נקלעתי לפרויקט ארוך טווח. כלי התקשורת המרכזי הוא ה-Outlook. על זה אמר רבן פלדרמאוס:

Has not the Jewish people suffered enough

בימי צעירותנו, הסבירו לנו כי ישנה מגבלת נפח הגורמת ל-Outlook לקרוס, וכל גרסה חדשה אפשרה נפח נתונים גדול יותר. דיון זה, ביכולות ניהול הנתונים של Outlook הוא בדיעבד, טפל. Outlook מצליח לקרוס בכל גרסה וכל נפח נתונים, ויתר על כן, קריסות אל, אינן הבעיה העיקרית של תכנה זו.

Outlook הוא הפרה החולבת של מיקרוסופט. היות והוא היה "חינם", כחלק מחבילת ה-Office, הוא הצליח להוציא מהשוק תכנות דואר וניהול מידע אישי משובחות ממנו, שנמכרו או הופצו בתכנות עצמאיות – Ecco, Act, Eudora, zMail ואחרים. יתר על כן, על מנת לנצל את מלוא היכולות שלו, היה צורך בשרת Exchange שמצדו חייב מערכת הפעלה Windows. גרסאות אחרונות של Exchange מחייבות גם שימוש בשרותי Active Directory.

לכאורה, מאפשר Outlook שימוש במקשרים גם לסביבות אחרות (Lotus Notes, Novel GroupWize, Zimbra ו-Scalix למשל). מקשרים אלו רק מוסיפים לתקורה המנהלתית וחוסר היציבות של Outlook, בין השאר משום ש-Outlook נבנה לשימוש בממשק תכנה בשם MAPI, בעוד שכל כלי אחר פעל על ידי פרוטוקולים פתוחים כמו IMAP, או ממשקי תכנה כלליים יותר כמו DDE או OLE. לא בכדי יצירת רשימות תפוצה לדואר מתוך רשימת הנמענים של Outlook ל-Word היא תהליך לאנשים עתירי זמן וסבלנות.

לאנשים אלו גם קיים אתר סליפסטיק. אתר זה מציג פתרונות כיצד ניתן לאלץ את Outlook לבצע פעולות שיתוף וסינכרון, כמו גם להתמודד עם חלק מהבעיות השוטפות של Outlook.

אני מוצא את הנטיה לראות ב-Outlook כאבר הבוחן למנהלי המידע האישיים כעצובה. Evolution ו-Kontact, מעולם הלינוקס, עושים מאמצים אדירים להדמות ל-Outlook מבחינת ממשק המשתמש והיכולות. מבט חטוף ב-Zimbra או eGroupware מראה מה שרת שיתוף יכול לעשות. Yahoo, Plaxo ו-Google Apps מאפשרים זאת גם ללא השקעה תשתיתית.

ומה על שולחן העבודה? אין מקום ליומן ולספר הכתובות על השולחן העבודה. מקומם בדפדפן ובטלפון.

אם נקבל את שינוי הפרגידמה הזאת, ניתן יהיה להתקדם. האמת, ניתן יהיה לחזור לאחור. מי שהתשמש בתכנת Ecco, יבין את כוונתי. התכנה איפשרה שיתוף נתונים על רשתות מקומיות ללא תכנות תשתית. ניתן היה להתשמש בספר כתובות מתוך WinFax ותכנות דואר. כל פריט מידע היה בר קישור לפריטי מידע נוספים (פגישות או אנשי קשר, למשל), ניתן היה ליצור "מחברות" לנושאים שונים ולשייך להם פריטי מידע.

מדוע, אם כן לא להשתמש ב-Ecco? חברת NetManage, שרכשה את הזכויות לתכנה, החליטה להפסיק לפתח אותה. למרות שהתכנה ניתנת להורדה ללא תשלום, קשה להצדיק את השימוש בה. היות והופסק הפיתוח של התכנה היא איננה מאפשרת שימוש בכלים ויכולות חדשים כמו vCard ו-vCal, שיתוף דרך WebDAV או סינכרון בפרוטוקולים כמו ActiveSync או SyncML, שפותחו לאחר שהחברה הפסיקה את הפיתוח. אני משתמש בתוכנה אך רק לצרכים פנימיים, והיא עדיין עובדת (אפילו על Windows XP או Wine).

Ecco היא הראיה כי תיוג מידע היה קיים עוד לפני ימי ה-Web 2.0 העליזים, וממשק ה-Explorer אינו חזות הכל.

