קטגוריות
כללי

מעמד היו-יו

אם יש מה שמאפיין את מעמד הביניים הישראלי דהיום, זהו חוסר הבטחון בעתיד בעתיד הכלכלי והמקצועי שלו. את הקביעה הזאת אני אומר מתוך ראיה צרה של דוגמאות מסביבתי המקצועית והחברתית הצרה. אך אם יש מה שלמדתי מהמחאה החברתית המתקיימת היום בישראל, דוגמאות אישיות הם מקור מידע לא פחות אמין (ולעיתים אף יותר) מהתקשורת.

סבתי הייתה תמיד שואלת האם לא עדים לי לעבוד ב"חברה מסודרת". כוננתה הייתה למקום בו יש תלוש משכורת סביר, פנסיה ופיצויים. מקום בוא ידעת כי המשכורת תהיה בסוף החודש, ולא מיני התפתעות של שוטף+X. אלו שבחרו במסלול העצמאות נראים כמי שמשליכים נפשם מנגד.

האםת היא שאין בטחון כאן או כאן. יש אלו המצליחים כעצמאיים ((בזכות ולא בחסד)), ויש כאלו המגלים את מקום העבודה כקנה רצוץ. אני מכיר את המצב משני צדדיו, כעצמאי וכשכיר.

לאחרונה פנה אלי עובד לשעבר שלי. נמאס לו ממקום העבודה שלו, והוא החל לחפש חלופות, הין השאר בחו"ל. להפתעתו, הוא מצא עבודה חלופה טובה בארץ. והחליט לא להמשיך את החיפוש בחו"ל. אמרתי לו להמשיך לחפש. כאשר אמר לי עי הוא מרגיש לא נוח עם המעביד החדש, אמרתי לו כי המעביד החדש יפטרו בניד עפעף אם יראו צורך בכך.

הרגשתי רע באמירה הזאת, אך הייתי מרגיש יותר רע אם לא הייתי נותן לו את העצה הזאת. היום אני במצב שבו אני צריך עזרה בתפעול העסק, אבל אני מוטרד. אם אני לוקח עובד שכיר, אני מחוייב כלפיו ((גישה משונה, אני יודע, אבל מה לעשות)), שלא לדבר על העלויות והבירוקטיה הכרוכים בכך. הייתי רוצה להאמין ביחסי עבודה לטווח ארוך המובוססים על אמון הדדי, אך קשה לי לראות מצב זה מתקיים בשוק העבודה הנוכחי.

שוק העבודה הנוכחי מתבסס על קומטדיזציה של העובדים. הצעד המתבקש מכך הוא הקומודיטיזציה של מקום העבודה. העובד, שכיר או פרילנסר, הוא בר החלפה. הבטחון הכלכלי, מאבני היסוד של מעמד הביניים, אבד.

קטגוריות
דעה

צרכן או צרחן

הבוקר התחיל בשיחה עם חבר שתהה מדוע מברשת אויר עולה בארץ 700 ש"ח בעוד הוא יכול להזמין את אותה מברשת מחו"ל ב-20$ (כולל משלוח). בא יוסי פרנק, וענה. ובתזמון מצויין בא שוקי גלילי והזכיר את הקמפיין לביטול עמלות הבנקים.

לא מעט תגובות קוראות לפעולה נמרצת של רגולטור. עם זאת יש לזכור שהמבנה הנוכחי של העמלות הוא תוצאה של התערבות של הממשלה, בדומה לועדת בכר. למרות זאת אני סבור שפעילות ציבורית, כמו זאת בפייסבוק, למרות שפונה להתערבות ממשלית, חשובה, היות והיא יוצרת דיון ציבורי. במקביל יש להמשיך ולהקפיד על צרכנות נבונה מחד ולא לשכוח תמחור נבון.

קטגוריות
דעה

כמעיין המתגבר

לכבוד ארוע משפחתי זרמו בני משפחה לארץ. חלקם מתארחים אצלנו, והבית כמו מחנה פליטים. וכמו במחנה פליטים, אחת הסוגיות המהותיות היא מים. התקשרנו לרשות המקומית, והודענו להם כי במהלך החודש הקרוב יהיה גידול של 50% במספר הנפשות בבית.

הפתעה, הפתעה. למנגנון קנס המים אין דרך להתמודד עם סיטואציה ממין זה. מהשיחה עם פקידת הרשות עולה כי איננו יחידים במצב זה. אמא טריה לאחר לידה המתארחת אצל הוריה, למשל, נמצאת במצב דומה.

היינו צריכים להזמין לאותם קרובים מלון, וללכת להתקלח אצלם. בביקור הבא בטורקיה אל תגנבו ברז, תגנבו את המים.

קטגוריות
מערכות מידע

מידע הולך ונעלם

היו"ר מקטר על קישורים מתים לאתר הארץ. אילנה ברודו מדברת על מות גאוסיטיס (הי"ד). מתבקשת השאלה, לאן הולך המידע והידע כאשר הענן מתאדה. השאלה עולה לא רק כאשר אתר או שרות נעלמים, אלא גם כאשר הם משתנים. אם תשנו את מבנה הקישורים באתר שלכם, כל הקישורים המפנים אליכם יכולים להפור ללא רלוונטיים.

אבל לא רק אתרי אינטרנט או שדרוגי גרסה עלולים להפות את המידע ללא נגיש. תוכנות המבוססות על תמחור שנתי יכולות להעלם אם אינכם יכולים לשלם את העלות השנתית. תוכנה ישנה עלולה להפסיק לתפקד היות והיא לא פועלת על חומרה חדשה. תוכנה מוגנת יכולה להפסיק לעבוד אם החומרה המשמשת להגנה מפסיקה לתפקד ואין לכם חוזה שרות או שהספק פשט את הרגל.

האם המידע שלנו יהיה נגיש עוד מאה שנים?

ואל תגידו שהכתובת לא הייתה על הקיר. בשנת 415 נשרפה הספריה של אלכסנדריה. רק בשנת 2002 היא הוקמה מחדש.

קטגוריות
משולחן המובטל

העבודה היא חיינו

דבר אחד מוביל לדבר שני. אז מה עם האנשים שבאמת עובדים?