קטגוריות
ניהול דעה

הכלכלה של ההזנחה

שני ארועים השבוע היו תוצאה של הזנחה. התקלה של סלקום והשרפה בכרמל. יש מי שקורא להתפטרות כוללת וגורפת של הממשלה. המדד הבולט הוא המדד הכלכלי. נחסוך מכם את הבדיחה על האיכר החוסך בחציר לסוסו, הסוס כבר ברח. עצוב כי 41 הרוגים (מרביתם עובדי ציבור שנפלו במהלך מילוי תפקידים) נחוצים יהיו לדיון הציבורי בשרפת הכרמל.

בתחום מערכות המידע, אנו רואים זאת מדי יום. קשה לשכנע את מקבלי ההחלטות להשקיע בהכנה למצב שאולי לעולם לא יקרה, קשה לא פחות להעריך מה ההשקעה הסבירה. במקרה של סלקום. הפרשה למעשה הסתיימה. עם כל הטענות שעלו, אני בספק אם הארוע ישנה בצורה מהותית את כמות הלקוחות או הדוח הרבעוני של החברה.

במקרה של יערות הכרמל, אני חושש ממגמה דומה. יותר מדי אנשים מנסים להטיל אימים על יכולת שרותי הכבאות במקרה של מלחמה. הכתובת הייתה על הקיר, מה שקיבלנו הפעם הייתה התוצאה. אבל, כמקובל במקומתנו, תהייה חקירה, תהייה ועדה, אולי אפילו יהיה גוף מנהל, אבל לא הייתי ממהר לברך את חברת בובמדיר על לקוח חדש. אני לא חושב שמדובר פשוט בהשקפת עולם של "יהיה בסדר". זהו סוג של ריאלפוליטיק ציני. הממשלה, כמו חברות פרטיות, מוכנה לשלם את העלות של הזנחה. מנכ"ל סלקום לא יאבד את תפקידו בגלל התקלה בשרת, ראש הממשלה לא יפסיד בבחירות בגלל יערות הכרמל.

קטגוריות
מערכות מידע ניהול

iMonopol

אתר זה נתמך באינטרנט אקספלורר בגרסה…

הודעה זה עדיין מקדמת מבקרים באתרים לא מעטים בישראל. אפילו באתרים שהסירו הודעה זו ((כמו אתרי הממשלה והבנקים)), מתקשים משתמשים שאינם משתמשים במערכת ההפעלה והדפדפן של מיקרוסופט להשתמש. זוהי תעודת עניות למדינה ששמה את יהבה על ההי טק. סביבה זו נוצרה משילוב של העדר תכנון, נהייה אחר העדר ונבואות מגשימות עצמן ((כולם משתמשים במיקרוסופט. ברור שאם הטכנולוגיה שלך תומכת רק במוצרי מיקרוסופט, המבקרים באתר שלך יהיה משתמשי מיקרוסופט)).
כעת כל ספקי הסלולר התחייבו לאפל. התוצאה היא דומה. ה-iPhone, יהיה הפלטפורמה הדומיננטית, אם לא היחידה. רב ההייפ על התועלת. ה-iPhone יהיה החסם הטכנולוגי הבא שלנו.
חברות הסלולר ישווקו את המוצר באגרסיביות. נותני שרות יפיצו אפליקציות במקום לפתח לדפדפנים ניידים. הציבור ישלם. הן על טלפון יקר והן על סטגנציה טכנולוגית.

קטגוריות
מערכות מידע ניהול דעה

מבחן קופיקו

משרד החינוך האריך את החוזה שלו מול מיקרוסופט בעלות של 45 מליון שקלים חדשים. בידיעות לא מצוין, אך ככל הנראה מדובר בחוזה של 3 שנים, ובעלות של כ-40$ לרשיון הכולל Windows ו-Office. זהו מחיר טוב, אפילו יותר טוב מרישיונות אקדמאים או ממשלתיים אחרים. מחיר טוב, אך כדברי פרסומת מעצבנת, האם זה מחיר מצויין?
משרד החינוך אפילו לא בחן חלופות, לפי כלכליסט:

"כל אלה שמדברים על הכנסת קוד פתוח למערכת החינוך מתכוונים לטוב, אבל אינם רואים את המציאות", אומרת סופיה מינץ, מנהלת פרויקט "חותם" במשרד החינוך. "חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור, ולצערי אין כיום בשוק תחליף אמיתי למערכת חלונות. הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח".

מה?

  • חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור: מעבר לעובדה כי את, כפקידת ציבור היא זאת שצריכה ליזום, Sun כבר רודפים אחריכם שנים.
  • הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח: מי מכשכש במי, ומי מקשקש בקומקום? האם בתי הספר גם בתחילו לקבוע מדיניות?

