פוסטים מתוייגים דואר אלקטרוני
מעונן חלקית
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת משולחן היועץ בתאריך 29 באוגוסט 2009
המודלים של ענן או שרות הם המעניינים ביותר, היות ואלו הם המעניקים את הערך המוסף לעסק. במקרה שלנו (דואר אלקטרוני), ניתן לראות את היתרונות הבאים:
עם זאת, יש להביא בחשבון מגבלות וסיכונים:
במקביל לכדאיות הכללית יש לבחון את נקודת הזמן המתאימה למעבר לענן. חברה המקימה שרת דואר חדש, המקימה סניף גדול או השוקלת שידרוג שרת קיים היא המועמדת המובקת לבחינה של הוצאת הדואר לענן.
מספר נקודות שיש לבחון מול כל ספק.
איזון נבון וזיהוי של אותן מערכות שניתן להעביר בחלקן או במלואן לענן יכול לייעל לא רק בהיבט של העברת מוקד עלויות אל מחוץ לחברה, אלא גם למקד את ההשקעות המרכזיות של תחום ה-IT ליישומים היחודיים לחברה.
עננה שחורה
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת אינטרנט, משולחן היועץ בתאריך 8 בדצמבר 2008
הכתבה על הצימצומים בגוגל, מעניינת, אך דבר אחד מעניין בהעדרו: מצב המשתמשים בשרותי גוגל.
שרותי גוגל (כולל דואר אלקטרוני, יומנים ושיתוף מסמכים) נמצאים בשימוש אנשים פרטיים, עסקים קטנים וארגונים גדולים. חלקם משתמשים בשרותי החינם, חלקם בשרותים בתשלום.
גוגל, כמובן, אינו היחיד. יאהו, מיקרוסופט, AOL ואחרים מעניקים שרותים דומים. ישנן חברות הנותנות שרותים יעודיים, כמו SalesForce ,(קשרי לקוחות) Amazon S3 (איכסון שרותים), ואחרים. השרותים היעודיים אינם מיועדים לרב למשתמשי הקצה, אלא לנותני שרותים אחרים. כל השרותים הללו נכללים תחת הזומילה SaaS, תכנה כשרות,
לכאורה, מצב המשק העולמי העגום מהווה הזדמנות פז לתוכנה כשרות. המקום להשקיע סכומים גדולים בתשתיות, ניתן לשלם לפי הצורך, או אפילו לא לשלם כלל, אם מוכנים לספוג מעט פרסומות. עוד לפני שנתיים חזה ניקולס קאר תשתית מערכות מידע ב-10 דולר.
אך האם לעולם חוסן? תפיסת הספגטי של גוגל נראתה מגניבה בימי ה-Dot.Gone, ולא איבדה מזהרה עד שהופיעה המשבר הנוכחי. כעת גוגל, כמו כל חברה אחרת, משליכה מעבר לסיפון כל משקל עודף1. מתי יהפוך שרות החיוני לך למשקל עודף לחברה?
בנוסף לך, המיחשוב בענן תלוי במשתנים אותם משתמש הקצה אינו רואה, ואינו תמיד יודע להעריך. הצפת ניו אורלינס היא טרגדיה אנושית, אך מה עם חוות השרתים של נותן שרותי התכנה שלך (או אחת מהן) נמצאית שם? מה עם תחנת הכוח של חוות השרתים נמצאית שם?
המעבר לענן טומן בחובו הזדמנויות, אך מחייב גם חישוב סיכונים מחודש. בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, שהפיתוי הכספי והתקציבי קורץ להם.
פגישה, חצי פגישה….
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת משולחן המנמ"ר בתאריך 21 במרץ 2008
על חחוסר חיבתי ל-Outlook, כבר כתבתי בעבר. כיום אני נאלץ לא רק להתשמש בשיקוץ, אלא גם לנהל אותו, ולעודד את משתמשי החברה להשתמש בו לניהול זמן.
ניהול זמן הוא עסק לא קל, גם ביומני נייר, וגם בתכנות מתחרות, בעיקר כאשר מדובר בשתי יבשות, ובניהול של משאבים מצומצמים. האלמנט האנושי והטכנולוגי מתנגשים לעיתים קרובות.
ישנן תוכנות אחרות, כמו טוטוס, שנבנו מתוך מחשבה מעמיקה על מבנה נתונים גמיש ויעיל; צ'נדלר, המנסה לבנות ניהול מידע אישי מסביב לתא הדואר; וכמובן, יש את גוגל ויאהו. אך כל אחת מהן דורשת הכשרה יחודית, וצורת הסתכלות אחרת על ניהול זמן ומשאבים. לא כדי תוכנות כמו סקליקס או זימברה ויתרו על ניסיון לניהול זמן חלופי, ומחקים את המודל של Exchange, בעיקר מתוך רצון לתאימות עם Outlook.
