אין קבוע מהזמיןֿ

עירא הוא זה שגרם לי להגות במושג הקיימות.
נקודת המבט הראשונית שלי היא מתחום מערכות המידע וניהול הידע. האם אנו מסוגלים לשמר ידע לאורך זמן? התשובה היא כמובן כן, כל עוד נחרוט על סלעים, נטמין אותם בפרמידות ונדאג אחת לכמה מאות לתרגומים.
החלק האחרון של המשפט הקודם הוא המהותי ביותר. הפרמידות והספינקס שרדו אלפי שנים בזכות מזל אקלימי ((ואולי גם העדרת מגבלות תקציביות על היזמים)), מאיתנו יוותרו אולי ההאנדרטאות של הר רשמור. אנו איננו בונים מתוך מחשבה על קיצו של הדבר אותו בנינו, אנו מצפים כי מה שבנינו ימשיך להתקיים. בה במידה אנו ממהרים למצוא פתרונות זמניים תוך הדגשה כי פתרון קבוע יגיע בהמשך. לא בכדי נאמר "אין קבוע מהזמני".
שתי הרצאות גרמו לי להרחיב לכיוונים חדשים:
מיקל פריצ'ארד מציג פתרון זמני במובהק להשגת מים נקיים במקום בו רק מים מזוהמים זמינים

הגדולה בפתרון זה היא בזמינות המהירה של המסנן (לעומת הזמינות הנמוכה של מים נקיים) והעובדה כי ניתן לספק מים לתקופה יחסית ארוכה (6000 ליטר למסנן). היות, והמשאב העיקרי הנחוץ – מים – כבר למעשה קיים.
אדם גרוסר מציג מקרר ללא חשמל

הנחת היסוד כאן היא שבעוד חשמל או גז דורשים תשתית ואינם תמיד זמינים, אש היא דבר הזמין לרבים – החל מעץ, וכלה בצואת גמלים.

הגדולה היא בצרוף של ראית מה שחסר (מים נקיים או קרור) וראית מה קיים (מים מזוהמים או אש, בהתאמה).
האם זוהי קיימות? לא בהכרח, אבל זוהי צורת מחשבה של קיימות. להבדיל, כמובן מקנס המים….