מספרים על הניסוי הבא:

ניסוי הקופים מוכיח תהליך מדיניות תאגידי
התחל עם כלוב ובו חמישה קופים. בתוך הכלוב, תלה בננה על חוט, והצב גרם מדרגות מתחתיה. בחלוף זמן לא רב, קוף ילך אל המדרגות ויתחיל לטפס לכיוון הבננה. ברגע שהוא נוגע במדרגות, רסס את כל קופים אחרים עם מים קרים. לאחר זמן מה, קוף נוסף יעשה ניסיון עם תוצאה זהה, וכל קופים אחרים הם ירוססו עם מים קרים. עד מהרה הקופים ינסו למנוע את זה.
עכשיו, הפסק עם המים הקרים. הוצא קוף אחד מן הכלוב, והחלף אותו באחד חדש. הקוף החדש יראה את הבננה וירצה לעלות במדרגות. לאימתו, כל קופים אחרים יחלו לתקוף אותו. אחרי עוד ניסיון תקיפה, הוא יודע שאם הוא ינסה לעלות במדרגות, הוא יותקף.
לאחר מכן, הוצא עוד אחד מחמישה הקופים המקורים והחלף אותו באחד חדש. האורח ילך למדרגות ויתקף. האורח הקודם לוקח חלק מהעונש בהתלהבות! כעת, להחליף קוף המקורי שלישי עם אחד חדש, ולאחר מכן רביעי, ואז את החמישי.
בכל פעם את הקוף החדש יתקרב להמדרגות, והוא יותקף. רוב הקופים הם מכים אותו בלי שיהיה להם מושג למה הם לא הורשו לעלות במדרגות או למה הם משתתפים בתקיפת את הקוף החדש. לאחר החלפת כל הקופים המקוריים, אף אחד מהקופים הנותרים מעולם לא רוסס עם מים קרים. עם זאת, אך קוף לא ינסה לגישת למדרגות לנסות להגיע להבננה. למה לא? כי ככל שהם יודעים ככה זה תמיד נעשה כאן.
וזה, חברים שלי, כיצד מדיניות החברה מתחילה.

ישנו ויכוח האם הניסוי האמור באמת התקיים, אבל במשרד החינוך, זה עובד. 45,000,000 ש"ח, שזה שווה ערך להכשרה מקצועית לכ-16,000 עובדים ((מחירי לעובד בודד בתעשיה)) או 45,000 מחשבי XO. מצד שני, מה זה 45 מליון שקלים, אולי נבקש מארקדי?

