קטגוריה: כללי

language

בן אלף

זהו הפוסט האלף של הבלוג הזה. למה זה חשוב? זהו שלא.

content

מעמד היו-יו

אם יש מה שמאפיין את מעמד הביניים הישראלי דהיום, זהו חוסר הבטחון בעתיד בעתיד הכלכלי והמקצועי שלו. את הקביעה הזאת אני אומר מתוך ראיה צרה של דוגמאות מסביבתי המקצועית והחברתית הצרה. אך אם יש מה שלמדתי מהמחאה החברתית המתקיימת היום בישראל, דוגמאות אישיות הם מקור מידע לא פחות אמין (ולעיתים אף יותר) מהתקשורת.

סבתי הייתה תמיד שואלת האם לא עדים לי לעבוד ב"חברה מסודרת". כוננתה הייתה למקום בו יש תלוש משכורת סביר, פנסיה ופיצויים. מקום בוא ידעת כי המשכורת תהיה בסוף החודש, ולא מיני התפתעות של שוטף+X. אלו שבחרו במסלול העצמאות נראים כמי שמשליכים נפשם מנגד.

האםת היא שאין בטחון כאן או כאן. יש אלו המצליחים כעצמאיים1, ויש כאלו המגלים את מקום העבודה כקנה רצוץ. אני מכיר את המצב משני צדדיו, כעצמאי וכשכיר.

לאחרונה פנה אלי עובד לשעבר שלי. נמאס לו ממקום העבודה שלו, והוא החל לחפש חלופות, הין השאר בחו"ל. להפתעתו, הוא מצא עבודה חלופה טובה בארץ. והחליט לא להמשיך את החיפוש בחו"ל. אמרתי לו להמשיך לחפש. כאשר אמר לי עי הוא מרגיש לא נוח עם המעביד החדש, אמרתי לו כי המעביד החדש יפטרו בניד עפעף אם יראו צורך בכך.

הרגשתי רע באמירה הזאת, אך הייתי מרגיש יותר רע אם לא הייתי נותן לו את העצה הזאת. היום אני במצב שבו אני צריך עזרה בתפעול העסק, אבל אני מוטרד. אם אני לוקח עובד שכיר, אני מחוייב כלפיו2, שלא לדבר על העלויות והבירוקטיה הכרוכים בכך. הייתי רוצה להאמין ביחסי עבודה לטווח ארוך המובוססים על אמון הדדי, אך קשה לי לראות מצב זה מתקיים בשוק העבודה הנוכחי.

שוק העבודה הנוכחי מתבסס על קומטדיזציה של העובדים. הצעד המתבקש מכך הוא הקומודיטיזציה של מקום העבודה. העובד, שכיר או פרילנסר, הוא בר החלפה. הבטחון הכלכלי, מאבני היסוד של מעמד הביניים, אבד.

  1. בזכות ולא בחסד []
  2. גישה משונה, אני יודע, אבל מה לעשות []
api

חרם בחסות בעלי עניין?

הטקסט הבא נחת בתא הדואר שלי:

אומרים שהשנה מחיר הדלק יוסיף לעלות לכמעט 9.5 ש"ח/ליטר.
נמאס לנו!
אנו רוצים שמחיר הדלק ירד? האם זה אפשרי?
זה אפשרי!!
אבל בשביל זה חייבים לפעול באופן מיידי.
שנה שעברה עלו כמה רעיונות כמו לדוגמא:"לא לקנות דלק בתאריך מסויים".
חברות הנפט צחקו כי ידעו שמי שלא מתדלק ביום ראשון מתדלק ביום שני. זאת היתה בשבילם הפרעה, אבל לא בעיה קשה.
למישהו היה רעיון שיתכן שיעבוד.
אם אנחנו רוצים שיעבוד:
חייבים להתאחד כדי להפוך את זה למציאות ולהשיג את המטרה !!
דלק 95 אוקטן נמכר בישראל ב-7.26ש"ח לליטר.
כולנו מודעים לעובדה שהחברות נפט מוציאים אותנו פריירים. אל תשכח כשהעלו את המחיר לכמעט 5.5ש"ח. אז אמרו לנו שזה כיוון שהייה מחסור של נפט.
עכשיו אין מחסור של נפט והיום שואבים הרבה יותר ממה שלפני 35 שנה, ואז המחיר היה של 1.20ש"ח.
חייבים לפעול בנחישות כדי להראות להם שיש לנו כוח כצרכנים ויכולים להשפיע במחירים!!
השיטה היחידה שקיימת היא לפגוע להם איפה שהכי כואב להם:
בכיס שלהם!
כולם ביחד יכולים לעשות את זה!!
איך?!?!
בגלל שכולנו חייבים את הרכב שלנו ולא יכולים לוותר על הדלק, אבל יכולים להשפיע במחירים:
נשיב מלחמה כולם ביחד נגד חברות הנפט !!!
מעכשיו:
לא לקנות יותר דלק בשתי החברות נפט החשובות בישראל:
פז ו-דלק
בואו נדמיין את ההשלכות:
כאשר 2 החברות הנפט ירגישו את הירידה במחירות יהיו חייבות להוזיל את מחיר הדלק. זה יבאי למלחמה שאנחנו כל כך רוצים בין החברות.
אבל בשביל שהמכה תהיה חזקה נצטרך להסכים -מיליוני לקוחות של פז ושל דלק לא לקנות שם.
מה שנעשה:שלח את המייל הזה לפחות או יותר 10 אנשים (כמובן להסתיר את הכתובות כדי למנוע שימושם כספאם ואם יש להם רכב, יותר טוב).
כשכל אחד מאלה ישלח אותו ל-10 אנשים נגיע ל-100 איש. כשהאלה ישלחו לעוד 10 אנשים, נהיה 1000 וכך הלאה.
אם כל אחד מאיתנו עושה את זה עוד היום תכף נהיה מיליוני אנשים שנתחיל להלחם נגד החברות נפט הגדולות!!
אנחנו יכולים לעשות את זה ולהצליח, אבל…
זה הכרחי שנקנה את הדלק שלנו במקום אחר שלא יהיה פז ו-דלק, בגלל זה אנחנו מבקשים ממך שבבקשה תשלח את המייל הזה.
מה אתה אומר? אתה איתנו?
תעביר אותו!

המחשבה הראשונה שלי הייתה כי זהו סחריר של חברה או חברות המתחרות בפז ובדלק1. המחשבה השניה הייתה: אז מה? אחד מיסודות השוק החופשי הוא התחרות, ואפשרותו של הצרכן לבחור. אנו נוטים לחשוב כי אם מצב של אוליגופול או תאום מחירים (אמיתי, מדומה או כפועל יוצא של צרכנות עצלנית), אזי הפעלת כוח צרכני היא חסרת טעם, כי המתחרים בשוק יגנו אחר על השני.

אולי אחת מחברות הדלק ירוויחו ממהלך זה בטווח הקצר, אך הצרכנים ירוויחו בטווח הבינוני והארוך.

  1. גילוי נאות: אני מחזיק בכרטיס תדלוק של אחת המתחרות []
participate

זוית צרה של 360

אין לי סיבה להטיל ספק ביושרה של כתבי 360, ואין לי סיבה להטיל ספק במהימנותם של הנתונים שהוצגו בתחקיר רופא טוב, רופא לחיים. עם זאת יש לי ביקורת על הצגת המידע. והביקורת נובעת מהנקודה הבאה:
מה יחשוב מטופל בביקור הבא אצל הרופא, כאשר יראה את הצעצועים שהשאירו אצלו התועמלים הרפואיים.

יש מרחק רב בין רופאים המפירים את תקנות בריאות הציבור ואת נהלי ועדת הלסינקי, לבין רופאים שתועמלנים רפואיים משאירים במשרדם צעצוע בסוף הביקור. גם הרמיזה שרופאים מקבלים שווה כסף בסגל וציוד, בעוד שמטרידה, אינה זוכה למבט מקיף יותר של מצב המוסדות הרפואיים בישראל.
כתבה חשובה שהיה ראוי שיקדישו לה וראיה רחבה, כמתבקש מהשם 360, הפכה ל-sound byte, וחבל.

tour

ספקנות וצרכנות

הרבה מים

הרבה מים

עירא אברמוב שם נפשו בכפו ויצא למחוזות ההומאופטיה לברר מספר סוגיות לקראת ארועי 10231.

