זהו הפוסט האלף של הבלוג הזה. למה זה חשוב? זהו שלא.

אם יש מה שמאפיין את מעמד הביניים הישראלי דהיום, זהו חוסר הבטחון בעתיד בעתיד הכלכלי והמקצועי שלו. את הקביעה הזאת אני אומר מתוך ראיה צרה של דוגמאות מסביבתי המקצועית והחברתית הצרה. אך אם יש מה שלמדתי מהמחאה החברתית המתקיימת היום בישראל, דוגמאות אישיות הם מקור מידע לא פחות אמין (ולעיתים אף יותר) מהתקשורת.

סבתי הייתה תמיד שואלת האם לא עדים לי לעבוד ב"חברה מסודרת". כוננתה הייתה למקום בו יש תלוש משכורת סביר, פנסיה ופיצויים. מקום בוא ידעת כי המשכורת תהיה בסוף החודש, ולא מיני התפתעות של שוטף+X. אלו שבחרו במסלול העצמאות נראים כמי שמשליכים נפשם מנגד.

האםת היא שאין בטחון כאן או כאן. יש אלו המצליחים כעצמאיים¹, ויש כאלו המגלים את מקום העבודה כקנה רצוץ. אני מכיר את המצב משני צדדיו, כעצמאי וכשכיר.

לאחרונה פנה אלי עובד לשעבר שלי. נמאס לו ממקום העבודה שלו, והוא החל לחפש חלופות, הין השאר בחו"ל. להפתעתו, הוא מצא עבודה חלופה טובה בארץ. והחליט לא להמשיך את החיפוש בחו"ל. אמרתי לו להמשיך לחפש. כאשר אמר לי עי הוא מרגיש לא נוח עם המעביד החדש, אמרתי לו כי המעביד החדש יפטרו בניד עפעף אם יראו צורך בכך.

הרגשתי רע באמירה הזאת, אך הייתי מרגיש יותר רע אם לא הייתי נותן לו את העצה הזאת. היום אני במצב שבו אני צריך עזרה בתפעול העסק, אבל אני מוטרד. אם אני לוקח עובד שכיר, אני מחוייב כלפיו², שלא לדבר על העלויות והבירוקטיה הכרוכים בכך. הייתי רוצה להאמין ביחסי עבודה לטווח ארוך המובוססים על אמון הדדי, אך קשה לי לראות מצב זה מתקיים בשוק העבודה הנוכחי.

שוק העבודה הנוכחי מתבסס על קומטדיזציה של העובדים. הצעד המתבקש מכך הוא הקומודיטיזציה של מקום העבודה. העובד, שכיר או פרילנסר, הוא בר החלפה. הבטחון הכלכלי, מאבני היסוד של מעמד הביניים, אבד.

1. בזכות ולא בחסד
2. גישה משונה, אני יודע, אבל מה לעשות

הטקסט הבא נחת בתא הדואר שלי:

אומרים שהשנה מחיר הדלק יוסיף לעלות לכמעט 9.5 ש"ח/ליטר.
נמאס לנו!
אנו רוצים שמחיר הדלק ירד? האם זה אפשרי?
זה אפשרי!!
אבל בשביל זה חייבים לפעול באופן מיידי.
שנה שעברה עלו כמה רעיונות כמו לדוגמא:"לא לקנות דלק בתאריך מסויים".
חברות הנפט צחקו כי ידעו שמי שלא מתדלק ביום ראשון מתדלק ביום שני. זאת היתה בשבילם הפרעה, אבל לא בעיה קשה.
למישהו היה רעיון שיתכן שיעבוד.
אם אנחנו רוצים שיעבוד:
חייבים להתאחד כדי להפוך את זה למציאות ולהשיג את המטרה !!
דלק 95 אוקטן נמכר בישראל ב-7.26ש"ח לליטר.
כולנו מודעים לעובדה שהחברות נפט מוציאים אותנו פריירים. אל תשכח כשהעלו את המחיר לכמעט 5.5ש"ח. אז אמרו לנו שזה כיוון שהייה מחסור של נפט.
עכשיו אין מחסור של נפט והיום שואבים הרבה יותר ממה שלפני 35 שנה, ואז המחיר היה של 1.20ש"ח.
חייבים לפעול בנחישות כדי להראות להם שיש לנו כוח כצרכנים ויכולים להשפיע במחירים!!
השיטה היחידה שקיימת היא לפגוע להם איפה שהכי כואב להם:
בכיס שלהם!
כולם ביחד יכולים לעשות את זה!!
איך?!?!
בגלל שכולנו חייבים את הרכב שלנו ולא יכולים לוותר על הדלק, אבל יכולים להשפיע במחירים:
נשיב מלחמה כולם ביחד נגד חברות הנפט !!!
מעכשיו:
לא לקנות יותר דלק בשתי החברות נפט החשובות בישראל:
פז ו-דלק
בואו נדמיין את ההשלכות:
כאשר 2 החברות הנפט ירגישו את הירידה במחירות יהיו חייבות להוזיל את מחיר הדלק. זה יבאי למלחמה שאנחנו כל כך רוצים בין החברות.
אבל בשביל שהמכה תהיה חזקה נצטרך להסכים -מיליוני לקוחות של פז ושל דלק לא לקנות שם.
מה שנעשה:שלח את המייל הזה לפחות או יותר 10 אנשים (כמובן להסתיר את הכתובות כדי למנוע שימושם כספאם ואם יש להם רכב, יותר טוב).
כשכל אחד מאלה ישלח אותו ל-10 אנשים נגיע ל-100 איש. כשהאלה ישלחו לעוד 10 אנשים, נהיה 1000 וכך הלאה.
אם כל אחד מאיתנו עושה את זה עוד היום תכף נהיה מיליוני אנשים שנתחיל להלחם נגד החברות נפט הגדולות!!
אנחנו יכולים לעשות את זה ולהצליח, אבל…
זה הכרחי שנקנה את הדלק שלנו במקום אחר שלא יהיה פז ו-דלק, בגלל זה אנחנו מבקשים ממך שבבקשה תשלח את המייל הזה.
מה אתה אומר? אתה איתנו?
תעביר אותו!