קטגוריות
משולחן המנמ"ר ניהול

מצבה שקופה

לאחר חשבון הנפש הקצר שלי, הגיע הזמן לביקורת גם על אחרים. במקרה זה אני סבור שאחת הבעיות המהותיות שלנו הייתה בתחום השקיפות הניהולית.
מהיא שקיפות ניהולית? מתן ההמידע הנחוץ לעובדים על מנת לקדם את מטרות החברה ולקדם את עצמם. לא תמיד ניתן או רצוי אפילו לשתף את העובדים בכל פעילות ההנהלה, לא לכל עובד יש את הכלים או היכולת להתשתמש במידע הזה לטובתו או לטובת החברה.
מרבית ספרי ויועצי הניהול מן הסתם יסכימו כי יש לשתף את העובדים במטרות ויעדי החברה. עם זאת לא נתקלתי במצבים רבים בהם מעודדים לשתף עובדים במצב החברה, בסיכונים מולם היא עומדת או בפעילות השותפת של ההנהלה להתמודד עם סיכונים וסיכויים חדשים.
חלק ניכר מהחברות שעבדתי מולן או בהן קיימו סביבה של עמימות ניהולית. עמימות זאת מתגברת ככל שהמצב קשה יותר.
בגל הפיטורים הקודם בחברה נדרשתי לפטר עובד שלי. להבדיל מראשי צוותים אחרים, ידעתי על הפיטורים ואת שמות המפוטרים מראש. כאן נקלעתי לדילמה. כיצד עלי להתנהג מול אותו עובד? מעבר לטלפונים לעמיתים וחברים בניסיון למצוא לו מקום עבודה אחר, נאסר עלי לספר לו על הפיטורים מראש. למזלי התקופה הייתה לפני פורים ואותו עובד חשב לדחות את יום הבחירה שלו לתקופת ט' באב. מייד התחלתי ללחוץ עליו לנצל את יום הבחירה שלו. כאשר הלחץ שלי התחיל להיות מוגזם, אני חושב שהוא הבין את הרמז….
נכון, זה איננו פתרון אלא מעקף, אבל הפתרון יכול להגיע בחלקו גם מדרגי הביניים. על מנהלי ביניים וראשי צוותים ללחוץ על המנהלים שלהם לקבל יותר מידע ולפעול על פיו. בעיקר במצבים קשים.
לקראת סגירת החברה ידעו כבר כל העובדים שהמצב קשה. אפילו ידענו כי חודשים הקיץ הם האחרונים של החברה. עם זאת המשיכה הנהלת החברה להנחות את העובדים לפעול כאילו מצב העניינים הוא כרגיל והפרויקטים נמשכים. אחת התוצאות היא שבאתר בארץ נשלחו העובדים הביתה ללא ממשכורתם האחרונה וללא גורם מקשר שאליו יוכלו לפנות בשאלות או בקשות. תוצאות נוספות הן שלמפרק של החברה יש קושי רב יותר לממש נכסים פיזים או אינטלקטואלים של החברה. נכסים אלו יכולים היו לשמש חברות אחרות שיכלו גם לקלוט יותר עובדים מהחברה.
אבל גם בשלבים מוקדמים יותר העמימות רק דרמה נזק.
עובד ותיק יותר סיפר לי על גל הפיטורים הראשון של החברה, אותו גל לא נבע ממשבר אלא משינוי כיוון בפעילות החברה. היות ונעשתה פעילות הכנה מוקדמת התקבל גל הפיטורים בהבנה, אפילו מצד העובדים שפוטרו. היות והמטרות היו ברורות והעובדים שפוטרו היו אלו שהתחום המקצועי שלהם לא תאם את פעילות החברה.
גל הפיטורים השני נבע כבר מהמשבר הכספי אליו נקלעה החברה. אפילו גל זה התקבל בהבנה מסויימת, היות וההשלכות הכלכליות הוסברו לכלל עובדי החברה ומקביל ננקטו קיצוצים נוספים.
הגל השלישי כבר התקבל בחשד. הפיטורים היו רוחביים, ללא התיחסות לפרויקטים. מאז הגל השני לא נשמעו מההנהלה כל דיווחים התקדמות. אפילו לא דיווחים לאקוניים שבועיים בסגנון של "אין חדש, אנחנו עדיין במשא ומתן עם חברות X או Y, אנחנו שוקלים להפסיק את פרויקט Y". בשלב זה, כל מי שיכל, ברח. נסיונות של עובדים להציע פתרונות, כמו לעבור לארבעה ימי עבודה בשבוע, לא קיבלו תשובה.
לא היה גל רביעי, זה היה הסוף.

קטגוריות
ניהול

תע"ר – מתודולגיה לניהול פרויקט

איש מכירות הסביר לי כי החברה שהוא מייצג היא אמריקאית, וחברות אמריקאיות לוקחות את ניסיונן ומיצרות ממנו מתודולגיות עבודה. הרעיון נשא חן בעיני, והחלטתי לפרסם מתודולוגית עבודה לניהול פרויקטים שנתקלתי בה לא מעט פעמים, אם אינני סבור שגובשה בצורה מסודרת. קבלו את תע"ר.

תע"ר – ראשי תיבות ((כי חייבים ראשי תיבות)) לתרנגולת ערופת ראש ((מקור השם הוא העובדה כי תרנגלת יכולה להמשיך לנוע גם לאחר שערפת את ראשה, וחוצמזה ראשי תבות מגניבים)). מתודולוגיה מונחית מבחן תוצאה להתמודדות עם מצב משבר בפרויקט.

הצורך בתע"ר נובע מהעובדה כי הטלת אחריות פשוטה לגורם אחר בארגון או מחוצה לו היא פאסה, נלעסה עד דק ((שימו לב לערוב המטפורות)), ואינה מעניקה למשתמש בה תועלת. במקרה הטוב, היא מונעת מהמשתמש נזק. זאת היות והטלת אחריות פשוטה היא תהליך פסיבי וראקטיבי.

כיצד פועלת מתודולוגית תע"ר:

במצב של משבר בפרויקט ((אי עמידה ביעדים, לוחות זמנים וכיו"ב)), אין לבוא בטענות אל הגורם האחראי האמיתי של המשבר בצורה ישירה ((לצורך ההבהרה, מי שמתשתמש במתודולגית תע"ר, לעולם אינו אחראי או אשם, אם אתם חשים אחראיים למצב מסויים, אסור באיסור חמור להשתמש במתודולוגיה זו, האשם האמיתי הוא מישהו אחר)). יש להאשים את כולם.

דא עקא, שלא ניתן להאשים את כולם. כך כאן טמון היופי האמיתי של תע"ר. יש לגייס כל מי שאיננו בעמדת מואשם לסייע בפתרון הבעיה.