כאן, אולי טמונה הבעיה של המנמ"ר. Outlook מחופר היטב הן בסביבה הארגונית והן בתודעת המשתמשים. Outlook גם קשור בטבורו לשרת Exchange של מיקרוסופט מחד, ולכלים ותוספים (כמו מחשבי כף יד) מאידך. עקירת Outlook מהסביבה הארגונית דורשת מאבק בחזיתות רבות מדי. קל מדי למנמ"ר לוותר, ולמשוך בכתפיו כאשר Outlook מתפוצץ מעומס יתר, מחליט לפצל פגישה, מסרב לשחרר משאב או מדכן פגישות לפי סדר לא נכון.
עץ הדעת
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת ניהול בתאריך 7 באוקטובר 2007
בעקבות מאמר של גל מור, החלטתי לבחון את Geni, אתר לבנית עצי משפחה1.
זה הפך להיות עבורי חקר מקרה מעניין במערכות מידע, רשתות חברתיות וניהול ידע. בעיקר בעקבות פרסומים של ג'י קרוס והרולד ג'רש. טענתם המרכזית היא כי רשתות חברתיות ושיתוף ידע אינן סוגיות טכנולוגיות. "מדוע" הם שואלים "אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט מה הטוב ביותר בשבילנו?"
לאחר שבעץ המשפחתי ישנו כבר כ-550 נפשות, מהן כ-40 חברים יש לי תשובה חלקית.
אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט היות:
התשובה, במשפט אחד היא: מי שמקבל החלטה, הופך להיות מחלקת מערכת המידע.
אינני מצטער על ההשקעה ב-Geni. בדיעבד, יתכן כי אחד המתחרים היה מתאים יותר מבחינה פונקציונלית, אך לא הייתי זוכה למעקב אחר התפתחות הרשת והעץ. להבדיל מ-FaceBook או LinkedIn, תהליך היצירה הוא אישי יותר וממוקד יותר, בעקבות זאת הצפיה לשיתוף פעולה הוא גבוהה יותר, והאבחנות אליהן הגעתי חדות יותר.
מכאן שגם חזון תשתית מערכות מידע ב-10$, שמציג ניקולס קאר הוא עוד מוקדם. צודקים ג'י קרוס והרולד ג'רש: זו איננה סוגיה טכנולוגית,.
לקוח עובר לסוחר
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת אינטרנט, דעה בתאריך 19 באוגוסט 2007
ynet, באיחור אופנתי, מדווח על רכישת אקטקום בידי בזק בינלאומי. ההשוואה לנפשות מתות של גוגול כמעט מתבקשת.
למעלה מ-10 שנים אני לקוח של חברת אקטקום. במהלך התקופה הזאת סבלתי מפחות מיום של כשל תקשורת שנבע מבעיה באקטקום עצמם. אל לא על שום רמת השרות והיכולת הטכנית נרכשה אקטקום, אלא על שום מאגר הלקוחות. לא בכדי, כל מה שלא שווה כסף נזרק. אין בליבי על אמיר פליבצקי, מנכ"ל אקטקום. החברה שהקים נתנה שרות מצוי, ובמחיר סביר. אין בליבי גם על בזק בינלאומי, שפעלו ממניעים כלכליים בלבד. תחרות המחירים של קישור האינטרנט, והרווחיות הנמוכה הנובעת מכך גורמת לצימצום במבחר של ספקי האינטרנט ואני מאמין שגם לירידה ברמת השרות.
הירידה ברמת השרות היא פועל יוצא של כמות מקבלי השרות לעומת נותני השרות. כמות התקלות אולי לא תשתנה (ויתכן אפילו כי תרד), אך תהליכי הטיפול יתארכו. ספקי האינטרנט הם כיום צינורות טפשים, בדומה לחברות הטלפון של שנות התשעים.
על מנת למתן את ההשפעות של שינויים אלו אני ממליץ ללקוחותי לנתק את כל שרותים שאינם חלק מהקישוריות המיידית לאינטרנט מההתקשרות עצמה: שרותי דואר אלקטרוני,איכסון אתרים ושרותי DNS. בעולם שבו הלקוח הוא מוצר צריכה, גם הספק יכול להיות מוצר צריכה.
-
עוד אני
ידע
פרסומות
