תגית: אנשים

api

"זה שקורא או זה שכותב?"

בפראפראזה על הגשש: למי זכות הקדימה בבלוגים? "זה שקורא או זה שכותב".

זו השאלה שמעלים חנן כהן ועידן, בעקבות מאמר של חנית על מצב הבלוגים המקצועיים בישראל. בעוד חנית רואה את הבעיה בצד הכותבים, חנן ועין דווקא רואים את הבעיה בצד הקוראים.

אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את כל התורה כולה, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המרבה לספר, הרי זה משובח

רוצה לומר, שני הצדדים צודקים, עד מידה מסוימת. עשיית הבלוג היא של הכותב והקורא1. הסינרגיה בין שני הצדדים היא שיוצרת בלוג איכותי. אין מדדים חד משמעיים למקצועי, או מקצועני בתחום זה. לא חסרים בלוגים מקצועיים באיכות נמוכה ובלוגים של חובבים באיכות גבוהה.

ההשוואה לחו"ל צריכה להיות בערבון מוגבל בלבד. תחומי הענין שונים וסדרי הגודל שונים. יתר על כן, יש לנו נטיה להביט לצפון אמריקה כמדד היחידי, ואין כאן מגבלה של שפה בלבד2. לקנדה, אוסטרליה בריטניה ואירלנד מכנים משותפים לא מעטים עם ישראל, ואין כמעט חשיפה לתכנים ממקורות אלו. על אחת כמה וכמה ממדינות ארופאיות אחרות.

החוסר העקרי שאני רואה הוא העדר הענין בבלוגים מצד אנשי מקצוע ונותני שרות בעסקים קטנים, הן כקוראים והן ככותבים. כדי לקדם את העשיה אני רואה שתי דרכים מקבילות וחופפות:

  1. הגברת הקריאה: הפנית אנשים לבלוגים המתאימים להם מקצועית או אישית; הנחלת שימוש בקוראי רסס; עידוד תגובות.
  2. הגברת הכתיבה: דחיפת של בעלי ידע ודעה לכתוב; עידוד הכותבים הקיימים בתגובות או הפניות.

אני אופטימי. כמות הזנות הרסס שלי בעברית גדלה על חשבון אלו שבלע"ז. בעוד שכמות הפרסומים ירדה לאחרונה, אני אישית מוצא שהאיכויות עולות.

  1. שימו לב, לא כתיבת הבלוג, שהיא עשיית הכותב בלבד, הקריאה, התגובה וההפניה הם עשית הקורא []
  2. אנגלית כמובן… []
site-map

הצדעה לאח"י דקר

 פרוייקט כתיבה קבוצתית הסתיים. חנית יוצרת קהילה ותרבות מרשימה מאוד של בלוגרים ישראלים. כן ירבו!

  1. שליו בן ארי כתב על : 10 סימנים שאתה מכור לגוגל
  2. פילי כתב על: 10 רשימות של 10 דברים בסין
  3. חנית כתבתה: 10 דרכים להיפטר מקוראי הבלוג שלך
  4. liorry על: 10 דרכים לדעת שאתה מובטל
  5. מורין על: עשר עובדות ודעות על תחבורה ציבורית בישראל
  6. רואה שחורות על: עשרה ספרי ז‘אנר
  7. שרית על: 10 רגעי הביטלס האהובים עליי
  8. נתי על: 10 דרכים להישאר עני
  9. גיובל על: 10 המילים מעצבנות במחשבים
  10. לעד סרי לוי על: עשרה דברים
  11. Que sera sera על: עשרה משפטים משירים
  12. אבים על: 10 עובדות שכדאי לדעת על הסביבה
  13. רוני יניב על: עשרה טיפים להורים חדשים
  14. יהונתן קלינגר על: Lifebytes:: עשרה כללי אקסיות
  15. אורן על: 10 מילים אונומטופאיות לגשם ביפנית
  16. דן אלהרר על: עשר שגיאות בעברית מהן למדתי להתעלם
  17. אינטרנט על: עשרה כלים חינמיים שכדאי להכיר
  18. נתאי על: 10 תחנות תרבות
  19. נתאי על: עשרה דברים שנתקעים בשיניים אחרי האוכל
  20. כמעט 30 על: עשרה תפקידים…
  21. יגאל שטארק על: 10 דברים מעצבנים בנסיעה באוטובוס
  22. טלטל על: 10 בלוגים שאני אוהבת במיוחד
  23. ניצן ברומר על: 10 בלוגים שנוספו ל RSS שלי
  24. חנן כהן על: עשרת הקישורים הנצפים ביותר ב“לא רלוונטי“
  25. חנית על: דברים טובים בפרוייקטי כתיבה
  26. זיו על: 20 רשימות חובה לבלוגר המתחיל
  27. שרון על: עשרה (בעצם: אחד עשרה) שירים של מסמרים באורך תשעה אינץ'
  28. שרון על: עשרה דברים שלמדתי על בלוגים ובלוגרים (ובעיקר על עצמי כבלוגרית)
  29. חלי על: 10 דברים שמכריחים אותך להבין שאת מ מ ש מבוגרת
  30. יהונתן על: עשרה צעדים להכניס בחורה למיטה, בליווי מוסיקה.
  31. Que sera sera על: עשרה דברים שמעירים אותך בבוקר בפלורנטין
  32. חזי על: 10 מקצועות לא אטרקטיביים
  33. אבים על: 10 טיפים לרכישת מחשב חדש
  34. ולדי על: 10 סימנים לכך שהארץ שלך מידרדרת
  35. ליאור על: 10 דרכים לדעת שאתה מכור לאופניים
  36. CrazyVet על: עשרה מקומות לאכול טוב בברצלונה
  37. אביעד על: 10 דברים שיגרמו להסרתך/אי צירופך מ/לגרייפס
  38. ואן דר גראף אחותך על: 10 שאלות שיישארו לנצח ללא מענה (ואולי טוב שכך)
  39. דובי על: עשרה ימים עד לטיסה לקנדה
  40. אורי צציק על: 10 דברים מוזרים שאנשים עושים
  41. BorIs על: עשרה דוגמאות לקטעי שיחה נפוצים בתמיכה הטכנית
  42. אתון עיורת על: עשר שאלות שימושיות
  43. אבי אהרון על: 10 RSS Feeds
  44. חלי על: 10 + 10 דברים שאני אוהבת בבית שלי
  45. אני על: 10 צעדים לטרוף סינכרוני
  46. ערן על: עשר פינות שבגללן שווה לחיות בתל אביב
  47. ליאור על: 10 דברים שקורים רק בחברות סטארט-אפ באינטרנט
  48. ליאור על: 10 משפטי הפתיחה הגרועים ביותר
  49. DuVash על: עשרה כללים חשובים לאימון כושר
  50. תומר על: איך לא להתקין לינוקס
  51. ערן על: לטאת האמבט: עשרת החיפושים ההזויים ביותר בגוגל שדרכם הגיעו ללטאה
  52. Duvash על: עשרת הגדולים של K’s Choice (עד כמה שאפשר לבחור)
  53. ועכשיו אבא על: עשר סיבות לחיות בעולמנו האכזר
  54. שחר על: עשרה ניחושי סנייפ רגע לפני שאני מברר סופית מה קורה שם בספר.
  55. כמעט30 על: 10 סיבות לגור ביפו
  56. תומר ק. על: עשרה ציטוטים של דאגלס אדאמס
  57. תמי ברקאי על: עשרה דברים
  58. הדס על: עשרה פינוקי קיץ בלונדון
  59. בוג'י על: עשר סיבות להשתתף בהפקה קהילתית
  60. יריב צור על: 10 סיבות למה לא לעשות ילדים
  61. maskitit על: 10 דברים שיקטינו את כמות הזבל בעולם
  62. שירה על: 10 דברים שתמיד קורים לאנשים עם חתולים
  63. חנית על: עשרת תוספי הוורדפרס הכי חשובים בבלוג שלי
  64. מרשימותיו של מטורף על: 10 דברים לעשות עד הגיוס
  65. יוחאי על: 10 סיבות לא משכנעות לגור בבאר שבע
  66. חלי על: 10 דברים קלים שאפשר לעשות למען כדור הארץ בלי להרגיש קדוש מעונה
  67. eshesh על: 10 דברים שלמדתי מספרים על הורות
  68. שושנה פורבס על: עשרה צעצועים עבור Last.fm
  69. הדס מטס על: 10 מקומות שכיף לטייל בהם עם ילדים ולא צריך להתאמץ יותר מדי
  70. יואב איתמר על: עשרה דברים שלא ידעתם על בן גוריון ואישתו
  71. מיכל על: עשרה סרטים ישראליים שחייבים לראות
  72. מיכל על: עשר חנויות בגדים ונעליים ברחוב דיזנגוף מצפון לדרום
  73. ימימה עברון על: עשר העצות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי
  74. אסי סיקורל על: עשרה דברים שלא אמרתי
  75. מיכל פרנקל על: עשרה דברים שילדים אהבו…
  76. שגיא B על: עשרה סימפסונינים
  77. יואב איתמר על: עשרה דברים מפתיעים על מדינת ישראל
  78. ועכשיו אבא על: 10 דברים שלא ידעתם על השיטה הבינארית
  79. טל וולפסון על: 10 סימנים שאתה מכור למחשב
  80. עירא על: עשר קריירות שאני לא מקנא בהן
  81. נמרוד ארלוק על: תל אביב-הודו-תל אביב
  82. אמא של שחר על: 10 דברי עידוד שנאמרו לרגל פיטוריי
  83. מיה טבת דיין על: הודו בעשרה מספרים
  84. אור רכס על: עשר סיבות להיות ברמן
  85. מיכל על: 10 אופציות לט”ו באב לחסרי בן-זוג
  86. חנית על: עשרה מדריכים בבלוג ששווה לקרוא
  87. מיכל פרנקל על: שיחה בעשרה משפטים עם הפעוט, ונבואה קטנה בסוף :)
  88. Islay על: 10 דברים על הבראסרי (ואף מילה על וויסקי)
  89. שגיאB על: הפסקול של (הסרטים של) החיים שלי [עשר דוגמאות]
  90. מונא על: עשרת בתי האוכל האהובים עלי בתל אביב
  91. mekron על: עשרה דברים על סמים והתמכרות
  92. קסטה על: 10 דרכים להתעדכן ברשת לגבי הופעות וכנסים על מוסיקה
  93. חלי על: 10 סיבות שאני שמחה שפתחתי בלוג. ב'רשימות'.
  94. ירדן לוינסקי על: עשרה דברים שכדאי לדעת על אשפוז בבית חולים
  95. בעיני העדשה על: קרוב יותר מקרוב
  96. שחר על: עשרה ספרים ששינו את חיי
  97. drinking על: עשרה דרינקים לעשר סיטואציות
  98. כמעט 30 על: 10 סיבות לקום בבוקר
  99. חץ בן חמו על: 10 דברים למניעת התנגשויות בין בנים לבנות
  100. גיאחה על: עשרה טיפים לכתיבת בלוג מוזיקה משובח
  101. הדס על: עשרה דברים שעוזרים לי לשמור על שפיות.
  102. דרורית על: עשרת הפוסטים שלעולם (לצערי אולי) לא אכתוב
  103. בן על: עשרה רגעים משמעותיים בביוגרפיה של בן עד כה
  104. מחוץ לפריים על: 10 פוסטים שלא כתבתי
  105. יוחאי על: בתי קפה באיזור רוטשילד
  106. Que sera sera על: עשר סיבות (טובות?) לעבוד בחברת אופנה
  107. יהונתן קלינגר על: תנאי שימוש בבלוגים:: עשר סיבות
  108. דרך ארץ על: עשרה אלבומים שכדאי להכיר (ויש סיכוי סביר שטרם נזדמן לכם)
  109. יובל סער על: 10 בקשות של לקוחות שהיה עדיף שלא היו נאמרות
  110. עידן על: עשרה דברים על רשימות של עשרה דברים
  111. הסיפור המזעזע והאמיתי של על: עשרה פוסטים שלא כתבנו
  112. רזניק על: 10 חבר‘ה, 10 סרטונים. ופרויקט קבוצתי אחד
  113. ביט תקשורת על: דברים שלא ידעתם על בלוגים
  114. שוקי על: 10 דרכים לשמח חתול
  115. יואב איתמר על: מחווה לאקס – 10 הדברים הנורמליים שהאביר פחד מהם כשהיה פלבאי
  116. Que sera sera על: עשר סיבות טובות להיות חתול
  117. יואב לרמן על: עשרת הדברים שלא יהיו לי אחרי שאפסיק לעבוד
  118. רואה שחורות על: עשר טעויות נפוצות של ירוקים
  119. מרשימותיו של מטורף על: 10 רעיונות מוצלחים (יותר ופחות) לסיפורים קצרים
  120. אקס-אקסטרימיסטית על: עשרה פחדים מיותרים מהעבר
  121. שלומית הברון על: עשרה משפטים שכל אישה צריכה לדעת להגיד
  122. ועכשיו אבא על: עשר סיבות להשתתף בפרויקט עשרה
  123. טאפקעס על: עשרה דברים המסגירים יוצא בשאלה
  124. רנן על: איך לא תמצא זמן וריכוז לכתיבת פוסטים בבלוג שלך *המדריך*
  125. דן אלהרר על: עשרה צעדים בטוחים לא להכניס בחורה למיטה, בליווי מוסיקה
home
careers