יהונתן קלינגר מציג השינויים החשאיים שמיקרוסופט ביצעה כחלק מתהליך האוטומטי של Windows כחלק מטענה להמנעות של שימוש ממשלתי בקוד קנייני.
לפי הידוע לי, השינויים האמורים פעלו רק במצב בו לא התבצעו עידכונים אוטומטיים, אך המשתמש בחר לסמן את אפשרות הבדיקה של קיום עדכונים. אני, ואחרים, חושבים שהתגובה חריפה מדי.

מידה ועובדה זו נכונה, השינויים יכולים להיות מהותיים להמשך אפשרות הבדיקה (למנוע מצב של ביצה ותרנגולת, שבו המערכת לא יכולה לבדוק יותר קיום עדכונים כי מערכת העדכון השתנתה).מיקרוסופט מאפשרת (בתנאים מסיימים), לראות (אם כי לא לשנות) קוד. מעט מאוד בחרו לממש אפשרות זאת. יתר על כן, הרתיעה של ארגונים רבים מויסטה נובעת מהתלות של מוצר זה בתקשורת מול מיקרוסופט.

מיקרוסופט סובלת מבעיה של חוסר עמינות הן בצד העסקי, והן בצד הטכנולוגי. אבל שתי בעיות אלו אינן בהכרח תלויות אחת בשניה. וניסיונות לתקן בעיה בצד אחד מובילות לפעמים לבעיה בצד השני. תסבוכת זאת הולכת וגדלה כאשר לא ברור אם מיקרוסופט היא חברת של טכנולוגיה, מוצרי צריכה או בידור.

בחזונו של תומס ווטסון הייתה מכונה של IBM בכל חברה, ו"שלום דרך מסחר". דא עקא, שעם כל מכונת IBM הגיעו אנשי IBM, והמסחר כלל גם מסחר עם גרמניה הנאצית. את IBM הורידו מגדולתה חברות כמו NCR, דיגיטל ומיקרוסופט, לא האגודה לזכויות האזרח.

קוד פתוח איננו התשובה לכל, ואיננה החרב לפתרון כל הקשרים הגורדיים של אבטחת מידע וצנעת הפרט ללא מי שיבחן את הקוד.

בעקבות מאמר של גל מור, החלטתי לבחון את Geni, אתר לבנית עצי משפחה¹.

זה הפך להיות עבורי חקר מקרה מעניין במערכות מידע, רשתות חברתיות וניהול ידע. בעיקר בעקבות פרסומים של ג'י קרוס והרולד ג'רש. טענתם המרכזית היא כי רשתות חברתיות ושיתוף ידע אינן סוגיות טכנולוגיות. "מדוע" הם שואלים "אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט מה הטוב ביותר בשבילנו?"

לאחר שבעץ המשפחתי ישנו כבר כ-550 נפשות, מהן כ-40 חברים יש לי תשובה חלקית.

אנו נותנים למחלקות מערכות המידע להחליט היות:

• איננו רוצים להחליט בעצמנו: קיבלתי מספר ביקורות על תכנות ובגים של Geni מבני משפחתי. אף לא אחד יזם פרויקט ממין זה בעבר², הציע חלופות או השתמש בפורומים או במערכת הסיוע של ג'ני.
• איננו רוצים רוצים לתמוך: בעיות או סוגיות של תפעול הופנו אלי.
• איננו רוצים לעבוד בשביל אחרים: ביותר ממקרה אחד שלחו אלי מידע³ בכדי שאני אכניס אותו לאתר.
• יש גבול ליכולות השיווק שלנו: כאשר אדם אינו מעוניין לשתף פעולה, כמה אנו מוכנים ללחוץ עליו על מנת שיוסיף את המידע הנחוץ לנו.

התשובה, במשפט אחד היא: מי שמקבל החלטה, הופך להיות מחלקת מערכת המידע.

אינני מצטער על ההשקעה ב-Geni. בדיעבד, יתכן כי אחד המתחרים היה מתאים יותר מבחינה פונקציונלית, אך לא הייתי זוכה למעקב אחר התפתחות הרשת והעץ. להבדיל מ-FaceBook או LinkedIn, תהליך היצירה הוא אישי יותר וממוקד יותר, בעקבות זאת הצפיה לשיתוף פעולה הוא גבוהה יותר, והאבחנות אליהן הגעתי חדות יותר.

מכאן שגם חזון תשתית מערכות מידע ב-10$, שמציג ניקולס קאר הוא עוד מוקדם. צודקים ג'י קרוס והרולד ג'רש: זו איננה סוגיה טכנולוגית,.

