תגית: פרויקטים

handbook

תאמין לו, לנו זה יעלה יותר

יונתן קלינגר נבהל, ובצדק, מהתקציבים המתוככנים לחוק המאגר הביומטרי. ואין לי אלא להסכים איתו. כל מספר שיזרק בשלב זה יהיה בין אצבע רטובה ברוח לבין נל"ת1. המספר החשוב בשלב זה הוא של שלב הניתוח של המערכת – צרכים, סיכונים וטכנולוגיות. המסמך של מרכז המחקר ומידע מודה כי המידע היחידי עליו הוא יכול להתבסס הוא עלות ההדפסה של תעודה, וגם כאן המידע חסר…

מאין, אם כן, המספרים?

  • מה העלות של ניתוח המערכת. כלל האצבע שלי הוא של שהעלות האופטימית היא של 10% מההערכה הפסימית ביותר לעלות הפרויקט. אם נניח כי ה"מערכת הראשונית" תעלה 1.7 מיליון ש"ח, ואם נניח כי אותה מערכת תשמש במקום ניתוח המערכת, הרי שהפרויקט הוא בעלות של 17 מיליון ש"ח להקמה.
  • הנושא הבא הוא תחזוקה. כאן כלל האצבע הוא של 15-20% לשנה, דהיינו, 2.5 עד 3.5 מיליון ש"ח לשנה.
  • הוסף את עלויות ההדפסה, ותגיע למספרים דומים של המרכז למחקר ומידע.

אלא מאי. מעלות חסרת ביסוס של הפרויקט הגענו לעלות של התכנון ומכאן חזרה לעלות הפרויקט, נבואה שאמורה להגשים את עצמה.

הבא נבחן מספר חלופי:

  • בבריטניה כ-65 מליון תושבים, ועלות פרויקט תעודת הזהות החכמה הוא ב-5.5 מליארד ליש"ט.
  • אם נניח את אותם משתנים לגבי ישראל, שלה כ-7 מליון תושבים, נגיע ל-3.5 מליארד ש"ח, וזאת בהנחה כי הבריטים יותר טובים מאיתנו בניהול פרויקטי מיחשוב גדולים, והתחשיב שלהם מתאים יותר למציאות.
  • נוסיף להנחה שלעיל את העובדה כי בישראל כבר קיים מנגנון של תעודות זהות ורישום, ואת העובדה כי לאזרחי המדינה יש כבר תעודות קיימות, כך שאין צורך בישום מהיר, נהיה אופטימיים עד מאוד, ונוריד את עלות הפרויקט ב-60%.

יותר ממיליארד ש"ח.

מופרך? חיזרו למאמר של יונתן קלינגר בו הוא מביא את דוגמאות לפרויקטים ממשלתיים אחרים.

ולסיום, השר שטרית הבטיח רמת הגנה של 11? לא ידעתי שהוא חסיד של ספינל טפ.

  1. ניחוש לפי התחת []
feedback

טיק טק

או שמה, גלינג גלינג.
הכסף בקופה אוזל.
כבר עשינו Restructure של החובות. כבר פיטרנו יותר ממחצית החברה. חצי קומה בארץ וקומה בחו"ל סגורות.
the end is at hand
האוירה עגומה, ועם זאת, אנשים עדיין עובדים. לא רק על מטלות יומיות, גם על פרויקטים. בפגישות הצוות עדיין מדברים על הרבעון הבא. אני והבוס רבים על האם נעבור מ-Exchange 2003 ל-Exchange 2010 או שנחפש שרת דואר אחר. בפגישות חברה אני נוזף באנשים על חוסר הסדר בשרת הקבצים.
בסוף החודש נדע אם החברה ממשיכה להתקיים או לאו.

תע"ר – מתודולגיה לניהול פרויקט

איש מכירות הסביר לי כי החברה שהוא מייצג היא אמריקאית, וחברות אמריקאיות לוקחות את ניסיונן ומיצרות ממנו מתודולגיות עבודה. הרעיון נשא חן בעיני, והחלטתי לפרסם מתודולוגית עבודה לניהול פרויקטים שנתקלתי בה לא מעט פעמים, אם אינני סבור שגובשה בצורה מסודרת. קבלו את תע"ר.

תע"ר – ראשי תיבות1 לתרנגולת ערופת ראש2. מתודולוגיה מונחית מבחן תוצאה להתמודדות עם מצב משבר בפרויקט.

הצורך בתע"ר נובע מהעובדה כי הטלת אחריות פשוטה לגורם אחר בארגון או מחוצה לו היא פאסה, נלעסה עד דק3, ואינה מעניקה למשתמש בה תועלת. במקרה הטוב, היא מונעת מהמשתמש נזק. זאת היות והטלת אחריות פשוטה היא תהליך פסיבי וראקטיבי.

