פרסום זה יהיה ארוך יותר ומעט מורכב יותר, היות והוא דן בסוגיות טכניות שעלולות להראות משמימות למדי. עם זאת אני סבור שהערך המוסף לאתר האינטרנט שלכם יהיה גבוה, אז הביאו בכוס מים, שבו בכיסא נוח וקחו נשימה עמוקה.
בתחילה, מספר מושגים ומשמעותם.
ניתן לסווג את אתרי האינטרנט (בצורה גסה מעט) לשני סוגים:
ראוי להדגיש כי ההבחנה בין סטטי לדינמי היא לגבי התוכן. אלמנטים גרפיים דינמיים (אנימציה או וידאו) המשוייכים לתוכן קבוע הם אלמנטים סטטיים.
מכאן שרצוי לשקול מראש את סוג האתר וכמות השינויים הצפויים בו. זאת מתוך הערכה של קהל היעד והעלויות.
כעת, מעט על הטכנולגיות.
ישנן שלוש טכנולוגיות בסיס עליהן מוקמים אתרים דינמיים (כאמור, אתרים סטטיים הם בעיקר אוסף של קבצים):
מעבר לאמור לעיל, ישנן טכנולוגיות המכוונות יותר למה שמכונה חווית המשתמש, או לאלמנטים הויזואליים.
למעט Javascript ו-Ajax כל הטכנולוגיות האחרות מחייבות התקנת תוספים לדפדפן. בעוד שסביר כי מרבית המחשבים כוללים את התוספים הללו, אין דרך לוודא זאת מראש, או לדעת האם המתשמש יכול או מעוניין להתקין תוספים אלו. יתר על כן, תוספים אלו אינם נסרקים על ידי מנועי חיפוש בצורה יעילה, ותוכן המוטבע בהם, לא תמיד יזוהה.
עברית (עדיין) שפה קשה.
לשפה העברית בעולם האינטרנט שתי בעיות: הכוון וסימני הדפוס. בתחילת החדירה של האינטרנט לשוק הישראלי הופיעו גופני Webfont עבריים יחודיים, שיחד עם סידור של התווים בסדר הפוך אפשרו הצגת עברית. עם חדירת Internet Explorer לשוק, נוצרה סטנדרטיזציה מסויימת סביב הקידוד המכונה Windows-1255.
היות ועברית איננה השפה היחידה עם סוגיות אלו (ערבית, יידיש, פארסית וטאהי למשל), פותח סטנדרט UTF8 הכולל קידוד למרבית השפות בעולם, כולל סימני מעבר בין שפה לשפה. עם זאת, מרבית האתרים משתמשים עדיין בקידוד Windows-1255. למרות שקידוד זה שמיש למרבית המצבים, לקידוד UTF8 מספר יתרונות בולטים:
סטנדרטים
להבדיל מהדפוס, אין דרך לדעת בוודאות מוחלטת כי האתר יראה אצל הלקוח כפי שהוא נראה אצל המפתח או אצל בעל האתר, זאת היות ואין דרך לוודא מראש מה מותקן במחשב הלקוח (מערכת ההפעלה או סוג וגרסת הדפדפן). בכדי לצמצם את כמות השגיאות האפשריות יצר "התאחדות הרשת הכלל עולמית" (W3C) מערכת של תקנים לכתיבת אתרי אינטרנט (סקירה כללית של התקנים ניתן למצוא באתר הכללים). לא מעט מפתחי אינטרנט נוטים לזלזל בתקנים, ומסתפקים בתצוגה סבירה של האתר תחת Internet Explorer, זאת לאור הדומיננטיות של חברת מיקרוסופט בשוק המחשבים האישיים. גישה זו עלולה לפגוע היעילות האתר ממספר סיבות:
בפרסום הבא אדון כיצר ניתן לוודא את תאימות האתר לקהל הלקוחות הרחב ביותר.
לסיכום
לאחר שהוחלט על הקמת אתר. מה השאלות שיש לשאול?
ראשית יש לברר (אולי בשיתוף יועץ שיווקי):
כעת קיים הבסיס למפגש עם בוני האתרים.
על כל האמור לעיל להשקל באותו כובד ראש של המבנה האסטטי והתוכני של האתר.
אם הגעתם עד לכאן, ברצוני קודם לכל להודות לכם, ולבקשכם להעיר ולשאול שאלות. שאלות והערות אלו יסיעו לי לעדכן את המאמרים ולהוסיף מידע נוסף.
פרסומים קשורים:
