קטגוריות
מערכות מידע

תאמין לו, לנו זה יעלה יותר

יונתן קלינגר נבהל, ובצדק, מהתקציבים המתוככנים לחוק המאגר הביומטרי. ואין לי אלא להסכים איתו. כל מספר שיזרק בשלב זה יהיה בין אצבע רטובה ברוח לבין נל"ת ((ניחוש לפי התחת)). המספר החשוב בשלב זה הוא של שלב הניתוח של המערכת – צרכים, סיכונים וטכנולוגיות. המסמך של מרכז המחקר ומידע מודה כי המידע היחידי עליו הוא יכול להתבסס הוא עלות ההדפסה של תעודה, וגם כאן המידע חסר…

מאין, אם כן, המספרים?

  • מה העלות של ניתוח המערכת. כלל האצבע שלי הוא של שהעלות האופטימית היא של 10% מההערכה הפסימית ביותר לעלות הפרויקט. אם נניח כי ה"מערכת הראשונית" תעלה 1.7 מיליון ש"ח, ואם נניח כי אותה מערכת תשמש במקום ניתוח המערכת, הרי שהפרויקט הוא בעלות של 17 מיליון ש"ח להקמה.
  • הנושא הבא הוא תחזוקה. כאן כלל האצבע הוא של 15-20% לשנה, דהיינו, 2.5 עד 3.5 מיליון ש"ח לשנה.
  • הוסף את עלויות ההדפסה, ותגיע למספרים דומים של המרכז למחקר ומידע.

אלא מאי. מעלות חסרת ביסוס של הפרויקט הגענו לעלות של התכנון ומכאן חזרה לעלות הפרויקט, נבואה שאמורה להגשים את עצמה.

הבא נבחן מספר חלופי:

  • בבריטניה כ-65 מליון תושבים, ועלות פרויקט תעודת הזהות החכמה הוא ב-5.5 מליארד ליש"ט.
  • אם נניח את אותם משתנים לגבי ישראל, שלה כ-7 מליון תושבים, נגיע ל-3.5 מליארד ש"ח, וזאת בהנחה כי הבריטים יותר טובים מאיתנו בניהול פרויקטי מיחשוב גדולים, והתחשיב שלהם מתאים יותר למציאות.
  • נוסיף להנחה שלעיל את העובדה כי בישראל כבר קיים מנגנון של תעודות זהות ורישום, ואת העובדה כי לאזרחי המדינה יש כבר תעודות קיימות, כך שאין צורך בישום מהיר, נהיה אופטימיים עד מאוד, ונוריד את עלות הפרויקט ב-60%.

יותר ממיליארד ש"ח.

מופרך? חיזרו למאמר של יונתן קלינגר בו הוא מביא את דוגמאות לפרויקטים ממשלתיים אחרים.

ולסיום, השר שטרית הבטיח רמת הגנה של 11? לא ידעתי שהוא חסיד של ספינל טפ.

קטגוריות
דעה

צרכן או צרחן

הבוקר התחיל בשיחה עם חבר שתהה מדוע מברשת אויר עולה בארץ 700 ש"ח בעוד הוא יכול להזמין את אותה מברשת מחו"ל ב-20$ (כולל משלוח). בא יוסי פרנק, וענה. ובתזמון מצויין בא שוקי גלילי והזכיר את הקמפיין לביטול עמלות הבנקים.

לא מעט תגובות קוראות לפעולה נמרצת של רגולטור. עם זאת יש לזכור שהמבנה הנוכחי של העמלות הוא תוצאה של התערבות של הממשלה, בדומה לועדת בכר. למרות זאת אני סבור שפעילות ציבורית, כמו זאת בפייסבוק, למרות שפונה להתערבות ממשלית, חשובה, היות והיא יוצרת דיון ציבורי. במקביל יש להמשיך ולהקפיד על צרכנות נבונה מחד ולא לשכוח תמחור נבון.

קטגוריות
אינטרנט

בנק דיגיטלי עם פרסום אנלוגי…

בנק לאומי מפרסם בטלויזיה את האתר שלהם, חשבון דיגיטלי. ים של Cool שפוך על הדוגמן. הוא משתמש במק.
התפעלתי. זה בנק רציני! רצתי לקנות מניות שלהם.
אופס. בפיירפוקס הוראת הקניה גולשת לתחתית העמוד, וחציה נעלמת. בספארי האתר מתעלם בנונשלנטיות מהוראת המשך לביצוע הקניה.
הדוגמן כנראה משתמש ב-BootCamp, שהרי לא יתכן שהבנק מטעה אותנו. אולי כדי להוסיף לתחתית הפרסומת הסתייגות בסגנון "המציג איננו גולש אמיתי".

קטגוריות
דעה

כמעיין המתגבר

לכבוד ארוע משפחתי זרמו בני משפחה לארץ. חלקם מתארחים אצלנו, והבית כמו מחנה פליטים. וכמו במחנה פליטים, אחת הסוגיות המהותיות היא מים. התקשרנו לרשות המקומית, והודענו להם כי במהלך החודש הקרוב יהיה גידול של 50% במספר הנפשות בבית.

הפתעה, הפתעה. למנגנון קנס המים אין דרך להתמודד עם סיטואציה ממין זה. מהשיחה עם פקידת הרשות עולה כי איננו יחידים במצב זה. אמא טריה לאחר לידה המתארחת אצל הוריה, למשל, נמצאת במצב דומה.

היינו צריכים להזמין לאותם קרובים מלון, וללכת להתקלח אצלם. בביקור הבא בטורקיה אל תגנבו ברז, תגנבו את המים.

קטגוריות
דעה

עולם ישן עד היסוד נחריבה

שרות גדול לעולם עשתה תעשיית המוזיקה לעולם כאשר הרגה את נספטר. נפסטר קמה לתחיה כשרות מסחרי בתשלום הגון.

נפסטר הייתה מוקד של שיתוף קבצים. השרתים שלה לא החזיקו את התוכן עצמו, אלא אינדקסים שהפנו למיקום האמיתי של הקבצים. מטרה קלה לאיתור וסגירה. כאשר השרתים לא תפקדו, לא ניתן היה לשתף את הקבצים.

שתי תוצאות, לכאורה הפוכות, היו למהלך:

  1. מערכות שיתוף הקבצים הפכו ליעילות יותר על ידי ביזור של הקבצים והמידע על מיקום הקבצים. בנוסף נוספו תכונות של הצפנת מידע, המונעות מעקב על התוכן של המידע.
  2. מסתבר כי ניתן למכור שירים בודדים בדולר. אפל הוסיפה לכך את ה-iPod ו-iTunes, והנה שוק נוסף.

למה לכאורה. היות והמלחמה נמשכת. במקום נפסטר, יש את מפרץ הפירטים. וכאן נוסף התעוב הארופאי לתרבות התאגידית האמריקנית. מתעוב זה התפתח ויכוח על זכויות שימוש וחופש המידע והפרט. לי, אישית, לא ברור הקשר המיידי בין חופש המידע לזכות להפר זכויות יוצרים, אך מתוך שלא לשמה בא לשמה.

הצביעות חוגגת גם בצד השני. ראו את ויאקום מול יו-טיוב.