פוסטים מתוייגים כלכלה
צרכן או צרחן
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת דעה בתאריך 28 בדצמבר 2009
הבוקר התחיל בשיחה עם חבר שתהה מדוע מברשת אויר עולה בארץ 700 ש"ח בעוד הוא יכול להזמין את אותה מברשת מחו"ל ב-20$ (כולל משלוח). בא יוסי פרנק, וענה. ובתזמון מצויין בא שוקי גלילי והזכיר את הקמפיין לביטול עמלות הבנקים.
לא מעט תגובות קוראות לפעולה נמרצת של רגולטור. עם זאת יש לזכור שהמבנה הנוכחי של העמלות הוא תוצאה של התערבות של הממשלה, בדומה לועדת בכר. למרות זאת אני סבור שפעילות ציבורית, כמו זאת בפייסבוק, למרות שפונה להתערבות ממשלית, חשובה, היות והיא יוצרת דיון ציבורי. במקביל יש להמשיך ולהקפיד על צרכנות נבונה מחד ולא לשכוח תמחור נבון.
כמעיין המתגבר
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת דעה בתאריך 18 בנובמבר 2009
לכבוד ארוע משפחתי זרמו בני משפחה לארץ. חלקם מתארחים אצלנו, והבית כמו מחנה פליטים. וכמו במחנה פליטים, אחת הסוגיות המהותיות היא מים. התקשרנו לרשות המקומית, והודענו להם כי במהלך החודש הקרוב יהיה גידול של 50% במספר הנפשות בבית.
הפתעה, הפתעה. למנגנון קנס המים אין דרך להתמודד עם סיטואציה ממין זה. מהשיחה עם פקידת הרשות עולה כי איננו יחידים במצב זה. אמא טריה לאחר לידה המתארחת אצל הוריה, למשל, נמצאת במצב דומה.
היינו צריכים להזמין לאותם קרובים מלון, וללכת להתקלח אצלם. בביקור הבא בטורקיה אל תגנבו ברז, תגנבו את המים.
עולם ישן עד היסוד נחריבה
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת דעה בתאריך 11 בנובמבר 2009
שרות גדול לעולם עשתה תעשיית המוזיקה לעולם כאשר הרגה את נספטר. נפסטר קמה לתחיה כשרות מסחרי בתשלום הגון.
נפסטר הייתה מוקד של שיתוף קבצים. השרתים שלה לא החזיקו את התוכן עצמו, אלא אינדקסים שהפנו למיקום האמיתי של הקבצים. מטרה קלה לאיתור וסגירה. כאשר השרתים לא תפקדו, לא ניתן היה לשתף את הקבצים.
שתי תוצאות, לכאורה הפוכות, היו למהלך:
למה לכאורה. היות והמלחמה נמשכת. במקום נפסטר, יש את מפרץ הפירטים. וכאן נוסף התעוב הארופאי לתרבות התאגידית האמריקנית. מתעוב זה התפתח ויכוח על זכויות שימוש וחופש המידע והפרט. לי, אישית, לא ברור הקשר המיידי בין חופש המידע לזכות להפר זכויות יוצרים, אך מתוך שלא לשמה בא לשמה.
הצביעות חוגגת גם בצד השני. ראו את ויאקום מול יו-טיוב.
15 אגורות של תהילה
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת דעה בתאריך 19 באוקטובר 2009
סיפור ששמעתי מחבר
פער המחיר של אותו מוצר צריכה נובע, כמובן, מעלויות היצור הזולות יותר של המוצר בארץ המקור שלו, בין השאר מחוקי שכר מינימום ותעסוקת נוער גמישים יותר מבמקומתנו.
על פניו, סיפור נאה של יזמות. לא רק שיפרה נשואת הסיפור את מצבה, אלא מן הסתם גם יצרה פרנסה למספר אנשים נוספים (עמילי מכס, מובילים וכיו"ב), והורידה את עלותו של מוצר צריכה, שגם אם לא הגיעה ליצרן הסופי, העלה את הרווחים של המשתמשים בו מול הצרכן, ללא פגיעה כלכלית בצרכן.
עם זאת, מנקרת בראשי המחשבה, מה עם אותם אלו שיצרו ומיצרים את אותו מוצר צריכה בארץ?