המחשבה הראשונה שלי הייתה כי זהו סחריר של חברה או חברות המתחרות בפז ובדלק¹. המחשבה השניה הייתה: אז מה? אחד מיסודות השוק החופשי הוא התחרות, ואפשרותו של הצרכן לבחור. אנו נוטים לחשוב כי אם מצב של אוליגופול או תאום מחירים (אמיתי, מדומה או כפועל יוצא של צרכנות עצלנית), אזי הפעלת כוח צרכני היא חסרת טעם, כי המתחרים בשוק יגנו אחר על השני.

אולי אחת מחברות הדלק ירוויחו ממהלך זה בטווח הקצר, אך הצרכנים ירוויחו בטווח הבינוני והארוך.

1. גילוי נאות: אני מחזיק בכרטיס תדלוק של אחת המתחרות

אין לי סיבה להטיל ספק ביושרה של כתבי 360, ואין לי סיבה להטיל ספק במהימנותם של הנתונים שהוצגו בתחקיר רופא טוב, רופא לחיים. עם זאת יש לי ביקורת על הצגת המידע. והביקורת נובעת מהנקודה הבאה:
מה יחשוב מטופל בביקור הבא אצל הרופא, כאשר יראה את הצעצועים שהשאירו אצלו התועמלים הרפואיים.

יש מרחק רב בין רופאים המפירים את תקנות בריאות הציבור ואת נהלי ועדת הלסינקי, לבין רופאים שתועמלנים רפואיים משאירים במשרדם צעצוע בסוף הביקור. גם הרמיזה שרופאים מקבלים שווה כסף בסגל וציוד, בעוד שמטרידה, אינה זוכה למבט מקיף יותר של מצב המוסדות הרפואיים בישראל.
כתבה חשובה שהיה ראוי שיקדישו לה וראיה רחבה, כמתבקש מהשם 360, הפכה ל-sound byte, וחבל.

הרבה מים

עירא אברמוב שם נפשו בכפו ויצא למחוזות ההומאופטיה לברר מספר סוגיות לקראת ארועי 1023¹.

כצופה מן הצד, ושומע חופשי במבוא לכימיה, הדיון הוא משעשע. הומאופטים מאוד רוצים הכרה כשיטה מדעית, אך מול שאלות הבוחנות את עמידת ההומאופטיה במתודולוגיות מדעיות או שיטות המחקר הנובעות מהתודולוגיה המדעית מניסות אותם מיד למחוזות הניסים הנסתר והפסיכולוגיה.

בכניסה מקרית לסופר פארם הבחנתי במדפים של מוצרים הומאופטים שהתהדרו בתקינה של GLP, GMP, ISO וההצהרה "נבחן קלינית". למשך קרוב לשניה נדהמתי, עד שנזכרתי כי  ישנו גם מוצר של ביופט המתהדר באותם תקנים². את המוצרים של שתי החברות אינני חושב שאצרוך.

המונח הבעיתי הוא "נבחן קלינית".