1. אלו החפצים לבחון כלים אלו לעומק צריכים גם להביט ב- My Heritage או ancestry.com
2. למעט סבתי שהביוגרפיה הקצרה שלה הוותה את בסיס הידע לעץ המשפחה
3. בדואר אלקטרוני, דהיינו לא ממקורות מידע המנותקים מהרשת

כאשר התלוננתי על עודף הפרסומות, לא התיחסתי לחוסמי הפרסומות. זאת היות וראיתי בזאת עיקר בעיה תפיסתית של בעלי האתרים, ובעיה טכנית בארגונים.

יש מי שרואה זאת בהקשרים רחב יותר. ניקולס קאר התקין את אד-בלוק, והסיר אותו. אנדרו בראון לא יכול בלעדיו. שניהם מסכימים כי הפרסומות הם סם החיים של התוכן החופשי של האינטרנט, למרות שאינם נוקטים בגישה הקיצונית של מארק אוונס. ניקולס קאר חש אי נוחות משימוש בכלי בעוד הוא עצמו משתמש בפרסומות. אנדרו בראון מתשמש בחוסמי הפרסומות בצורה סלקטיבית.

אני התקנתי והסרתי חוסמי פרסומות למיניהם. אלו פתרונות בעייתיים מבחינה טכנית. באתרים הכתובים מבחינה טכנית, הם אינם מהווים בעיה. דא-עקא, שדווקא אותם אתרים מקפידים יותר על ניהול פרסומות מתון ולא תוקפני. באתרים העמוסים, חסימת הפרסומות גורמת להפרעות באתר. זאת ועוד, תוספים לדפדפן עלולים להיות בעיתיים בעצמם.

כמו בסוגיות רבות בתחום מערכות המידע, הפתרון לא יבוא מהטכנולוגיה, אלא מהמשתמשים.

ראשית התנצלות. משחקי המילים שלי איומים (וגרוע מכך, חוזרים על עצמם).

מאמר בגלוב מתלונן על רשתות חברתיות. ומכנה אותן "יאפים מחפשים יאפים אחרים להתחכך בהם". בעבר כבר הערתי לגבי השימושיות של אתרי נטוורקינג.

הפרסום הגלוב משעשע, משום שהוא משתמש בכלי קהילתי מובהק (הבלוג), הפועל בצורה קהילתית (מספר כותבים קבועים וכתבים אורחים) ומעודד תגובות והפניות. יתר על כן ליובל דרור עצמו מספר לא מבוטל של פרסומים בעתונות ובדפוס ורקע מכובד בטכנולוגיה, כך שפרסום זה משונה במקצת.

מאידך, אולי ישנו טעם לפגם בכמות (הגודלת) והאיכות (היורדת) של אתרי הרשתות החברתיות. ישנן רשתות חברתיות ממוסדות וממוקדות, שהוקמו ככאלו (LinkedIn ברשת, IBC בעולם האמיתי), וישנו קהילות שנוצרו מסביבת לנושא מקצועי או עניין משותף (ראו אתרי תפוז או נענע).

אין לראות בקפה של דה-מרקר את חזות הכל.

חנן כהן תוהה האם שרות LinkedIn הוא שימושי ב"ביצה הישראלית".
בצורה בה הוא (ורבים אחרים) משתמש בה (ובמערכות דומות, כמו Xing). לא.

בפרפרזה על טום לרר, מערכות מידע דומות למערכת הביוב: מה שאתה מוציא מהן תלוי במה שאתה מכניס לתוכן (ואני מוסיף: ותן קצת זמן לתסיסה).

כל מערכת של קשרים מתבססת על מתן מידע רלוונטי רב ככל האפשר, ולשמור על רמת רמת העדכניות. לא רק במערכות קידום קשרים מכווונות, אלא גם באלו המתבססות על מפגשים אישייים או קבוצתיים, כגון IBC או BNI.

להרשם, למלא שתים או שלוש שורות, בכדי לצאת לידי חובה לא יובילו לשום מקום. יתרה מכך, אתה הופך לסרח עודף של 24 הקשרים שלך.

• כתוב על פעילותך והפנה לאתרים שאתה קשור אליהם (שתיל?)
• כתוב מה אתה מחפש ומה אתה מציע.
• כתוב המלצות לאנשי הקשר שלך ובקש המלצות מהם.
• אל תצרף כל אחד לרשת שלך, ואל תציע לכל אחד אחר להצטרף.
• שנה את כתובת הפרופיל הציבורי שלך למשהו קריא (רמז: View Gil Freund's profile).
• הכנס לאתר לפחות פעם בחודש, חדש קשרים מהעבר.