עצור סיסמה!

כאשר הייתי צעיר ופרנואידי, האמנתי בסיסמאות ארוכות ומורכבות, ושיש להכריח את המשתמשים לשנותם כל שלושה חודשים.

כיום אני זקן ופראנואידי, אבל אולי מעט חכם יותר:

  • לאנשים יש יותר סיסמאות מסינפסות1. אין סיכוי שהם יזכרו את כל הסיסמאות שלהם.
  • פורצים אינם משתמשים ב-Brute force נגד סיסמאות, זהו בזבוז זמן ומשאבים. רוגלות והנדסה חברתית הם הכלים להשגת סיסמאות.

התוצאות ידועות:

  • פתקיות דביקות צמודות למסך עם הסיסמה
  • גליונות אלקטרונים
  • גילגול סיסמאות (שינוי של תו אחד בסיסמה)
  • שיחות חוזרות ונשנות לתמיכה הטכנית

אז מה לעשות? כמה כללי אצבע:

  1. להגביל מראש את יכולות המשתמש במערכת (הרשאות על ספריות, תוכנות או מחשבים).
  2. להשתמש רק בפרוטוקולים מאובטחים (SSL לאתרי אינטרנט, SSH להעברת נתונים).
  3. להסיר מהמערכות כל רכיב שאינו חיוני (סרגלי כלים תמוהים למיניהם על הדפדפן).
  4. לחסום את גישת המשתמש כאשר אין לו צורך בגישה (כאשר עובד עוזב את החברה).
  5. ודאו כי מנגנון ניהול הסיסמאות שלכם בטוח (ראיתי מספיק מנגנונים ניהול סיסמאות מבוססי MS-SQL,שסיסמת ברירת המחדל של מנהל המערכת לא שונתה….)

אם אתם עדיין סבורים ששינוי הסיסמא מהווה נדבך נוסף של אבטחה, ניחא. ישום כללי האצבע הללו יכול לאפשר לכם להגדיל את מרווח הזמן ולהקטין את הכללים הדראקוניים של שינוי הסיסמא. המתשמשים שלכם רק ישמחו.

  1. ואני מתיחס גם לאנשים חכמים []

קוטר!

