תגית: תקשורת

careers
search

גלובס: נכשל באבטחה

היום קיבלתי דואר אלקטרוני לאיפוס הסיסמה שלי בגלובס, כולל קישור לעמוד איפוס הסיסמאות:

שלום גיל,
בימים אלו החלנו בעבודות שיפור ושידרוג הדסק
כחלק ממהלך השדרוג אופסו כל סיסמאות המשתמשים
אנא לחץ כאן לעדכון סיסמה חדשה לחשבונך
שינוי זה הוא צעד ראשון בדרך להפיכת הדסק למערכת תוכן גולשים מגיבה, אקטואלית ויעילה,
שתהפוך את הרשומים בה למומחים בתחומם, ופרסום הפרשנויות שלהם באתר.

התהליך כולל כמעט כל כשל בסיסי שניתן להעלות על הדעת:

  1. עמוד עדכון הסיסמאות (כמו גם עמוד הכניסה של גלובס) אינם כוללים אבטחת SSL.
  2. הקישור שנשלח כולל בתוכו גם את שם המשתמש ואת הסיסמה. מכאן שגלובס אינם מצפינים סיסמאות, אותה רמת אבטחה של פיצה האט1.
  3. אין כל סיבה לכלול את המידע הרגיש בדואר. ניתן היה לבקש מהמשתמש לגשת לאתר, ולשנות את הסיסמה או להוסיף את הבקשה בחיבור הבא של המתשמש.
  4. הקישור איננו איפוס סיסמה, הוא בפועל כניסה למערכת עם הסיסמה הקיימת והפניה לעמוד שינוי הסיסמה.

עצוב.

  1. כן, הקישור הוא לגלובס []
service
contact

זוית צרה של 360

אין לי סיבה להטיל ספק ביושרה של כתבי 360, ואין לי סיבה להטיל ספק במהימנותם של הנתונים שהוצגו בתחקיר רופא טוב, רופא לחיים. עם זאת יש לי ביקורת על הצגת המידע. והביקורת נובעת מהנקודה הבאה:
מה יחשוב מטופל בביקור הבא אצל הרופא, כאשר יראה את הצעצועים שהשאירו אצלו התועמלים הרפואיים.

יש מרחק רב בין רופאים המפירים את תקנות בריאות הציבור ואת נהלי ועדת הלסינקי, לבין רופאים שתועמלנים רפואיים משאירים במשרדם צעצוע בסוף הביקור. גם הרמיזה שרופאים מקבלים שווה כסף בסגל וציוד, בעוד שמטרידה, אינה זוכה למבט מקיף יותר של מצב המוסדות הרפואיים בישראל.
כתבה חשובה שהיה ראוי שיקדישו לה וראיה רחבה, כמתבקש מהשם 360, הפכה ל-sound byte, וחבל.

הנרגילה של האינטרנט

אין חידוש בכך שידיעה על ארוע נקודתי מביאה לתגובה חריפה. מותו הטרגי של עידן לוי ז"ל משפעת הביא לעומס על קופות החולים לקבלת חיסון נגד שפעת. להיקף של הארוע, או רמת הסיכון אי קשר לרמת התגובה:

שיעור התמותה בישראל היה בשנה שעברה כ- 3.6 מקרים למיליון, כולם סבלו ממחלות רקע. תמותה ממחלת שפעת בילד בריא היא נדירה מאוד, אך מוכרת בספרות הרפואית. בארה"ב נמצא כי קרוב לשליש מהילדים שנפטרו עקב שפעת החזירים לא סבלו ממחלות רקע

הכותרת של המאמר בו מופיע הציטוט מלמעלה היא"אדישות ופחד הציבור מביאים לתמותה משפעת".

אותו דבר קורה לגבי מקרי אונס והתאבדות המקושרים לפייסבוק:

בשבוע שבו הוזכרה הרשת החברתית בנשימה אחת עם אונס והתאבדות, התחבטו המומחים בהשלכותיה עלינו. "הכל קשור לסטטוס. האלימות נעשית מתוך רצון לצבור כוח בקבוצה", קבעו, בעוד אחרים הדגישו דווקא את התרומה החיובית

הכותרת: סטטוס של אלימות: איך הפך פייסבוק לכלי מסוכן?