בחינה קלינית היא בחינה של מוצר³. המבחנים בודקים את העמידה של המוצר בתנאי המבחן, מוצר נחשב כנכשל אם גרם לתופעה שלילית (Adverse Effect) או לא עמד בתנאי המבחן. דהיינו, מתן גלולות פלצבו בצבעים שונים יכולה לעבור מבחן קליני. מכאן שהביטוי "נבחן קלינית" בפני עצמו הוא חסר משמעות, אלא אם כן נוסיף אליו את ההתויה מולה היא נבחנה.

האם יש להבין מכאן שהומאופטים הם נוכלים? לא נראה לי שעירא סבור כך. הוא רק תמה כיצד רופאים⁴, מסוגלים לתמוך בצורת טיפול שאינה עומדת בקירטריונים מדעיים. אני סבור שהתשובה פשוטה: רופא איננו בהכרח מדען. שבועת הרופא אינה מחייבת את הרופא לחשיבה המדעית, אלא לטובת המטופל. כפי שאנו מצפים מעורך הדין שיפעל לטובת מרשו או רואה חשבון לטובת לקוחו. אמנם רופא המתעלם מהמחקר המדעי בתחום הומאופטי, או מהעובדה כי המחקר הקליני הכולל חסיון כפול נוצר בגלל ההומאופטיה⁵, נראה לי חשוד כרופא רע, הוא אינו בהכרח נוכל.

הנוכלות, אם כבר, קיימת ברמה העסקית, הממסדית וממשלתית. קופות החולים ורשתות בתי המרקחת מצאו לעצמן מקור הכנסה נאה נוסף. היות ואנו, כלקוחות, מצפים כי גופים אלו יפעלו לטובתנו, אנו מניחים כי המוצרים והשרותים מבוססים על שיקולים מדעיים ורפואיים טהורים. הרגולטור הממשלתי כושל פעמיים, היות ונסיונות בקרה⁶ יוצרות גם הן רושם של מתן גושפנקא שאין לה אחיזה במציאות.

לא בכדי נזהרות חברות הפראמה הגדולות מתרופות "אלטרנטיביות". הן יודעות שמול התביעה היצוגית שתגיעה, לא יהיה להם כל ביסוס מדעי להשען עליו.

1. דרך אגב, ישנה תופעה קלינית של עודף מים, אבל אני סוטה מהנושא העיקרי
2. למעט, כמובן "נבחן קלינית", שבמקרה של ביופט מקבל משמעות אחרת
3. על פי רב מוצר פרמצבטי, אם כי מוצרי מזון וקוסמטיקה יכולים להכנס למבחנים ממין זה
4. בעלי תואר MD
5. ופסל אותה
6. כמו הדרישה כי מחטים המשמשות בדיקור יהיו סטריליות

יונה אברושמי משתחרר מהכלא.

אני לא יודע באיזה מרחק הייתי מהרימון, אני רק זוכר שהמחשבה הראשונה שלי הייתה "חולרות, מנסים להפחיד אותנו עם חזיזים".

ומישהו התיישב לידי, החזיק בזרועו, הביט בי בתימהון, ואמר "נפצעתי". והשוטרים התחילו לרוץ, ולפזר אותנו. אולי הם פחדו מעוד רימון.

נהג המונית שלקח אותי הביתה קילל את השמאל, אבל סירב להאמין לי שזרקו עלינו רימון.

כשחזרתי הביתה מצאתי קרע במעיל. חור קטן.

רציתי שנקנה כרטיסי טיסה ושנלך מפה.

למחר הבנתי שאני לא הולך מפה.

ב-1983 רצחו את אמיל ואת האמונה שאנחנו עם אחד. אני נשארתי עם חור במעיל.

ב-1995 רצחו את רבין ואת התקווה לשלום. אני נשארתי עם חור בלב.

ב-2011 רוצחים את הדמוקרטיה, ואתם יודעים מה, אתם עושים לי חור בראש.

אני עוד פה, בני זונות, זאת המדינה שלי.

ולסיום בנימה אופטימית:

ידידי איל"ן היקרים!

במשך השנים הייתם בודאי ערים לפעילות של איל"ן בתל אביב הדואג לילדים ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות שונות. איל"ן תל אביב תומך באמצעות גני ילדים ובתי ספר מיוחדים, מפעל מוגן, עזרה ישירה למשפחות, קייטנות וימי נופש, ועוד…..

חזון איל"ן תל אביב בשנים האחרונות הנו פרויקט קהילתי מיוחד במינו מרכז יום שיקומי לנכים בוגרים שאינם מתאימים לאף אחת מהמסגרות הקיימות, ושיאפשר להם להמשיך לגור עם משפחותיהם בקהילה.