נטען כלפי כי אני חריף מדי בהתייחסותי ללקוחותי. יש יותר משמץ של אמת בכך. כאשר אני יושב עם עמיתים מקצועיים, סטטלר וולדורף יכולים להצטייר כאוהבי אדם מלאי אפטיה ופרגון.

חלק מזה נובע ממי שאני באופן אישי וחלק ממי שאני באופן מקצועי.

אני סבור כי חלק ניכר ממה שעושה אותנו בני אדם הוא השכל (אגודלים עוזרים, כמובן). בקטגורית השכל אני כולל סקרנות, יכולת ביקרותית והומור. תכונות אלו נעלות יותר כאשר ניתן להפנות אותם כלפי עצמך. באופן אישי אני נרתע ממי שאני סבור שלוקה בחוסרים בתחומים אלו (אני סבור! שימו לב לביקורת העצמית…).

מהצד המקצועי, אחד מחסרונותי הוא חוסר סובלנות לטמינת הראש בחול. מערכות מידע הוא תחום מורכב. כמעט מדי יום אני נפגש עם אנשים הבוחרים באחד מהמסלולים:

  1. בורות מוצהרת. בדרך כלל באה לידי ביטוי  "אני לא מבין כלום במחשבים".
  2. עוינות. "אתם אנשי המחשבים מסבכים את הכל".
  3. תחרותיות. "אני יודע על מערכת שאתה אולי לא מכיר…"

הסיבה שטיעונים אלו צורמים לי, היא שהיא מגיע מאנשי עסקים ומנהלים. אותם אנשי עסקים ומנהלים לא היו ממהרים להפטיר אותם אם היינו מחליפים את המילה מחשבים במלה כספים, ביטוח או כח אדם. זאת אפילו כאשר התמחותם המקצועית או תחום העיסוק של חברתם אינו נוגע כלל לתחומים אלו.

מערכות מידע אינן מיכולות הליבה של חברות וארגונים רבים, אבל הן חלק מהותי מהיכולת שלהם להתקיים ולהיות תחרותיים. כאשר מנהל אינו רואה זאת, הוא הופך לנלעג.

יתכן כי אני יכול להיות חביב יותר. אבל אז לא אהיה אני.

research

רזוננס קוגינטיבי

כבר נאמר, תן לאדם פטיש וגו'. ג'ון טימר ב-Ars Techina מפנה למאמר ב-Journal of Consumer Research הטוען כי נעילת לקוח (Lock In) קוגניטיבית היא חזקה לא פחות מנעילה הנובעת מתלות חומרית או עלויות מעבר. כאשר הרגלים נרכשי, המתשמש משוכנע כי הדרך (או הכלי, לענין זה) הוא הטוב ביותר, ולו היה עליו (המשתמש) לפתח כלי או דרך, התוצאה היתה זהה.

זהו נדבך נוסף לאתגרים הכרוכים בשינויים במערכות מידע.

כאשר אני מציג מספר פתרונות ללקוח, כמעט תמיד תהיה הנטיה לכוון הפתרון הדומה ביותר למערכת האחרונה עמה הוא עבד. אני מכנה זאת רזוננס (הדהוד) קוגניטיבי. במצב של שינוי היה ניתן לצפות לדיסוננס קוגינטיבי – ההבנה כי יתכן שיפור בעקבות שינוי מחד וההתנגדות הנובעת מחשש מעצם השינוי. למעשה ההתנגדות מתגבשת מסביב לסביבה המוכרת יותר, ומעניקה לה אווירה של מצויינות.

הדבר בולט לעין בויכוחים בין אוהדי Firefox לחסידי Internet Explorer; משתמשי Windows ו-Linux וכדומה. ויכוחים אלו גולשים לעיתים מזומנות לתכונות האיזוטריות של התוכנות (המקרה הטוב), להפרעות הנפשיות של הצד השני (במקרה הנפוץ יותר) או לתחומי העיסוק של הורי הצד השני (במקרים קיצוניים).