כיצד פועלת מתודולוגית תע"ר:

במצב של משבר בפרויקט4, אין לבוא בטענות אל הגורם האחראי האמיתי של המשבר בצורה ישירה5. יש להאשים את כולם.

דא עקא, שלא ניתן להאשים את כולם. כך כאן טמון היופי האמיתי של תע"ר. יש לגייס כל מי שאיננו בעמדת מואשם לסייע בפתרון הבעיה.

דוגמה פשוטה:

מכונת הקפה לא עובדת. יש לבוא בטענות אל:

  • חברת מקורות (הם מספקים מים)
  • חברת החשמל (חשמל למכונת הקפה ולמשאבה המזרימה מים אליה)
  • החשמלאי (נו, ברור)
  • איש האזעקה (אזעקה עובדת על חשמל, לא?)
  • איש האחזקה של הבנין (שאחראי על החשמל והמים)
  • החברה המתעסקת במערכות כיבוי האש (אש מכבים עם מים)

לאחר מטח הטענות הראשון יש לירות את מטח הטענות השני:

  • הם לא מקצועיים (החשמלאי אפילו הודה שהוא לא מבין במכונות קפה)
  • הם מתחמקים (צוות כיבוי האש טוען כי המערכות שלהם מבוססות קצף, גז ואבקה)
  • הם חושבים שאנחנו טיפשים (איש האזעקה מדבר על מתח נמוך, מתח חילופין, מזה השטויות האלו)
  • הם גסים (מוקדן חברת החשמל צחק עלינו)

כטת מגייסים את יחידות העתודה ששמרנו.

  • מזעיקים את יו"ר הועד המנהל לנצל את קשריו עם מנכ"ל מקורות
  • מבקשים מהמנכ"ל לנהל שיחה רצינית עם בעלי הבנין
  • דורשים מנהל מערכות המידע לבחון חלופות מבוססות לינוקס למכונת הקפה
  • מזמינים מהרכש והנהלת החשבונות את כל המסמכים של השנתיים האחרונות הנוגעים לקפה
  • שואלים את מחלקת כח אדם אם ניתן לקבל דו"ח כניסה ויציאה של עובדים
  • מטילים על מזכירת החברה להצליב את המידע מכוח אדם עם המידע מהרכש

חשוב מאוד, בכל שלב, להפנות את הטענות לגורם שמעורבותו בפרויקט נמוכה ככל האפשר. במידה והדבר אינו מסתייע, ניתן לנקוט מסלול חליפי ולפנות למנהל, כפיף או מקביל. כך ניתן לקבל אפקט שימושי של טלפון שבור.

לא פחות חשוב, לקיים את השלב השני בקול רם, ולערב כמה שיותר גורמים בארגון. עם זאת יש להקפיד לדווח לכל גורם בארגון בנפרד.

התוצאות מרשימות. ספקי המשנה, כמו גם הגורמים המעורבים בארגון, יהיו מתוחים וחשדנים המטענות המופנות אליהם. חלקם ינסו להסביר, חלקם ינסו להתחמק. בכל מקרה הארגון יראה כי משתמש התע"ר צדק. בתוך הארגון, מחלקות אליהן מופנות טענות, או שמהן מבקשים עזרה, ישקיעו זמן ומשאבים להבין מה בכלל הבעיה, או בלפשר בין מחלקות הניצות זו בזו.

תע"ר איננה מתודולוגיה טריוויאלית, והיא דורשת הכנה מראש:

  • אסור באיסור חמור לקיים ניהול סיכונים. ישנם רק שני מצבי סיכון 0 ו-100, כך שבכל מקרה הסיכוי הוא 50%.
  • יש להמנע מישיבות בהן עלולות לעלות סוגיות מפתח. המהדרין כן מגעים לפגישה, באיחור, או מקדימים לצאת.
  • אין לפתוח דברי דואר העלולים להכיל מידע שיפגע בתהליך תע"ר. במידה ודבר דואר כזה נפתח, יש להשתמש ביכולות Reply All של תכנת הדואר עם השאלה "מה? לא הבנתי"6.
  • יש להמנע מהבנה הצדדים הטכניים של התהליך, ועדיף לא להבין בדברים טכניים כלל7.

חשוב לזכור שתמיד יהיו גורמים, בארגון או מחוצה לו, שינסו לטרפד את השימוש במתודולוגיה תע"ר. השיטות עלולות להיות מתודולוגיות – כמו ניהול סיכונים, בדיקות ישימות או בקרת איכות רחמנה ליצלן. כמו כן עלולים להשתמש בשיטות מכניות זולות של סיכומי פגישות, רשימת מטלות או שיקוץ הגנט.

נגד השיטות המתודולגיות קל להתמודד, הן יקרות, גוזלות זמן ולא נותנות מידע שאנו כבר יודעים.

