מהיום הראשון שאני מתגורר בזכות עצמי (1988), יש לי חסכם. כאשר גרתי בבית צמוד קרקע היו לי טפטפות ושעון מים. ילדי מקבלים אמוק אם אני משאיר ברז פתוח בזמן ציחצוח שיניים. יותר מ-20 שנה אני דואג1 למשק המים.
ועכשיו: קנס מים. אני האשם בזיהום מאגרי המים של ישראל.
להוסיף חטא על פשע, דורשת ממני הרשות המקומית דיווח על מספר הנפשות בבית, על מנת לחשב את זכותי למים במחיר הגיוני. אולי רצוי שאשים קופה קטנה ליד המקלחת והשרותים – לטובת אורחים.
מצד שני, אולי המידע הזה, בשילוב עם המעגר הביומטרי, יסייע במניעת פשיעה, כי הרי שום דבר בחוק הזה לא יקדם את משק המים בישראל.
- בקטנה [↩]
#1 by אילן at 27 באוגוסט 2009
ואני בטוח שאתה סומך על רשות המים המקומית שתשמור (כי בטוח יש להם מערכות אבטחת מידע) את כל פרטינו האישיים בבטחה.
אפרופו כל הרעש סביב המאגרים הביומטריים.
#2 by גיל פרוינד at 27 באוגוסט 2009
חלק ניכר מהרשויות המקומיות מוציאות את מערכות המידע שלהם למיקור חוץ. אני בספק שהמושג ממש מוכר להם…