יש מי שמנסה לצבור נקודות, אך אבירי האינטרנט, יונתן קלינגר, יובל דרור, הלל גרשוני, שוקי טאוסיג וגל מור מיהרו להגיב. וטוב שכך. בכדי לסכן את ילדנו לא צריך אינטרנט, וקשיים של קשרי הורים ילדים קיימים גם בעולם האמיתי. בדיונים היותר רציניים מנסים לקשר בין המתרחש באינטרנט לעולם האמיתי. את דעתי לגבי פייסבוק כבר הבעתי, ולא ראיתי עד כה סיבה לשנותה, וזו אינה עושה רושם על אף אחד.

אין זה מונע ממני, כמובן, להתייחס לנושא.

האינטרנט בכלל, ופייסבוק בפרט, הם גורם משבש בתחומים רבים. תגובת היתר שאנו רואים נובעת מכך שאנו מקבלים משוב שונה, או בצורה שונה מזו שאנו מצפים לה. אין זה יחודי לאינטרנט, הטלפון הסלולרי, למשל, שינה את תפיסתנו של זמינות מספר פעמים1.

האינטרנט הכניס עולם חיצוני לתחום הפרטי בצורה שהשלכותיה, לטעמי, עדיין אינן ברורות. דלתות סגורות כבר אינן מחסום, דלתיים סגורות אינן מסתירות ולא תמיד יש מבוגר אחראי. אנו מנסים לחנך, וכאן חשיבותם של אבירי האינטרנט שהוזכרו לעיל, כמו קולומבוס החושף עולם חדש לעולם ישן. רק שכאן הלוחות הטקטוניים נעים בקצב מסחרר ובכיוונים שלעיתים נראים אקראיים, ואם לא די בכך, האלבטרוס החג מסביב לספינה נושא עמו מגנט…

פייסבוק מרכזת את הרע והטוב של האינטרנט. הרשעים חשים בטוחים מאחורי דלתות סגורות, הקורבנות אחדים נפגעים מתוך אי ההבנה כי הדמות מולם אינה בהכרח צלם האדם האמיתי העומד מאחוריה. קורבנות אחרים נפגעים היות והם מבינים כי כל דבר ארס ושטנה זוכים להפצה רבתי ולשימור לאורך זמן. בצד השני ישנו אחד מאמצעי התקשורת היעילים והנפוצים ביותר. לא מעט מטרות טובות זוכות לקידום והפצה בזכות פייסבוק, חברים ומשפחות שומרות באמצעותו על קשרו עסקים קטנים יכולים לקדם את עצמם ללא תשתית טכנולוגית יקרה. ומה עם המבוגר האחראי? כמעט כל מאמר ביקורת על פייסבוק מסתיים בכפתור לייק. הילדים שכן יקבלו מבוגר אחראי בחבר בפייסבוק הם לא אלו שאנו צריכים לדאוג להם… בפייסבוק אין סיירת הורים, ואני בספק אם פייסבוק ישמחו לקדם זאת, אלא אם כן תגיע תביעה משפטית.

כיצד, אם כן, יש להתיחס לפייסבוק. כמו לכל סביבה. להביט סביב ולראות אם נוח לכם שם, ואם אתם מרגישים נוח להשאיר את ילדך שם. כמו בגן משחקים או עם ספר חדש. לא לשקוע בשאננות. אם באותו גן משחקים אתם מתחילים להבחין במחטי מזרק ישנים או בקבוקים שבורים, אולי כדאי לחפש גן חדש. החלק הקשה הוא הערנות התמידית מחד, והצורך לתת לילדנו לצאת אל העולם ללא ההגנה המתמדת שלנו, לטובת הילד כמו גם לטובתנו.

הדבר להשמר ממנו הוא לשייך סמלים. במסגרת סיורי פרויקט ינשופים בגני תקווה, הבחנו בלא מעט קבוצות של בני נוער מתרכזים סביב נרגילות. אותן נרגילות הפכו בעיני הורים רבים לסמל של עברינות, סמים ואלכוהול. בפועל מצאתנו בפארקים טבק וקולה וחברה שיושבים ומקשקשים. לא מוצרי בריאות, כמובן, אבל לא סכנה קיומית לנפש הנוער. את האלכוהול ואת בני הנוער שנמלטו למראה מבוגר מצאנו במקומות אחרים.

  1. מהופך שעה אבודה לשעת עבודה לנא לכבות טלפונים []
forum
Private