אנו עובדים על הקמתו של המרכז השיקומי שנים רבות. לאחרונה קיבלנו חלקת אדמה באדיבות ראש העיר תל אביב-יפו .על מגרש זה נקים מרכז יום לאנשים עם צרכים מיוחדים לשיקום, העשרה, פעילות גופנית, תעסוקה ועוד..

למטרה נעלה זו יתקיים ערב תרבותי עם האמן דוד ד'אור ביום שלישי כ'ז בשבט תשע"א, 01.02.2011, באולם רקנאטי במוזיאון תל-אביב, בשעה 20:30.

מחיר כרטיס V.I.P – 500 ₪ .
מחיר כרטיס רגיל – 300 ₪ .
מחיר רכישות מרוכזות – 200 ₪

אנא עזרו לנו להגשים את החלום. כל ההכנסות קודש לקידום פרויקט מרכז היום.

אנו ממליצים להקדים ולרכוש כרטיסים עוד החודש וכך להנות מהטבות לסוף שנת המס. ההוצאה מוכרת בסעיף 46א לפקודת מס הכנסה.

טל: 03-5281217 03-5281218

בברכה
חנה לאור
יו'ר איל"ן תל אביב

אין חידוש בכך שידיעה על ארוע נקודתי מביאה לתגובה חריפה. מותו הטרגי של עידן לוי ז"ל משפעת הביא לעומס על קופות החולים לקבלת חיסון נגד שפעת. להיקף של הארוע, או רמת הסיכון אי קשר לרמת התגובה:

שיעור התמותה בישראל היה בשנה שעברה כ- 3.6 מקרים למיליון, כולם סבלו ממחלות רקע. תמותה ממחלת שפעת בילד בריא היא נדירה מאוד, אך מוכרת בספרות הרפואית. בארה"ב נמצא כי קרוב לשליש מהילדים שנפטרו עקב שפעת החזירים לא סבלו ממחלות רקע

הכותרת של המאמר בו מופיע הציטוט מלמעלה היא"אדישות ופחד הציבור מביאים לתמותה משפעת".

אותו דבר קורה לגבי מקרי אונס והתאבדות המקושרים לפייסבוק:

בשבוע שבו הוזכרה הרשת החברתית בנשימה אחת עם אונס והתאבדות, התחבטו המומחים בהשלכותיה עלינו. "הכל קשור לסטטוס. האלימות נעשית מתוך רצון לצבור כוח בקבוצה", קבעו, בעוד אחרים הדגישו דווקא את התרומה החיובית

הכותרת: סטטוס של אלימות: איך הפך פייסבוק לכלי מסוכן?

יש מי שמנסה לצבור נקודות, אך אבירי האינטרנט, יונתן קלינגר, יובל דרור, הלל גרשוני, שוקי טאוסיג וגל מור מיהרו להגיב. וטוב שכך. בכדי לסכן את ילדנו לא צריך אינטרנט, וקשיים של קשרי הורים ילדים קיימים גם בעולם האמיתי. בדיונים היותר רציניים מנסים לקשר בין המתרחש באינטרנט לעולם האמיתי. את דעתי לגבי פייסבוק כבר הבעתי, ולא ראיתי עד כה סיבה לשנותה, וזו אינה עושה רושם על אף אחד.

אין זה מונע ממני, כמובן, להתייחס לנושא.

האינטרנט בכלל, ופייסבוק בפרט, הם גורם משבש בתחומים רבים. תגובת היתר שאנו רואים נובעת מכך שאנו מקבלים משוב שונה, או בצורה שונה מזו שאנו מצפים לה. אין זה יחודי לאינטרנט, הטלפון הסלולרי, למשל, שינה את תפיסתנו של זמינות מספר פעמים¹.

האינטרנט הכניס עולם חיצוני לתחום הפרטי בצורה שהשלכותיה, לטעמי, עדיין אינן ברורות. דלתות סגורות כבר אינן מחסום, דלתיים סגורות אינן מסתירות ולא תמיד יש מבוגר אחראי. אנו מנסים לחנך, וכאן חשיבותם של אבירי האינטרנט שהוזכרו לעיל, כמו קולומבוס החושף עולם חדש לעולם ישן. רק שכאן הלוחות הטקטוניים נעים בקצב מסחרר ובכיוונים שלעיתים נראים אקראיים, ואם לא די בכך, האלבטרוס החג מסביב לספינה נושא עמו מגנט…