למרבית ההפתעה, עם נגד השיטות המכניות לא קשה להתמודד. הזכרון הפרטי שלנו תמיד יהיה טוב יותר מסיכומי פגישות שנערכות אי אז לפני זמן. עובדה, התחזית האורווליאנית של 1984 לא התקיימה…

  1. כי חייבים ראשי תיבות []
  2. מקור השם הוא העובדה כי תרנגלת יכולה להמשיך לנוע גם לאחר שערפת את ראשה, וחוצמזה ראשי תבות מגניבים []
  3. שימו לב לערוב המטפורות []
  4. אי עמידה ביעדים, לוחות זמנים וכיו"ב []
  5. לצורך ההבהרה, מי שמתשתמש במתודולגית תע"ר, לעולם אינו אחראי או אשם, אם אתם חשים אחראיים למצב מסויים, אסור באיסור חמור להשתמש במתודולוגיה זו, האשם האמיתי הוא מישהו אחר []
  6. היעילות של התשובה עולה בסדר הנדסי עם כמות המכותבים []
  7. כולל: מחשבים, טלפונים סלולריים, ברזים או עטים כדוריים []
store

שווה ז….

למה גסות הרוח? בעיקר כאשר אני רוצה להפנות למאמר מצוין בכלכליסט.

הסיבה היא הנימוק שנתן לי בעל חברה למדיניות התמחור שלו, ומדוע הוא פיטר את המנכ"ל שלו.

אם אני מחייב כזונה, משלמים לי כמו לזונה ומתיחסים אלי כאל זונה.

אם אני מחייב כנערת ליווי, אני עושה את אותו דבר, רק משלמים לי יותר ונותנים לי מעט יותר כבוד.

בסופו של יום אני עושה את אותו דבר.

החברה, מהכרותי עמה, נותנת שרות ברמה גבוהה יותר ממרבית המתחרים שלה. עם זאת, המנכ"ל היה נואש למכור פרויקטים, עד כדי מתן הצעות במחירי עלות, או אף בהפסד. הפחד שלו מהפסד של פרויקטים למתחרים גרם לחברה להראות נואשת.

ישבתי משני צידי השולחן, כלקוח וכנותן שרות. פחד וחוסר בטחון של צד אחר, בעיקר מצד נותן השרות, גורם לצד השני להריח דם. התוצאה היא רעה לשני הצדדים, היות ואז נגמר המשא ומתן. יש התמקחות או התנתקות.

בהתמקחות, רק הכסף משחק, והמשחק הוא "איך לדפוק את הצד השני". בהתנתקות, אין המשך, לפחות לאחד הצדדים.

mail

לצאת לעולם

אחרי כמעט 20 שנה כעצמאי, הפכתי לשכיר. זהו תהליך הפוך לתהליך העובר על לא מעט אחרים. ולעיתים אני נשאל על המעבר משכיר לעצמאי1.

לפני כחמש שנים מילאתי שאלון הבוחן את יכולתי להיות עצמאי. כמובן שנכשלתי בגדול…

היתרונות בעצמאות:

  •  תחומי עבודה מגוונים
  • יכולת התפתחות אישית ומקצועים רחבה
  • ניהול עצמי

חסרונות

  • ההוצאות מהכיס: כלים, שרותים, חופש
  • לקוחות מעיקים: "תעשה מחיר"
  • חוסר בטחון

כמה אבחנות:

  • בירוקרטיה ורשויות: זאת הקטנה בבעיות. דברו עם העצמאים שבסביבתכם וקחו את רואה החשבון הממולץ ביותר. ב-15 שנים האחרונות לא ראיתי את מע"מ, מס הכנסה או ביטוח לאומי מבפנים.
  • למדו לשמור על הכסף: לקוחות תמיד ישלמו כמה שיותר מאוחר. המדינה והספקים תמיד יקחו כמה שיותר מוקדם. אם קיבלתם תשלום נכבד על פרויקט, נצרו כמה שיותר ממנו בצד.
  • למדו להוציא כסף: כלים ושרותים שקיבלתם בעבר ממקום העבודה הם על אחריותכם היום. בחנו היטב שרותים כמו הטלפון הסלולרי, האינטרנט והרכב שלכם. לאף לקוח לא אכפת למה לא הגעתם בזמן, לא עניתם לדואר או לא חזרתם לטלפון.
  • למדו לנהל משא ומתן: תמחרו את שעות העבודה שלכם ואת הפרויקטים שלכם בצורה ראלית. על תעבדו על מנת לעבוד, עבדו על מנת להרוויח. וותרו על עבודות לא רווחיות.
  • פרסמו את עצמכם: ארגונים לקידום עסקים קטנים, ארועי ספקים הקשורים לעבודתם, כרטיסי ביקור ואתר אינטרנט.
  • בקשו עזרה: חברים, הרשות לעסקים קטנים ואתר משרד האוצר ומשרד התעשיה.
  • דאגו לעתיד: קרן השתלמות, פנסיה ותגמולים – באחריותכם
  1. לעיתים לא, אבל אני מרגיש צורך להתייחס []
e-mail
copyright