מצב עניינים זה אינו רק בקרב הלקוחות, או המשתמשים. הוא קיים בקרב נותני שרות, מיישמים, מנהלי מערכות ואפילו יועצים – אנשים שהכרות עם טכנולוגיה היא לחם חוקם.

פלצות אוחזת בי כאשר אני רואה שימוש בפרוטוקול POP3 לא מאובטח לדואר אלקטרוני, שימוש ב-PPtP להתקשרות מרוחקת או שימוש ב-WEP (או בMAC Filtering) לאבטחת תקשורת אלחוטית. אני מתנצל על השימוש בדוגמאות טכניות, אך אלו הנקודה היא שמדובר בשימוש בפרוטוקולים גרועים הן מצד הישום העסקי שלהם והן מצד הישום הטכנולוגי שלהם. לכל שלושת הדוגמאות קיימות חלופות מזה מספר שנים, שיישומם אינו מורכב יותר מאלו הקיימים, והערך המוסף שלהם גבוהה בהרבה.

על ממנת שלא לשמור דיון זה ברמה התאורטית בלבד, אתייחס לשימוש בפרוטוקול POP3. זהו פרוטוקול המאפשר למשוך דואר משרת הדואר לתוכנת הדואר המקומית. כל ניהול הדואר (תיקיות, שימור דואר יוצא וכיוצא בזה) נעשה בלעדית על תחנת המשתמש. זהו הפרוטוקול החביב על ספקי אינטרנט, כי המשתמש מושך את הדואר משרת הספק, ומוריד את נטל התחזוקה והאיכסון מהספק.

לפרוטוקול זה קיים מתחרה בשם IMAP הקיים משנת 1998. בפרוטוקול זה הדואר נשמר ומנוהל על השרת, ותוכנת הדואר משמשת רק ככלי ניהול. שני הפרוטוקולים ניתנים להצפנה על ידי שימוש ב-SSL (קיים משנת 1996).

מדוע, אם כן, ממשיכים לראות שימוש נפוץ כל כך ב-POP3 ועוד בסביבות אירגוניות על ידי אנשים טכניים?

רזוננס קוגניטיבי. זה מה שעושה ספק האינטרנט, זה מה שהלקוח (המשתמש) רגיל. לא צריך להסביר או לנהל. יתר על כן – Outlook בגרסאותיו המוקדמות, לא תמך כלל ב-IMAP. תמיכה מוקדמת ב-IMAP התנגשה בתמיכה המובנית ב-Exchange. היות ו-Outlook הוא הכלי המוביל לניהול מידע אישי, מכאן שהוא הכלי הטוב ביותר, מכאן שהפרוטוקולים הנתמכים על ידו הם העדיפים.

קשה להתמודד ישירות עם רזוננס קוגניטיבי. העמדה של טיעונים לוגיים בלבד לשינוי יכולה ליצור התנגדות משני כיוונים עיקיריים:

  1. דיסוננס קוגניטיבי – הטיעונים משכנעים, אך החשש משינוי גדול מדי.
  2. איום על בעלי תפקידים – קבלת ההחלטות שלהם נראית שגויה, או שהם נראים כמי שאינם שולטים או מבינים את הטכנולוגיה.

במצב של התמודדות מול רזוננס קוגניטיבי כיועץ, מצאתי מספר דרכי להתמודד.

  • יצירת רזוננס חלופי. הצגת מערכות או שיטות כמובנות מאליהן.  ("קוד פתוח, כולם משתמשים בקוד פתוח: גוגל, יאהו, תע"א, בנק מזרחי…")
  • הצגת התחליף כמקור. (התקנת שרת Scalix או Zimbra במקום Exchange).
  • הגחכה (פרסומת ישנה של Sun אמרה "Running mission critical applications on NT Server, what do you people do for FUN?")

נשמע ילדותי? נכון, אבל אולי בלתי נמנע. לפחות כל עוד מי שתלוי המערכות מידע (אולי זה כולם?) לא ישקול את הסיכונים והסיכויים של הם פועלים.

forum