בעקבות מאמר של גל מור, החלטתי לבחון את Geni, אתר לבנית עצי משפחה ((אלו החפצים לבחון כלים אלו לעומק צריכים גם להביט ב- My Heritage או ancestry.com)).
זה הפך להיות עבורי חקר מקרה מעניין במערכות מידע, רשתות חברתיות וניהול ידע. בעיקר בעקבות פרסומים של ג'י קרוס והרולד ג'רש. טענתם המרכזית היא כי רשתות חברתיות ושיתוף ידע אינן סוגיות טכנולוגיות. "מדוע" הם שואלים "אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט מה הטוב ביותר בשבילנו?"
לאחר שבעץ המשפחתי ישנו כבר כ-550 נפשות, מהן כ-40 חברים יש לי תשובה חלקית.
אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט היות:
- איננו רוצים להחליט בעצמנו: קיבלתי מספר ביקורות על תכנות ובגים של Geni מבני משפחתי. אף לא אחד יזם פרויקט ממין זה בעבר ((למעט סבתי שהביוגרפיה הקצרה שלה הוותה את בסיס הידע לעץ המשפחה)), הציע חלופות או השתמש בפורומים או במערכת הסיוע של ג'ני.
- איננו רוצים רוצים לתמוך: בעיות או סוגיות של תפעול הופנו אלי.
- איננו רוצים לעבוד בשביל אחרים: ביותר ממקרה אחד שלחו אלי מידע ((בדואר אלקטרוני, דהיינו לא ממקורות מידע המנותקים מהרשת)) בכדי שאני אכניס אותו לאתר.
- יש גבול ליכולות השיווק שלנו: כאשר אדם אינו מעוניין לשתף פעולה, כמה אנו מוכנים ללחוץ עליו על מנת שיוסיף את המידע הנחוץ לנו.
התשובה, במשפט אחד היא: מי שמקבל החלטה, הופך להיות מחלקת מערכת המידע.
אינני מצטער על ההשקעה ב-Geni. בדיעבד, יתכן כי אחד המתחרים היה מתאים יותר מבחינה פונקציונלית, אך לא הייתי זוכה למעקב אחר התפתחות הרשת והעץ. להבדיל מ-FaceBook או LinkedIn, תהליך היצירה הוא אישי יותר וממוקד יותר, בעקבות זאת הצפיה לשיתוף פעולה הוא גבוהה יותר, והאבחנות אליהן הגעתי חדות יותר.
מכאן שגם חזון תשתית מערכות מידע ב-10$, שמציג ניקולס קאר הוא עוד מוקדם. צודקים ג'י קרוס והרולד ג'רש: זו איננה סוגיה טכנולוגית,.