פרסומים קשורים:

1. שמרנות היא מסלול חד כיווני

איש מכירות הסביר לי כי החברה שהוא מייצג היא אמריקאית, וחברות אמריקאיות לוקחות את ניסיונן ומיצרות ממנו מתודולגיות עבודה. הרעיון נשא חן בעיני, והחלטתי לפרסם מתודולוגית עבודה לניהול פרויקטים שנתקלתי בה לא מעט פעמים, אם אינני סבור שגובשה בצורה מסודרת. קבלו את תע"ר.

תע"ר – ראשי תיבות¹ לתרנגולת ערופת ראש². מתודולוגיה מונחית מבחן תוצאה להתמודדות עם מצב משבר בפרויקט.

הצורך בתע"ר נובע מהעובדה כי הטלת אחריות פשוטה לגורם אחר בארגון או מחוצה לו היא פאסה, נלעסה עד דק³, ואינה מעניקה למשתמש בה תועלת. במקרה הטוב, היא מונעת מהמשתמש נזק. זאת היות והטלת אחריות פשוטה היא תהליך פסיבי וראקטיבי.

כיצד פועלת מתודולוגית תע"ר:

במצב של משבר בפרויקט⁴, אין לבוא בטענות אל הגורם האחראי האמיתי של המשבר בצורה ישירה⁵. יש להאשים את כולם.

דא עקא, שלא ניתן להאשים את כולם. כך כאן טמון היופי האמיתי של תע"ר. יש לגייס כל מי שאיננו בעמדת מואשם לסייע בפתרון הבעיה.

דוגמה פשוטה:

מכונת הקפה לא עובדת. יש לבוא בטענות אל:

לאחר מטח הטענות הראשון יש לירות את מטח הטענות השני:

כטת מגייסים את יחידות העתודה ששמרנו.

חשוב מאוד, בכל שלב, להפנות את הטענות לגורם שמעורבותו בפרויקט נמוכה ככל האפשר. במידה והדבר אינו מסתייע, ניתן לנקוט מסלול חליפי ולפנות למנהל, כפיף או מקביל. כך ניתן לקבל אפקט שימושי של טלפון שבור.

לא פחות חשוב, לקיים את השלב השני בקול רם, ולערב כמה שיותר גורמים בארגון. עם זאת יש להקפיד לדווח לכל גורם בארגון בנפרד.

התוצאות מרשימות. ספקי המשנה, כמו גם הגורמים המעורבים בארגון, יהיו מתוחים וחשדנים המטענות המופנות אליהם. חלקם ינסו להסביר, חלקם ינסו להתחמק. בכל מקרה הארגון יראה כי משתמש התע"ר צדק. בתוך הארגון, מחלקות אליהן מופנות טענות, או שמהן מבקשים עזרה, ישקיעו זמן ומשאבים להבין מה בכלל הבעיה, או בלפשר בין מחלקות הניצות זו בזו.

תע"ר איננה מתודולוגיה טריוויאלית, והיא דורשת הכנה מראש:

חשוב לזכור שתמיד יהיו גורמים, בארגון או מחוצה לו, שינסו לטרפד את השימוש במתודולוגיה תע"ר. השיטות עלולות להיות מתודולוגיות – כמו ניהול סיכונים, בדיקות ישימות או בקרת איכות רחמנה ליצלן. כמו כן עלולים להשתמש בשיטות מכניות זולות של סיכומי פגישות, רשימת מטלות או שיקוץ הגנט.

נגד השיטות המתודולגיות קל להתמודד, הן יקרות, גוזלות זמן ולא נותנות מידע שאנו כבר יודעים.

למרבית ההפתעה, עם נגד השיטות המכניות לא קשה להתמודד. הזכרון הפרטי שלנו תמיד יהיה טוב יותר מסיכומי פגישות שנערכות אי אז לפני זמן. עובדה, התחזית האורווליאנית של 1984 לא התקיימה…

אין פרסומים קשורים.

למה גסות הרוח? בעיקר כאשר אני רוצה להפנות למאמר מצוין בכלכליסט.

הסיבה היא הנימוק שנתן לי בעל חברה למדיניות התמחור שלו, ומדוע הוא פיטר את המנכ"ל שלו.

אם אני מחייב כזונה, משלמים לי כמו לזונה ומתיחסים אלי כאל זונה.

אם אני מחייב כנערת ליווי, אני עושה את אותו דבר, רק משלמים לי יותר ונותנים לי מעט יותר כבוד.

בסופו של יום אני עושה את אותו דבר.

החברה, מהכרותי עמה, נותנת שרות ברמה גבוהה יותר ממרבית המתחרים שלה. עם זאת, המנכ"ל היה נואש למכור פרויקטים, עד כדי מתן הצעות במחירי עלות, או אף בהפסד. הפחד שלו מהפסד של פרויקטים למתחרים גרם לחברה להראות נואשת.

ישבתי משני צידי השולחן, כלקוח וכנותן שרות. פחד וחוסר בטחון של צד אחר, בעיקר מצד נותן השרות, גורם לצד השני להריח דם. התוצאה היא רעה לשני הצדדים, היות ואז נגמר המשא ומתן. יש התמקחות או התנתקות.

בהתמקחות, רק הכסף משחק, והמשחק הוא "איך לדפוק את הצד השני". בהתנתקות, אין המשך, לפחות לאחד הצדדים.

פרסומים קשורים:

1. לצאת לעולם

אחרי כמעט 20 שנה כעצמאי, הפכתי לשכיר. זהו תהליך הפוך לתהליך העובר על לא מעט אחרים. ולעיתים אני נשאל על המעבר משכיר לעצמאי¹.

לפני כחמש שנים מילאתי שאלון הבוחן את יכולתי להיות עצמאי. כמובן שנכשלתי בגדול…

היתרונות בעצמאות:

חסרונות

כמה אבחנות:

פרסומים קשורים:

1. שווה ז….

כאשר אני מגלה אתר חדש, אני פותח אותו בשועל האש. כאשר אני בוחן מערכת העובדת עם מסמכים, אני מנסה אותה מול OpenOffice.

ישנם עוד דפדפנים וישנן עוד חבילות משרדיות. המטרה שלי איננה לבדוק תאימות של התכנה לכל סביבה אפשרית, אלא את נכונות המפתח להתמודד מול סביבה משתנה וצרכים משתנים. אני חסיד של מערכות הבנויות לפי סטנדרטים פתוחים. ומערכות קוד פתוח נוטות יותר לכוון זה.

הנטיה של מפתחי קוד פתוח לסטנדרטים פתוחים איננה רק אידאולוגית, אלא גם טכנית. פרויקטים רבים הם קטנים או מורכבים מקהל של מפתחים המפוזרים גאוגרפית ובין חברות שונות. שמירה על סטנדרטים מבטיחה שיתוף פעולה בתוך הפרויקט ובין פרויקטים.

הדבקות בסטנדרטים פתוחים יכולה להיות דראקונית לא פחות מדבקות בטכנולוגיות קנייניות. הראיה היא בקושי להתמודד עם דואר זבל תוך שמירה על פרוטוקול SMTP המשמש למשלוח דואר מקדמת דנא.

סטנדרטים פתוחים יכולים גם לקום מסביבות קנייניות. מבנה ה-PDF של Adobe הוא דוגמה מצויינת לכך. כיום ניתן לייצר ולקרוא קבצי PDF ללא כל שימוש בכלים מבית היוצר של Adobe.

מה הערך המוסף למשתמש. בקצרה: אריכות ימים. סטנדרטים מאריכים ימים יותר מטכנולוגיה. שינויים בסטנדרטים מלווים בתהליך ביקורת חיצוני מקיף יותר, ועל פי רב כוללים תיעוד רב יותר של ההבדלים והשינויים.

אין זה מפתיע, אם כן, שפרויקטים של מעבר אל ומ-MS-SQL, ושידרוגי גרסאות בסביבה זו הם מהירים ובעלי פחות נטיה לכשלים מפרויקטים דומים על סביבת MS-Access. שניהם מוצרים מבית תוכנה קינייני וסגור, אך MS-SQL הוא מוצר התואם לסטנדרטים של ANSI-SQL, ו-MS-Access לא.

כמובן, התמונה לא תמיד פשוטה כל כך. לשועל האש ול-Internet Explorer (כמו גם לדפדפנים אחרים) יש נטיה לפרש תגיות סטנדרטיות בצורות שונות, כך שהיישום הוא לא פחות חשוב מהסטנדרט.

פרסומים קשורים:

1. הפרד ומשול, כי באחדותנו כוחנו
2. '>
   אתר האינטרנט – פרק ב' – למי פונים ומה שואלים?
3. שעון קיץ 2007

כתבה דה-מרקר על תביעה של חברת הראל נגד נס על סך של 100 מיליון שקלים¹ מהווה קדימון למאמר מתלהם של רפאל פוגל. פוגל קורא לתביעה "שלב התבגרות הכרחי שצריכה לעבור תעשיית התוכנה הישראלית" ומסיים:

אשרי המאמין. חברת הפניקס לא הייתה צריכה את התביעה כדי לקבל רגליים קרות. פסק הבורר יהיה רק קביעה של האחריות העסקית והכספית. ספק רב אם פסק הבוררות יהיה מסמך מפורט ועינייני כמו בחינת כשל ישום מערכות ניהול המעבדה של ה-FBI, הבעיות של יישום מערכת המיחשוב של שרות הבריאות הלאומי של בריטניה או הפסקת פרויקט משרד ממוחשב של לוידס.

לשון אחר: אין חדש תחת השמש.

לעסקים קטנים ובינוניים רמת הסיכון היא גבוהה יותר. יחידת מערכות המידע² היא קטנה יותר ותזרים המזומנים והמשאבים מותיר פחות אפשרות לתיקון או לאתחול מחדש של פרויקטים. כללי האצבע שלי לעסקים קטנים:

לפני מספר שנים הכרתי מנהלת פרויקט שעצרה את פרויקט מאחר וסברה (לדעתי במידה רבה של צדק) כי הפרויקט לא יעמוד בדרישות. במשך תקופה ארוכה היא סבלה מרגשי אשם על כך שהיא הפסיקה את הפרויקט לאחר שהחברה כבר הוציאה 20,000$. רגשי האשם לובו על ידי מנהל החברה. טענותי כי היא למעשה הצילה את החברה מבזבוז של סכום הגדול פי 30 לא שיכנע אותה³.

כיום, בתפקיד בכיר יותר בחברה אחרת, גם היא וגם אני מביטים אחורה בחיוך. ראינו חברה מכירה בכשלון של פרויקט רק לאחר שהוציאה עליו למעלה מ-2 מליון דולר. ראינו גם חברה מוציאה פרויקט של 350,000 דולר לגמלאות לטובת מערכת חדשה בסכום דומה ששירתה את מטרות החברה בצורה טובה יותר.

לכל המקרים מכנה משותף: הנכונות לקבל מורכבות של פרויקטים בתחום מערכות מידע ולקבל החלטות קרות ושקולות.

פרסומים קשורים:

1. מי צריך מנמ"ר
2. מנמ"ר 2.0

גילוי נאות: אינני מתכנת. כתבתי מעט קוד, ניהלתי מתכנתים וניהלתי פרויקטים של תכנה אך אינני מתכנת בעצמי.

במהלך התקנת תכנה לניהול שכר עובדים התברר כי התכנה אינה יכולה לפעול אלא אם כן למשתמש יש הרשאות ברמת Administrator. הרשאות מסוג זה נועדו על מנת לבצע שינויים במערכת ההפעלה, והעובדה כי התכנה דורשת הרשאות מסוג זה משמעותה כי התכנה מבצעת פעולות קריאה או כתיבה לאזורים בה אין לה שום עניין או צורך להיות.

כאשר משתמש עובד ברמת Administrator, לכל תכנה שהוא מפעיל גישה לכל מערכת ההפעלה. לכאורה החיים קלים יותר כך, אפשר להתקין ולהסיר תכנות במהירות ולא צריך לחשוב על הרשאות וסוגיות מסובכות ממין זה.

באותה מידה אפשר גם להוריד את מכסי השקעים כדי שהתקעים יכנסו יותר בקלות….

במקרה של תכנות ישנות ישנם מצבים בהם על מנהל המערכת (היחידי לו אמורות להיות הרשאות גישה מיוחדות) לאפשר קריאה או כתיבה לספריות או קבצים במיקומים לא סטנדרטים. בדרך כלל מדובר בתכנות שנכתבו לסביבות Window 3.X או Windows 95.

זה לא היה המצב. התמיכה הטכנית של יצרן התכנה התעקש כי על המשתמש להיות בעל הרשאות Administrator, ללא הסבר מדוע.

קל לשער מה הסיבה האמיתית. מפתחי התכנה עובדים בעצמם עם הרשאות Administrator על תחנות העבודה שלהם, ואף אחד לא טרח לבדוק לאן, למה ואיך מתבצעות פעולות הקריאה והכתיבה של התכנה. אפילו מפתחים לא צריכים לעבוד ברמת הרשאה מסוג זה, אלא אם כן מדובר בפיתוח ברמת חומרה או מערכת הפעלה, ואפילו אז, רק לבדיקת התכנה.

מדוע, אם כן, נפוץ כל כך המנהג של מתן הרשאות Administrator למשתמשים? אמרו חז"ל: הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים ובעל הבית לוחץ.

ההמלצה שלי היתה: להחזיר את התכנה ולדרוש את הכסף חזרה.

פרסומים קשורים:

1. מנהל מערכת בעל ניסיון

בעקבות יוזמה של חנית: פרוייקט כתיבה קבוצתית, הגיתי במספר מיתוסים מתחום המיחשוב ומערכות המידע.

חברות תוכנה זה הייטק.

הדגש על מסחרי, איננו מקרי. התנהגותם של פרויקטים בקוד פתוח שונה, בעיקר משום שהתלות שלהם בהכנסות מרישוי נמוכה יותר. התלות הכלכלית שלהם (אם קיימת כזאת) היא על פי רב ברמת שרות. הנקודה שאני רוצה להעביר היא שמבחינה מסחרית עסקית, התנהלות שוק מערכות המידע אינה שונה מהתנהלות ענפים אותם אנו רואים כ-Low Tech.

מיחשוב זה חדשנות.

ככה עושות כולן.

המיתוס ב-ה הידיעה. אם כל העסקים פועלים בצורה זו, כנראה שזה נכון. המיתוס מופיע במספר צורות:

אם נתעלם מסוגית המזון האהוב על זבובים, הבא נשאל:

לא היית קונה X ממספר ספקים שונים.

שנאמר, אישה נאה, כלים נאים ודירה נאה מרחיבים דעתו של אדם.

אין פרסומים קשורים.

מדוע אין יותר פרויקטים כמו הטמעת מערכת לינוקס בחצור הגלילית? האם פרויקט ממין זה מקדם או מעכב את כניסת הקוד בפתוח והתכנה החופשית למערכת החינוך?בכנס מו"ח האחרון, כמו גם בקודמים לו, נראו פרויקטים רבים וטובים המנצלים כלים טכנולוגיים. מצד שני אנו מתבשרים על רמת תפוצה של 29 ילדים לכל מחשב בית ספרי. נסיונות לעקוף את הבעיה על ידי מחשבים לכל ילד או מערכת מרכזית (בהנחה כי למרבית הילדים מחשבים בבית), אינם מסייעים לפתרון הבעיה.

מדוע במדינה בה עמותות מצליחות לעמוד בפרץ של קריסת מערכת הרווחה, ושרותי החרום מתבססים על רבבות מתנדבים אין הצלחה דומה במערכת החינוך.

אני רואה מספר סיבות לכך:

כתוצאה מכך, פעילות התנדבותית לקידום הקוד הפתוח והתוכנה החופשית אינה צוברת תנופה, ואפילו סובלת מגורם של הרתעה. לכאורה מקרה קלאסי של "טכנולוגיה משבשת", אך בפועל יותר מכך. לא הטכנולוגיה היא הגורם המשבש, אלא ישומה.

התקווה היא מצד השלטון המקומי. כנושא הנטל המרכזי של עלויות המיחשוב, השלטון המקומי הוא בעל העניין הגדול ביותר לשיפור המצב – הן מבחינה כלכלית, והן מבחינה חינוכית.

אין פרסומים קשורים.

בפרפרזה על טום לרר, מערכות מידע דומות למערכת הביוב: מה שאתה מוציא מהן תלוי במה שאתה מכניס לתוכן (ואני מוסיף: ותן קצת זמן לתסיסה).

כל מערכת של קשרים מתבססת על מתן מידע רלוונטי רב ככל האפשר, ולשמור על רמת רמת העדכניות. לא רק במערכות קידום קשרים מכווונות, אלא גם באלו המתבססות על מפגשים אישייים או קבוצתיים, כגון IBC או BNI.

להרשם, למלא שתים או שלוש שורות, בכדי לצאת לידי חובה לא יובילו לשום מקום. יתרה מכך, אתה הופך לסרח עודף של 24 הקשרים שלך.

נכון להיום, במהלך , LinkedIn יצר לי שני פתחים לפרויקטים שלא הייתי מזהה אחרת.

ווב 2.0 הוא נפלא. אם משתמשים בו.

תוכן שנוצר על ידי מתשתמשים (UGC) יכול להיות מצויין, אם מייצרים אותו.

(וכדי לשמור על הריתמוס, אם כי לא על התוכן) טלפונים דור 3 הם נהדרים, אם מכבים אותם.

פרסומים קשורים:

1. נטוורקינג ברשת
2. עץ הדעת
3. הפוסל ברשתו פוסל