פייסבוק מרכזת את הרע והטוב של האינטרנט. הרשעים חשים בטוחים מאחורי דלתות סגורות, הקורבנות אחדים נפגעים מתוך אי ההבנה כי הדמות מולם אינה בהכרח צלם האדם האמיתי העומד מאחוריה. קורבנות אחרים נפגעים היות והם מבינים כי כל דבר ארס ושטנה זוכים להפצה רבתי ולשימור לאורך זמן. בצד השני ישנו אחד מאמצעי התקשורת היעילים והנפוצים ביותר. לא מעט מטרות טובות זוכות לקידום והפצה בזכות פייסבוק, חברים ומשפחות שומרות באמצעותו על קשרו עסקים קטנים יכולים לקדם את עצמם ללא תשתית טכנולוגית יקרה. ומה עם המבוגר האחראי? כמעט כל מאמר ביקורת על פייסבוק מסתיים בכפתור לייק. הילדים שכן יקבלו מבוגר אחראי בחבר בפייסבוק הם לא אלו שאנו צריכים לדאוג להם… בפייסבוק אין סיירת הורים, ואני בספק אם פייסבוק ישמחו לקדם זאת, אלא אם כן תגיע תביעה משפטית.

כיצד, אם כן, יש להתיחס לפייסבוק. כמו לכל סביבה. להביט סביב ולראות אם נוח לכם שם, ואם אתם מרגישים נוח להשאיר את ילדך שם. כמו בגן משחקים או עם ספר חדש. לא לשקוע בשאננות. אם באותו גן משחקים אתם מתחילים להבחין במחטי מזרק ישנים או בקבוקים שבורים, אולי כדאי לחפש גן חדש. החלק הקשה הוא הערנות התמידית מחד, והצורך לתת לילדנו לצאת אל העולם ללא ההגנה המתמדת שלנו, לטובת הילד כמו גם לטובתנו.

הדבר להשמר ממנו הוא לשייך סמלים. במסגרת סיורי פרויקט ינשופים בגני תקווה, הבחנו בלא מעט קבוצות של בני נוער מתרכזים סביב נרגילות. אותן נרגילות הפכו בעיני הורים רבים לסמל של עברינות, סמים ואלכוהול. בפועל מצאתנו בפארקים טבק וקולה וחברה שיושבים ומקשקשים. לא מוצרי בריאות, כמובן, אבל לא סכנה קיומית לנפש הנוער. את האלכוהול ואת בני הנוער שנמלטו למראה מבוגר מצאנו במקומות אחרים.

1. מהופך שעה אבודה לשעת עבודה לנא לכבות טלפונים

הגיע צ'ק מהוט לסבתי. מוטב מאוחר מאשר אף פעם, אני מניח. 825 ימים, שהם 27 חודשים, שהם שנתיים ורבע. הייתה לי ציפיה למכתב נלווה, אולי אפילו התנצלות, אבל אני כנראה מגזים.

תודה מקרב לב לאפרת אהרוני מגלובס, שעזרה מאוד.

עדכון: כתבה של אפרת בגלובס.

ככל עירייה ומועצה שמכבדת את עצמה¹, מועצת גני תקוה שלחה לתושבים מסמך מסכם של פעילותה. היא אף הגדילה לעשות ושלחה את המידע כחלק מיומן שולחני מהודר לשנת 2011 בכריכה קשה ונייר איכותי.

בסוף היומן ישנו ספר טלפון של תושבי המועצה.

לאחר ספר הטלפון מופיעים כל תלמידי בתי הספר בישוב, ממוינים לפי בית ספר (או גן) וכיתה. בשמם המלא, כתובתם ומספר הטלפון שלהם. רק תמונה הייתה חסרה… הייתי מתנחם מעט מהעובדה כי חלק מהנתונים שגויים, אך היות ויש גם ספר טלפונים, והישוב איננו גדול, ניתן להצליב מידע בצורה קלה.

קצת מתמיהה מדוע מצאה המועצה לנכון לפרסם את כל הנתונים הללו על הנייר², אך מבט חטוף על אתר המועצה מבהיר כי ככל הנראה פשוט חסרה להם הטכנולוגיה המתאימה.

הייתי גם מתלונן על הביזבוז של עצם הוצאת יומן שולחני בעידן זה, ועוד יומן לשנה האזרחית בישוב בו חלק ניכר מהאוכלוסיה דתי או שומר מסורת, אבל אלו נראות לי כרגע תלונות קטנוניות.

1. ואת תושביה?
2. בעוד מאוד מתמיהה העובדה כי בחרה לפרסת אותם כלל….