נכון להיום, במהלך , LinkedIn יצר לי שני פתחים לפרויקטים שלא הייתי מזהה אחרת.

ווב 2.0 הוא נפלא. אם משתמשים בו.

תוכן שנוצר על ידי מתשתמשים (UGC) יכול להיות מצויין, אם מייצרים אותו.

(וכדי לשמור על הריתמוס, אם כי לא על התוכן) טלפונים דור 3 הם נהדרים, אם מכבים אותם.

הבלוג (או יומנרשת במקומותנו) הוא כלי שצמח כמדיה חצי אישית וחצי ציבורית. בלוג הוא דברים שונים עבור אנשים שונים, קוראים וכותבים.

מבחינה מכנית, הבלוג הוא אתר בוא מתפרסמים "פוסטים" (פרסומים, ידיעות, הגיגים), המופיעים לפי סדר כרונולוגי של פרסומם. בנוסף, כל "פוסט" יכול להיות מתויג לפי נושאים. כך ניתן לדפדף לפי נושאים או תאריכים, ובמרבית המקרים, גם לפי טקסט חופשי.

מאמר זה דן בשימוש בבלוג לקידום עסקי.

עם התפתחות ה"בלוגוספירה" התפתחו כלים להתקשרות בין בלוגים ובלוגרים. כלים כמו טרנורטי, טעים.לי ו-Feedburner מסייעים להפצת התוכן על ידי שימוש בתגיות משותפות, פרסום והפצת התוכן ומעקב אחר הגישה אליו.
מבנה הבלוג, ודמיונו למבנה העיתונאי הביאו לראית הבלוג כחלופה או תוספת למדיה העיתונאית. עיתונים מכוונים מאמצים את מושג הבלוג כחלופה למאמרי המערכת, ועיתונאים מייצרים בלוגים להפצת תכנים שלא דרך מערכות העיתונים.

חברות החלו להשתתמש בבלוגים לתקשורת פנים ארגונית להפצת ידע ומידע שוטף, כחלופה לדואר האלקטרוני, לוחות המודעות והמזכרים. שימוש זה התרחב לבלוגים הפתוחים ללקוחות והמפיצים מידע על התפתחויות בחברה, שיכול לענין את הלקוחות הקיימים או העתידיים. הדגש בכל השימושים הללו הוא הכתיבה האישית (או מראית העין של כתיבה אישית) של הכותב. דא עקא, שבבלוגים הקשורים לעסקים או לעיתונים, יהיה מעורב במרבית המקרים עורך או יחצ"ן.

כיצד (והאם) ניתן לקדם את העסק באמצעות הבלוג?

בלוג מאפשר ללקוחות קיימים וללקוחות פוטנציאלים לראות את היכולות שלך דרך כתיבת מאמרים מקצועיים, סקירה של פעילות שקיימת ומתן גישה בלתי אמצעית אל הפעילות שלך.

על ידי הצטרפות ל"בלוגוספריה" ניתן להרחיב את מעגל הקשרים האישיים והמקצועיים שלך. ה"בלוגוספריה" היא כינוי לאותו EcoSystem הכולל כותבים המתייחסים, מפנים ומגיבים אלו לאלו.

יכולות אלו אפשריות גם עם מערכות אחרות לניהול של תוכן, וישנן לא מעט מערכות ניהול תוכן הכוללות מודולים לניהול בלוגים כחלק מהמערכת. בסביבות מסויימות מערכות אלו יהיו מתאימות יותר לתפיסה הארגונית, או למסגרת האתר שלכם.

לורל ואן פוסן, מזהירה מפני מספר כשלים אפשריים:

• אפילו אם יש לך את ההתלהבות הנחוצה, אם אין לך (או לאלו העובדים איתך או עבורך) את הכשרון, עדיף להשאר עם אתר פרסומי או מסחרי רגיל.
• בלוגים גוזלים זמן ואנרגיה. אפילו אם אלו עומדים לרשותך, הזהר שלא יבלעו אותך.

אך באותו מאמר, היא גם מציינת את היתרונות:

• הבלוג הוא כלי מצויין לחינוך של של לקוחות. המידע הבלתי אמצעי והמבנה הזורם מאפשר העברת מסרים ללא הלחץ השיווקי
• הבלוג הוא גם כלי נוח לקבלת תגובות ולבחון את מצב השוק שלך.

