פוסטים מתוייגים פרויקטים
"ללמד אותם לקח"
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת ניהול בתאריך 21 באוגוסט 2007
כתבה דה-מרקר על תביעה של חברת הראל נגד נס על סך של 100 מיליון שקלים1 מהווה קדימון למאמר מתלהם של רפאל פוגל. פוגל קורא לתביעה "שלב התבגרות הכרחי שצריכה לעבור תעשיית התוכנה הישראלית" ומסיים:
אשרי המאמין. חברת הפניקס לא הייתה צריכה את התביעה כדי לקבל רגליים קרות. פסק הבורר יהיה רק קביעה של האחריות העסקית והכספית. ספק רב אם פסק הבוררות יהיה מסמך מפורט ועינייני כמו בחינת כשל ישום מערכות ניהול המעבדה של ה-FBI, הבעיות של יישום מערכת המיחשוב של שרות הבריאות הלאומי של בריטניה או הפסקת פרויקט משרד ממוחשב של לוידס.
לשון אחר: אין חדש תחת השמש.
לעסקים קטנים ובינוניים רמת הסיכון היא גבוהה יותר. יחידת מערכות המידע2 היא קטנה יותר ותזרים המזומנים והמשאבים מותיר פחות אפשרות לתיקון או לאתחול מחדש של פרויקטים. כללי האצבע שלי לעסקים קטנים:
לפני מספר שנים הכרתי מנהלת פרויקט שעצרה את פרויקט מאחר וסברה (לדעתי במידה רבה של צדק) כי הפרויקט לא יעמוד בדרישות. במשך תקופה ארוכה היא סבלה מרגשי אשם על כך שהיא הפסיקה את הפרויקט לאחר שהחברה כבר הוציאה 20,000$. רגשי האשם לובו על ידי מנהל החברה. טענותי כי היא למעשה הצילה את החברה מבזבוז של סכום הגדול פי 30 לא שיכנע אותה3.
כיום, בתפקיד בכיר יותר בחברה אחרת, גם היא וגם אני מביטים אחורה בחיוך. ראינו חברה מכירה בכשלון של פרויקט רק לאחר שהוציאה עליו למעלה מ-2 מליון דולר. ראינו גם חברה מוציאה פרויקט של 350,000 דולר לגמלאות לטובת מערכת חדשה בסכום דומה ששירתה את מטרות החברה בצורה טובה יותר.
לכל המקרים מכנה משותף: הנכונות לקבל מורכבות של פרויקטים בתחום מערכות מידע ולקבל החלטות קרות ושקולות.
האם כל כך קשה לכתוב תכנה נכון?
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת דעה, מערכות מידע בתאריך 10 ביולי 2007
גילוי נאות: אינני מתכנת. כתבתי מעט קוד, ניהלתי מתכנתים וניהלתי פרויקטים של תכנה אך אינני מתכנת בעצמי.
במהלך התקנת תכנה לניהול שכר עובדים התברר כי התכנה אינה יכולה לפעול אלא אם כן למשתמש יש הרשאות ברמת Administrator. הרשאות מסוג זה נועדו על מנת לבצע שינויים במערכת ההפעלה, והעובדה כי התכנה דורשת הרשאות מסוג זה משמעותה כי התכנה מבצעת פעולות קריאה או כתיבה לאזורים בה אין לה שום עניין או צורך להיות.
כאשר משתמש עובד ברמת Administrator, לכל תכנה שהוא מפעיל גישה לכל מערכת ההפעלה. לכאורה החיים קלים יותר כך, אפשר להתקין ולהסיר תכנות במהירות ולא צריך לחשוב על הרשאות וסוגיות מסובכות ממין זה.
באותה מידה אפשר גם להוריד את מכסי השקעים כדי שהתקעים יכנסו יותר בקלות….
במקרה של תכנות ישנות ישנם מצבים בהם על מנהל המערכת (היחידי לו אמורות להיות הרשאות גישה מיוחדות) לאפשר קריאה או כתיבה לספריות או קבצים במיקומים לא סטנדרטים. בדרך כלל מדובר בתכנות שנכתבו לסביבות Window 3.X או Windows 95.
זה לא היה המצב. התמיכה הטכנית של יצרן התכנה התעקש כי על המשתמש להיות בעל הרשאות Administrator, ללא הסבר מדוע.
קל לשער מה הסיבה האמיתית. מפתחי התכנה עובדים בעצמם עם הרשאות Administrator על תחנות העבודה שלהם, ואף אחד לא טרח לבדוק לאן, למה ואיך מתבצעות פעולות הקריאה והכתיבה של התכנה. אפילו מפתחים לא צריכים לעבוד ברמת הרשאה מסוג זה, אלא אם כן מדובר בפיתוח ברמת חומרה או מערכת הפעלה, ואפילו אז, רק לבדיקת התכנה.
מדוע, אם כן, נפוץ כל כך המנהג של מתן הרשאות Administrator למשתמשים? אמרו חז"ל: הזמן קצר, המלאכה מרובה, הפועלים עצלים ובעל הבית לוחץ.
ההמלצה שלי היתה: להחזיר את התכנה ולדרוש את הכסף חזרה.
מיתוסים על מערכות מידע
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת אינטרנט, דעה, מערכות מידע בתאריך 28 במאי 2007
בעקבות יוזמה של חנית: פרוייקט כתיבה קבוצתית, הגיתי במספר מיתוסים מתחום המיחשוב ומערכות המידע.
חברות תוכנה זה הייטק.
הדגש על מסחרי, איננו מקרי. התנהגותם של פרויקטים בקוד פתוח שונה, בעיקר משום שהתלות שלהם בהכנסות מרישוי נמוכה יותר. התלות הכלכלית שלהם (אם קיימת כזאת) היא על פי רב ברמת שרות. הנקודה שאני רוצה להעביר היא שמבחינה מסחרית עסקית, התנהלות שוק מערכות המידע אינה שונה מהתנהלות ענפים אותם אנו רואים כ-Low Tech.
מיחשוב זה חדשנות.
ככה עושות כולן.
המיתוס ב-ה הידיעה. אם כל העסקים פועלים בצורה זו, כנראה שזה נכון. המיתוס מופיע במספר צורות:
אם נתעלם מסוגית המזון האהוב על זבובים, הבא נשאל:
לא היית קונה X ממספר ספקים שונים.
שנאמר, אישה נאה, כלים נאים ודירה נאה מרחיבים דעתו של אדם.
למתנדבים Hey-dud
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת ניהול בתאריך 3 באפריל 2007
מדוע אין יותר פרויקטים כמו הטמעת מערכת לינוקס בחצור הגלילית? האם פרויקט ממין זה מקדם או מעכב את כניסת הקוד בפתוח והתכנה החופשית למערכת החינוך?בכנס מו"ח האחרון, כמו גם בקודמים לו, נראו פרויקטים רבים וטובים המנצלים כלים טכנולוגיים. מצד שני אנו מתבשרים על רמת תפוצה של 29 ילדים לכל מחשב בית ספרי. נסיונות לעקוף את הבעיה על ידי מחשבים לכל ילד או מערכת מרכזית (בהנחה כי למרבית הילדים מחשבים בבית), אינם מסייעים לפתרון הבעיה.
מדוע במדינה בה עמותות מצליחות לעמוד בפרץ של קריסת מערכת הרווחה, ושרותי החרום מתבססים על רבבות מתנדבים אין הצלחה דומה במערכת החינוך.
עצלנות 2.0
פורסם על ידי גיל פרוינד תחת אינטרנט בתאריך 15 בינואר 2007
בפרפרזה על טום לרר, מערכות מידע דומות למערכת הביוב: מה שאתה מוציא מהן תלוי במה שאתה מכניס לתוכן (ואני מוסיף: ותן קצת זמן לתסיסה).
כל מערכת של קשרים מתבססת על מתן מידע רלוונטי רב ככל האפשר, ולשמור על רמת רמת העדכניות. לא רק במערכות קידום קשרים מכווונות, אלא גם באלו המתבססות על מפגשים אישייים או קבוצתיים, כגון IBC או BNI.
להרשם, למלא שתים או שלוש שורות, בכדי לצאת לידי חובה לא יובילו לשום מקום. יתרה מכך, אתה הופך לסרח עודף של 24 הקשרים שלך.
נכון להיום, במהלך , LinkedIn יצר לי שני פתחים לפרויקטים שלא הייתי מזהה אחרת.
ווב 2.0 הוא נפלא. אם משתמשים בו.
תוכן שנוצר על ידי מתשתמשים (UGC) יכול להיות מצויין, אם מייצרים אותו.
(וכדי לשמור על הריתמוס, אם כי לא על התוכן) טלפונים דור 3 הם נהדרים, אם מכבים אותם.
-
עוד אני
ידע
פרסומות
