ראשית התנצלות. משחקי המילים שלי איומים (וגרוע מכך, חוזרים על עצמם).
מאמר בגלוב מתלונן על רשתות חברתיות. ומכנה אותן "יאפים מחפשים יאפים אחרים להתחכך בהם". בעבר כבר הערתי לגבי השימושיות של אתרי נטוורקינג.
הפרסום הגלוב משעשע, משום שהוא משתמש בכלי קהילתי מובהק (הבלוג), הפועל בצורה קהילתית (מספר כותבים קבועים וכתבים אורחים) ומעודד תגובות והפניות. יתר על כן ליובל דרור עצמו מספר לא מבוטל של פרסומים בעתונות ובדפוס ורקע מכובד בטכנולוגיה, כך שפרסום זה משונה במקצת.
מאידך, אולי ישנו טעם לפגם בכמות (הגודלת) והאיכות (היורדת) של אתרי הרשתות החברתיות. ישנן רשתות חברתיות ממוסדות וממוקדות, שהוקמו ככאלו (LinkedIn ברשת, IBC בעולם האמיתי), וישנו קהילות שנוצרו מסביבת לנושא מקצועי או עניין משותף (ראו אתרי תפוז או נענע).
אין לראות בקפה של דה-מרקר את חזות הכל.