פוסטים מתוייגים מיקור חוץ

15 אגורות של תהילה

סיפור ששמעתי מחבר

פער המחיר של אותו מוצר צריכה נובע, כמובן, מעלויות היצור הזולות יותר של המוצר בארץ המקור שלו, בין השאר מחוקי שכר מינימום ותעסוקת נוער גמישים יותר מבמקומתנו.

על פניו, סיפור נאה של יזמות. לא רק שיפרה נשואת הסיפור את מצבה, אלא מן הסתם גם יצרה פרנסה למספר אנשים נוספים (עמילי מכס, מובילים וכיו"ב), והורידה את עלותו של מוצר צריכה, שגם אם לא הגיעה ליצרן הסופי, העלה את הרווחים של המשתמשים בו מול הצרכן, ללא פגיעה כלכלית בצרכן.

עם זאת, מנקרת בראשי המחשבה, מה עם אותם אלו שיצרו ומיצרים את אותו מוצר צריכה בארץ?

, , ,

ללא תגובות

בקצבו של הדור

לשרות האיכסון של אמזון יש שרות נוסף: העברת מידע על מדיה מגנטית.

עם הגידול בנפחי הנתונים, העברת הנתונים הופכת להיות סוגיה מורכבות יותר, ומשתמשים נאלצים לנקוט בשיטות העברת נתונים יחודיות. יחודיות, אך לא חדשות. ישנו אפילו פרוטוקול רשמי משנת  19991, להעברת נתונים על גבי יוני דואר, שעבר ניסוי מעשי בשנת 2001. יחד עם זאת, חוקרים ישראלים טוענים שחלזונות מהירים יותר.

, , ,

ללא תגובות

שבר ענן

רק פרסמתי על שימוש בענן, באו גוגל וביישו אותי, למשך שעה וחצי לפחות. ולא רק הם. שרות PayPal גם הוא, נעלם למשך כ-5 שעות. שווה ערך ל-36 מיליון דולר של פעולות.

האם יש בכך לפסול שימוש בענן? תלוי במשתמש. מהכרותי את מרבית הלקוחות שלי, זה יהיה דגל אדום. באותה מידה, דווקא הכשל של גוגל הוא זה שיעורר את אותו דגל אדום, ולא זה של Paypal. זאת בעוד שחלק משרותי גוגל (כמו למשל משיכת דואר דרך פרוטוקול IMAP) המשיכו לעבוד, בזמן של-Paypal אין גישה חלופית, להבדיל מבנק רגיל.

הנפילה הקודמת של PayPal הייתה בשנת 2005 ונמשכה 5 ימים. בשביל לסבר את האוזן. 5 ימי כשל בשנה הם 99% זמינות. 5 שעות כשל הם למעלה מ-99.99% זמינות.

האם שרת דואר ארגוני אמין יותר או זמין יותר? שאלה פתוחה.

, , ,

ללא תגובות

לא האם, איזה

בעבר כתבתי על כך שוירטוליזציה הפכה להיות זמינה לעסקים קטנים. כעת אני סבור שיש לקחת אמירה זו שלב אחד הלאה:

כעת, כמובן, הסתייגות. ישנם מצבים של עומסים או דרישות מיוחדות בהם יש להתקין את מערכת ההפעלה ישירות על החומרה – אך את אלו יש לראות כיום כיוצאים מן הכלל, ורצוי גם לבחון את הסיבה לאותו יוצא מן הכלל ולתקן אותו.

הסיבה לפסקנות זו היא יותר מדי מקרים בהם אני נתקל מצד יצרני תוכנה או חברות שרות שברגע בו הן הופכות להיות מודעות כי הישום שלהם או השרות כולל תמיכה בסביבה וירטואלית הופכים את הסוגיה הזאת למרכזית. אינני לגמרי בטוח לסיבה לכך.

במקרה מסויים בו טען ספק תכנה כי המערכת איננה נתמכת על סביבה וירטואלית ביקשתי רשימה של חומרה מאושרת (HCL) עליה התוכנה מאושרת להפעלה. לא הייתה רשימה שכזאת. לא במפתיע, התוכנה סבלה מאותם פגמים בסביבה פיזית מלאה.

במקרה של ספקי שרות העדר הרצון לתמוך בסביבות וירטוליות מעורר חשד רב יותר. האם יהיה זה סביר כי חברת שרות תסכים לתמוך בשרתי Dell או IBM אך לא בשרתי HP – וזאת רק מתוך הנימוק ש"זו טכנולוגיה שאנחנו לא מכירים". אולי אני חשדן מדי, אך ספק שרות ממין זה מן הסתם להוט יותר למכור שרתים נוספים.

טיעון של "אנו עובדים רק עם Hyper-V, היות ואנו שותפים של מיקרוסופט", לעומת זאת הוא טיעון סביר. היות והוא נובע משיקולים עסקיים טהורים של הספק.

, , ,

ללא תגובות

מעונן חלקית

המודלים של ענן או שרות הם המעניינים ביותר, היות ואלו הם המעניקים את הערך המוסף לעסק. במקרה שלנו (דואר אלקטרוני), ניתן לראות את היתרונות הבאים:

עם זאת, יש להביא בחשבון מגבלות וסיכונים:

במקביל לכדאיות הכללית יש לבחון את נקודת הזמן המתאימה למעבר לענן. חברה המקימה שרת דואר חדש, המקימה סניף גדול או השוקלת שידרוג שרת קיים היא המועמדת המובקת לבחינה של הוצאת הדואר לענן.

מספר נקודות שיש לבחון מול כל ספק.

איזון נבון וזיהוי של אותן מערכות שניתן להעביר בחלקן או במלואן לענן יכול לייעל לא רק בהיבט של העברת מוקד עלויות אל מחוץ לחברה, אלא גם למקד את ההשקעות המרכזיות של תחום ה-IT ליישומים היחודיים לחברה.

, , ,

תגובה אחת