דוגמה פשוטה:

מכונת הקפה לא עובדת. יש לבוא בטענות אל:

  • חברת מקורות (הם מספקים מים)
  • חברת החשמל (חשמל למכונת הקפה ולמשאבה המזרימה מים אליה)
  • החשמלאי (נו, ברור)
  • איש האזעקה (אזעקה עובדת על חשמל, לא?)
  • איש האחזקה של הבנין (שאחראי על החשמל והמים)
  • החברה המתעסקת במערכות כיבוי האש (אש מכבים עם מים)

לאחר מטח הטענות הראשון יש לירות את מטח הטענות השני:

  • הם לא מקצועיים (החשמלאי אפילו הודה שהוא לא מבין במכונות קפה)
  • הם מתחמקים (צוות כיבוי האש טוען כי המערכות שלהם מבוססות קצף, גז ואבקה)
  • הם חושבים שאנחנו טיפשים (איש האזעקה מדבר על מתח נמוך, מתח חילופין, מזה השטויות האלו)
  • הם גסים (מוקדן חברת החשמל צחק עלינו)

כטת מגייסים את יחידות העתודה ששמרנו.

  • מזעיקים את יו"ר הועד המנהל לנצל את קשריו עם מנכ"ל מקורות
  • מבקשים מהמנכ"ל לנהל שיחה רצינית עם בעלי הבנין
  • דורשים מנהל מערכות המידע לבחון חלופות מבוססות לינוקס למכונת הקפה
  • מזמינים מהרכש והנהלת החשבונות את כל המסמכים של השנתיים האחרונות הנוגעים לקפה
  • שואלים את מחלקת כח אדם אם ניתן לקבל דו"ח כניסה ויציאה של עובדים
  • מטילים על מזכירת החברה להצליב את המידע מכוח אדם עם המידע מהרכש

חשוב מאוד, בכל שלב, להפנות את הטענות לגורם שמעורבותו בפרויקט נמוכה ככל האפשר. במידה והדבר אינו מסתייע, ניתן לנקוט מסלול חליפי ולפנות למנהל, כפיף או מקביל. כך ניתן לקבל אפקט שימושי של טלפון שבור.

לא פחות חשוב, לקיים את השלב השני בקול רם, ולערב כמה שיותר גורמים בארגון. עם זאת יש להקפיד לדווח לכל גורם בארגון בנפרד.

התוצאות מרשימות. ספקי המשנה, כמו גם הגורמים המעורבים בארגון, יהיו מתוחים וחשדנים המטענות המופנות אליהם. חלקם ינסו להסביר, חלקם ינסו להתחמק. בכל מקרה הארגון יראה כי משתמש התע"ר צדק. בתוך הארגון, מחלקות אליהן מופנות טענות, או שמהן מבקשים עזרה, ישקיעו זמן ומשאבים להבין מה בכלל הבעיה, או בלפשר בין מחלקות הניצות זו בזו.

תע"ר איננה מתודולוגיה טריוויאלית, והיא דורשת הכנה מראש:

  • אסור באיסור חמור לקיים ניהול סיכונים. ישנם רק שני מצבי סיכון 0 ו-100, כך שבכל מקרה הסיכוי הוא 50%.
  • יש להמנע מישיבות בהן עלולות לעלות סוגיות מפתח. המהדרין כן מגעים לפגישה, באיחור, או מקדימים לצאת.
  • אין לפתוח דברי דואר העלולים להכיל מידע שיפגע בתהליך תע"ר. במידה ודבר דואר כזה נפתח, יש להשתמש ביכולות Reply All של תכנת הדואר עם השאלה "מה? לא הבנתי" ((היעילות של התשובה עולה בסדר הנדסי עם כמות המכותבים)).
  • יש להמנע מהבנה הצדדים הטכניים של התהליך, ועדיף לא להבין בדברים טכניים כלל ((כולל: מחשבים, טלפונים סלולריים, ברזים או עטים כדוריים)).

חשוב לזכור שתמיד יהיו גורמים, בארגון או מחוצה לו, שינסו לטרפד את השימוש במתודולוגיה תע"ר. השיטות עלולות להיות מתודולוגיות – כמו ניהול סיכונים, בדיקות ישימות או בקרת איכות רחמנה ליצלן. כמו כן עלולים להשתמש בשיטות מכניות זולות של סיכומי פגישות, רשימת מטלות או שיקוץ הגנט.

נגד השיטות המתודולגיות קל להתמודד, הן יקרות, גוזלות זמן ולא נותנות מידע שאנו כבר יודעים.

למרבית ההפתעה, עם נגד השיטות המכניות לא קשה להתמודד. הזכרון הפרטי שלנו תמיד יהיה טוב יותר מסיכומי פגישות שנערכות אי אז לפני זמן. עובדה, התחזית האורווליאנית של 1984 לא התקיימה…