כצופה מן הצד, ושומע חופשי במבוא לכימיה, הדיון הוא משעשע. הומאופטים מאוד רוצים הכרה כשיטה מדעית, אך מול שאלות הבוחנות את עמידת ההומאופטיה במתודולוגיות מדעיות או שיטות המחקר הנובעות מהתודולוגיה המדעית מניסות אותם מיד למחוזות הניסים הנסתר והפסיכולוגיה.

בכניסה מקרית לסופר פארם הבחנתי במדפים של מוצרים הומאופטים שהתהדרו בתקינה של GLP, GMP, ISO וההצהרה "נבחן קלינית". למשך קרוב לשניה נדהמתי, עד שנזכרתי כי  ישנו גם מוצר של ביופט המתהדר באותם תקנים2. את המוצרים של שתי החברות אינני חושב שאצרוך.

המונח הבעיתי הוא "נבחן קלינית".

בחינה קלינית היא בחינה של מוצר3. המבחנים בודקים את העמידה של המוצר בתנאי המבחן, מוצר נחשב כנכשל אם גרם לתופעה שלילית (Adverse Effect) או לא עמד בתנאי המבחן. דהיינו, מתן גלולות פלצבו בצבעים שונים יכולה לעבור מבחן קליני. מכאן שהביטוי "נבחן קלינית" בפני עצמו הוא חסר משמעות, אלא אם כן נוסיף אליו את ההתויה מולה היא נבחנה.

האם יש להבין מכאן שהומאופטים הם נוכלים? לא נראה לי שעירא סבור כך. הוא רק תמה כיצד רופאים4, מסוגלים לתמוך בצורת טיפול שאינה עומדת בקירטריונים מדעיים. אני סבור שהתשובה פשוטה: רופא איננו בהכרח מדען. שבועת הרופא אינה מחייבת את הרופא לחשיבה המדעית, אלא לטובת המטופל. כפי שאנו מצפים מעורך הדין שיפעל לטובת מרשו או רואה חשבון לטובת לקוחו. אמנם רופא המתעלם מהמחקר המדעי בתחום הומאופטי, או מהעובדה כי המחקר הקליני הכולל חסיון כפול נוצר בגלל ההומאופטיה5, נראה לי חשוד כרופא רע, הוא אינו בהכרח נוכל.

הנוכלות, אם כבר, קיימת ברמה העסקית, הממסדית וממשלתית. קופות החולים ורשתות בתי המרקחת מצאו לעצמן מקור הכנסה נאה נוסף. היות ואנו, כלקוחות, מצפים כי גופים אלו יפעלו לטובתנו, אנו מניחים כי המוצרים והשרותים מבוססים על שיקולים מדעיים ורפואיים טהורים. הרגולטור הממשלתי כושל פעמיים, היות ונסיונות בקרה6 יוצרות גם הן רושם של מתן גושפנקא שאין לה אחיזה במציאות.

לא בכדי נזהרות חברות הפראמה הגדולות מתרופות "אלטרנטיביות". הן יודעות שמול התביעה היצוגית שתגיעה, לא יהיה להם כל ביסוס מדעי להשען עליו.

  1. דרך אגב, ישנה תופעה קלינית של עודף מים, אבל אני סוטה מהנושא העיקרי []
  2. למעט, כמובן "נבחן קלינית", שבמקרה של ביופט מקבל משמעות אחרת []
  3. על פי רב מוצר פרמצבטי, אם כי מוצרי מזון וקוסמטיקה יכולים להכנס למבחנים ממין זה []
  4. בעלי תואר MD []
  5. ופסל אותה []
  6. כמו הדרישה כי מחטים המשמשות בדיקור יהיו סטריליות []
news