משני צידי השולחן, כלקוח וכנותן שרות. פחד וחוסר בטחון של צד אחר, בעיקר מצד נותן השרות, גורם לצד השני להריח דם. התוצאה היא רעה לשני הצדדים, היות ואז נגמר המשא ומתן. יש התמקחות או התנתקות.

בהתמקחות, רק הכסף משחק, והמשחק הוא "איך לדפוק את הצד השני". בהתנתקות, אין המשך, לפחות לאחד הצדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

terms
about