site-map

על חברה דיגיטלית, מדיניות ואינטרנט

כנס חברה דיגיטלית, מדיניות ואינטרנט היה ארוע מבלבל וקצת חסר מיקוד.


מושב ראשון: תרבות דיגיטלית – מאוטופיה למציאות

מעבר להנחיה קלילה ומשעשת של יוסי ורדי, הציג המושב (שלא בטובתו) את הבלבול והטשטוש של מהי תרבות דיגיטלית.

  • מאיה בן צבי ממכללת הדסה (שלא הייתה בין חברי הפנל המקוריים) שפכה מים קרים על ההתלהבות מ-YouTube ומיני חפיצים כאשר הטילה ספק ביכולת מערכת החינוך הישראלית לנצל את יכולות טכנולוגיות חדשות.
  • ניק פולטון, מרויטרס, היה היחידי שנגע בסוגית אמינות המידע והתוכן ברשת.

מושב שני: קרבות שליטה בזירת התקשורת – ספקי תשתיות, בעלי תוכן והאינטרנט

באוירה רצינית יותר, דיון שנגע בעיקר במאבקן של של חברות התקשרות הותיקות (קוי וסלולרי) על קיומן, בעולם שבו התוכן הוא העיקר.

  • גארי שיינברג מבריטיש טלקום, הציג כיצד מתמודדת חברת טלפוניה ותיקה ומיושנת עם עולם תקשורת חדש: על ידי ניצול מקסימלי של טכנולוגיה (כמו תקשרות IP וקוד פתוח), והצגת ערכים מוספים חדשים (כמו טלפונית SIP).
  • עמוס שפירא, מסלקום, הציג תפיסת עולם שמרנית יותר, בה הצרכן משלם על התקשרות והתכנים. הוא מאמין כי האופי האישי של הסלולר הוא שיכריע לטובתו, וכי רשתות WiFi ו-WiMax איננן מסוגלות (עדיין?) לתת את אותה רמת שרות לה מסוגלים מפעילי הסלולר.
  • אסמה ווס, מ-Muniwireless, הציגה את הרשתות העירוניות כשילוב מעניין בין שרותים עירוניים לבין תשתית תקשרות פתוחה לציבור.

מושב שלישי: חשיבה מחדש על רגולציה

מושב מבולבל וחסר מיקוד. למרבית המשתתפים לא היה ברורה האבחנה בין ההשלכות של זכויות יוצרים, פטנטים ו-DRM על תכנים באינטרנט , לבין ישומם. עם זאת עלו שתי אבחנות מעניינות:

  • דניאל רוזן, לשעבר הרגולטור של משרד התקשורת, קרא לרגולציה מינימלית ודינמית, ולהמנע מהשלכה מטכנולוגיה ורגולציה קיימת לאלו העתידיות. רגולציה, לדבריו, צריכה לסייע לקידום, ולא לעקב.
  • פרופ' ניב אחיטוב תקף את נסיונות החקיקה בתחום התוכן, משום שלדבריו, הם אינם ברי אכיפה מבחינה טכנולוגית.

לסיכום

ישנו מאבק בין השליטים הישנים (המחוקקים, חברות הטלקו וחברות המדיה והתוכן הותיקות) ליצרני וצרכני התוכן. המודלים החוקיים והעסקיים של השליטים הישנים אינם נראים מתאימים לעידן הנוכחי, אך עדיין לא קמו שליטים חדשים ברורים.

ברמה הטכנית הנמוכה ביותר של האינטרנט (פרוטוקולים, נתבים וקוי תקשורת), קיימת מערכת עם יכולות בלתי מוגבלות ובעלת יכולת שרידה גבוהה בעלות נמוכה יחסית. מצב זה מושך את השטיח מתחת לרגליהם של ענקי התקשורת והמדיה. עם זאת, יש לזכור, כי ענקים אלו הם שהקימו את התשתית הזאת, והם יאבקו זמן רב לשמר את יכותם ורווחיהם.

בכל הדיון חסר לי הדיון בפעילות העסקית שאיננה מדיה. מה שקרוי בלע"ז Brick and morter. איפה נמצאים מוצרי הצריכה, העסקים הקטנים והלקוחות?

מעבר לסיכום

קיימתי מצוות אמירת שלום

faq

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *