קטגוריות
מערכות מידע ניהול

iMonopol

אתר זה נתמך באינטרנט אקספלורר בגרסה…

הודעה זה עדיין מקדמת מבקרים באתרים לא מעטים בישראל. אפילו באתרים שהסירו הודעה זו ((כמו אתרי הממשלה והבנקים)), מתקשים משתמשים שאינם משתמשים במערכת ההפעלה והדפדפן של מיקרוסופט להשתמש. זוהי תעודת עניות למדינה ששמה את יהבה על ההי טק. סביבה זו נוצרה משילוב של העדר תכנון, נהייה אחר העדר ונבואות מגשימות עצמן ((כולם משתמשים במיקרוסופט. ברור שאם הטכנולוגיה שלך תומכת רק במוצרי מיקרוסופט, המבקרים באתר שלך יהיה משתמשי מיקרוסופט)).
כעת כל ספקי הסלולר התחייבו לאפל. התוצאה היא דומה. ה-iPhone, יהיה הפלטפורמה הדומיננטית, אם לא היחידה. רב ההייפ על התועלת. ה-iPhone יהיה החסם הטכנולוגי הבא שלנו.
חברות הסלולר ישווקו את המוצר באגרסיביות. נותני שרות יפיצו אפליקציות במקום לפתח לדפדפנים ניידים. הציבור ישלם. הן על טלפון יקר והן על סטגנציה טכנולוגית.

קטגוריות
מערכות מידע ניהול דעה

מבחן קופיקו

משרד החינוך האריך את החוזה שלו מול מיקרוסופט בעלות של 45 מליון שקלים חדשים. בידיעות לא מצוין, אך ככל הנראה מדובר בחוזה של 3 שנים, ובעלות של כ-40$ לרשיון הכולל Windows ו-Office. זהו מחיר טוב, אפילו יותר טוב מרישיונות אקדמאים או ממשלתיים אחרים. מחיר טוב, אך כדברי פרסומת מעצבנת, האם זה מחיר מצויין?
משרד החינוך אפילו לא בחן חלופות, לפי כלכליסט:

"כל אלה שמדברים על הכנסת קוד פתוח למערכת החינוך מתכוונים לטוב, אבל אינם רואים את המציאות", אומרת סופיה מינץ, מנהלת פרויקט "חותם" במשרד החינוך. "חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור, ולצערי אין כיום בשוק תחליף אמיתי למערכת חלונות. הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח".

מה?

  • חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור: מעבר לעובדה כי את, כפקידת ציבור היא זאת שצריכה ליזום, Sun כבר רודפים אחריכם שנים.
  • הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח: מי מכשכש במי, ומי מקשקש בקומקום? האם בתי הספר גם בתחילו לקבוע מדיניות?

מספרים על הניסוי הבא:

ניסוי הקופים מוכיח תהליך מדיניות תאגידי
התחל עם כלוב ובו חמישה קופים. בתוך הכלוב, תלה בננה על חוט, והצב גרם מדרגות מתחתיה. בחלוף זמן לא רב, קוף ילך אל המדרגות ויתחיל לטפס לכיוון הבננה. ברגע שהוא נוגע במדרגות, רסס את כל קופים אחרים עם מים קרים. לאחר זמן מה, קוף נוסף יעשה ניסיון עם תוצאה זהה, וכל קופים אחרים הם ירוססו עם מים קרים. עד מהרה הקופים ינסו למנוע את זה.
עכשיו, הפסק עם המים הקרים. הוצא קוף אחד מן הכלוב, והחלף אותו באחד חדש. הקוף החדש יראה את הבננה וירצה לעלות במדרגות. לאימתו, כל קופים אחרים יחלו לתקוף אותו. אחרי עוד ניסיון תקיפה, הוא יודע שאם הוא ינסה לעלות במדרגות, הוא יותקף.
לאחר מכן, הוצא עוד אחד מחמישה הקופים המקורים והחלף אותו באחד חדש. האורח ילך למדרגות ויתקף. האורח הקודם לוקח חלק מהעונש בהתלהבות! כעת, להחליף קוף המקורי שלישי עם אחד חדש, ולאחר מכן רביעי, ואז את החמישי.
בכל פעם את הקוף החדש יתקרב להמדרגות, והוא יותקף. רוב הקופים הם מכים אותו בלי שיהיה להם מושג למה הם לא הורשו לעלות במדרגות או למה הם משתתפים בתקיפת את הקוף החדש. לאחר החלפת כל הקופים המקוריים, אף אחד מהקופים הנותרים מעולם לא רוסס עם מים קרים. עם זאת, אך קוף לא ינסה לגישת למדרגות לנסות להגיע להבננה. למה לא? כי ככל שהם יודעים ככה זה תמיד נעשה כאן.
וזה, חברים שלי, כיצד מדיניות החברה מתחילה.

ישנו ויכוח האם הניסוי האמור באמת התקיים, אבל במשרד החינוך, זה עובד. 45,000,000 ש"ח, שזה שווה ערך להכשרה מקצועית לכ-16,000 עובדים ((מחירי לעובד בודד בתעשיה)) או 45,000 מחשבי XO. מצד שני, מה זה 45 מליון שקלים, אולי נבקש מארקדי?

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר

לגו עננים

מי שעובד במערכות מידע אוהב להתעצבן על ניקולס קאר. ממאמר, לספר, לספר המשך ((אולי הגיע הזמן לסרט….)).

הנחת היסוד פשוטה. מערכות מידע ומיחשוב הם מוצרי צריכה ושרות. כמו מים, חשמל ותחבורה. הנחות היסוד תואמת לקו מחשבה של כלכלן. מיחשוב העננים והגלובליזציה של פיתוח תוכנה ושרות הולכות יד ביד עם השקפה זו. גוגל היא לכאורה ההוכחה הניצחת לכך. לא רק שגוגל מאפשרת תשתית מערכות מידע ב-10$ לשנה, היא עושה זאת על בסיס תשתית של מחשבים בסיסיים.

עד שאתה מגיע לוידאו הבא ((דרך האתר של קאר עצמו)):

האתרים של גוגל כל כך מסיביים שיש למקמם ליד מוקדי הפצה מרכזיים לחשמל ומים.

אז מה הקסם של קאר, ולמה הוא מצליח לעצבן את אנשי מערכות המידע לאחר כל כך הרבה שנים?

  1. אנשי מערכות המידע באמת היו רוצים שתמונת העולם של קאר תהיה נכונה. היות ואז כולם ידעו שאנו, בתחום מערכות המידע ניצחנו.
  2. קאר מדבר להנהלה. מקומו של המנמ"ר בהנהלה עדיין לא ברור. מבחינת קאר, הוא עדיין האינסטלטור. ישנם לא מעט ארגונים, בהם מערכות המידע הן חלק מליבת העסק, בהם הפונקציה אפילו לא קיימת.

בכדי שהעולם של קאר יתקיים כל הרכיבים של תחום מערכות המידע צריכים להיות כמו לגו. הרכיבים צריכים להיות אחידים וברורים. גם אז צריך כשרון ודמיון על מנת לייצר:

lego

קטגוריות
מערכות מידע

מידע הולך ונעלם

היו"ר מקטר על קישורים מתים לאתר הארץ. אילנה ברודו מדברת על מות גאוסיטיס (הי"ד). מתבקשת השאלה, לאן הולך המידע והידע כאשר הענן מתאדה. השאלה עולה לא רק כאשר אתר או שרות נעלמים, אלא גם כאשר הם משתנים. אם תשנו את מבנה הקישורים באתר שלכם, כל הקישורים המפנים אליכם יכולים להפור ללא רלוונטיים.

אבל לא רק אתרי אינטרנט או שדרוגי גרסה עלולים להפות את המידע ללא נגיש. תוכנות המבוססות על תמחור שנתי יכולות להעלם אם אינכם יכולים לשלם את העלות השנתית. תוכנה ישנה עלולה להפסיק לתפקד היות והיא לא פועלת על חומרה חדשה. תוכנה מוגנת יכולה להפסיק לעבוד אם החומרה המשמשת להגנה מפסיקה לתפקד ואין לכם חוזה שרות או שהספק פשט את הרגל.

האם המידע שלנו יהיה נגיש עוד מאה שנים?

ואל תגידו שהכתובת לא הייתה על הקיר. בשנת 415 נשרפה הספריה של אלכסנדריה. רק בשנת 2002 היא הוקמה מחדש.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

קרוב רחוק

השפעת והחגים מרחיקים את העובדים מהמשרד. את מנהלי החברות, כנראה זה לא מטריד, למרות ש-30 עד 40 אחוז מכוח העבודה עלול להעדר עקב מחלה או מחלה של בן משפחה. פתרון חלקי הוא של עבודה מרחוק.

עבודה מרחוק איננה תפיסה חדשה. בארה"ב מעודדים אותה, בין השאר להוריד עלויות תפעוליות ופליטת חד תחמוצת הפחמן. אם אתם שוקלים התחברות מרחוק, הנה מספר דרכים אפשריות:

  • התחברות למחשב בעבודה מהבית: על ידי התקנת תכנה כמו pcAnywhere אן VNC על המחשב השולחני והמרוחק. שיטה זו דורשת הגדרות ברמת ה-Firewall בחברה ושימוש בתקשורת מאובטחת.
  • התחברות לשרת ישומים דרך ערוץ מאובטח. שרתי מסופים פופולרים אצל מנהלי IT ((ופחות אצל המשתמשים)), היות ומרבית השליטה נשארת אצל מנהל המערכת.
  • התחברות דרך צד שלישי: ישנן מספר תכנות (או שרותים) מצד שלישי המאפשרים לשני מחשבים לתקשר אחד עם השני ללא צורך בהגדרות על ה-Firewall. רשימה חלקית ניתן לראות כאן.
  • העברת ישומים או מידע למערכות מבוססות Web: מערכות אלו ((כגון ניהול מסמכים או אפילו ישומים משרדיים)) יכולים להיות מותקנים בתווך בין הרשת הארגונים לרשת האינטרנט, או אצל ספקים חיצוניים, ונגישים באותה מידה מתוך או מחוץ לרשת.

בכל מסלול שיבחר יש לבחון מאיזה מחשב חיצוני נוצר הקשר:

  • האם המחשב יכול להוות סיכון של דליפת מידע או גרימת נזק על ידי שימוש לא נכון ((של בן משפחה למשל))
  • מי אחראי על התמיכה והשרות למחשב ולקישור שלו לאינטרנט
  • האם יש צורך ברישוי תוכנה נוסף למחשבים החיצוניים
  • מה קורה לתצוגה של המחשב שבמשרד? במצב של שליטה מרחוק, עובדים או אורחים עלולים לראות את הפעילות על מסך המחשב.

כפי שניתן לראות קיימים לא מעט פתרון ובמקביל לא מעט סוגיות. הסוגיה המרכזית היא, כמובן, האם יש ערך לארגון לאפשר גישה מרחוק.