ניקולס קאר מביא כדוגמה את מנכ"ל AOL, שפתח בלוג על מנת לשלוט בכמות ואופי הפרסומים אודותיו. דוגמא זו אולי קיצונית, אך היא מראה כיצד הבלוג, והכלים הקשורים אליו יכולים לייצר פרסום. אוהד, כמובן.

הבלוג איננו חייב להיות חלק מהאתר שלך. תפוז, Blogger.com, בלוגלי ואחרים, מאפשרים פתיחת בלוג ללא התקנה או עלויות איכסון. לאלו, כמוני, המעדיפים שליטה יותר גבוהה, מערכת WordPress היא פתרון פשוט ויעיל.

פלקסו הוא פנקס כתובות מעניין. משתמשים הרשומים באתר יכולים לצרף אחד את השני לפנקסי הכתובות הפרטיים שלהם. ומה הרבותא בכך? ברגע שפרטי משתמש מעודכנים, כל המשמתמשים המקושרים אליו מתעדכנים בפרטיו החדשים. בעזרת תוספים קטנים הנמצאים באתר, ניתן לסנכן את Thunderbird או Outlook.

בנוסף, ספר הטלפונים זמין תמיד באינטרנט, וניתן גם להעלות את יומן הפגישות, ולהדפיסם במקרה הצורך.
השרות הוא באנגלית בלבד. ויעילותו תלויה בכם ובאנשי הקשר שלכם. פרטים מלאים ועדכניים שלכם ישרתו את אנשי הקשר שלכם וחוזר חלילה.

להבדיל מכלי הנטוורקינג, פלקסו הוא כלי לשמירה על קשר רציף ועדכני עם אנשי הקשר שלכם. הוא לא מאפשר חיפוש כללי, אלא רק בספר הטלפונים שלכם, וזו מתוך מטרה לשמור על הפרטיות.

מי צריך פרוטקציה כשיש חברים? מי צריך נטוורקינג כשיש רשת (האינטרנט)?

סקירה קצרה של שני אתרי נטוורקינג.

השימוש קשרים לקידום הוא כמעט מובן מאליו, ולכאורה נותנת האינטרנט היא במה מתבקשת לכך. במהלך החודשים האחרונים התחברתי לשני אתרי נטוורקינג (למישהו יש מושג איך אומרים זאת בעברית), לבחון את צורת העבודה שלהם.

אקדים את המאוחר, ואומר כי האתרים אינם מהווים תחליף להכרות פנים אל פנים, והשימוש דורש השקעה ומחשבה.

נרשמתי בשני אתרים: OpenBC ו-LinkedIn. שני האתרים באנגלית, אך בעוד LinkedIn הוא בעל אורינטציה צפון אמריקנית, OpenBC (שהוא אתר בגרמניה), הוא בעל אורנטציה גלובלית יותר, ומציע בין השאר ממשק בשפות שונות (לא כולל עברית), ושם דגש על השפות אותן מציין המשתמש כשפות ראשיות (כן כולל עברית)

על מנת לנצל את האתרים בצורה המיטבית יש להכניס כמה שיותר פרטים, כולל מקומות עבודה, מקומות לימוד, תחומי עניין ומטרות. רצוי מאוד להתעמק בפרטים, היות ואלו הם אבני הבסיס להקמת הרשת החברתית, אותה מציעים האתרים.

כעת מגיע השלב של הקמת הרשת. שני האתרים מציעים להעלות את ספר הכתובות הפרטי לאתר ולנסות לאתר חברים אחרים הקיימים בספר הכתובות, ולחילפין לשלוח הזמנות בדוא"ל לאלו שאינם חברים.

נקודה לתשומת לב: הדואר הנשלח הוא גנרי ולא אישי באופיו, ובאנכלית. לא מעט אנשים שקיבלו דואר זה התיחסו אליו בחשדנות. רצוי מאור לשנות את הניסוח לסגנון אישי יותר, על מנת שהמקבלים יבחינו כי המדובר בדואר לגיטימי.

אתר LinkedIn מוסיף תכונה שימושית של חיפוש משתמשים שעבדו או למדו באותם מקומות כמוך, ומציד אנרים אלו ברשימה בעמוד הכניסה. יש לבחון את הרשימה בזהירות, היות ומקומות העבודה מזוהים שמית, כך שכתיבה שגויה של מקום העבודה, או שם נפוץ מדי יכולים להביא לזיהוי שגוי.

כשאר אתם מצרפים חבר לרשימת הקשרים שלכם, או אתם מצורפים לרשימת הקשרים שלהם, מופיע הערך האמיתי של האתרים. כל אחד יכול לראות את רשימת הקשרים של השני. בנוסף, אם תחפשו אדם, החבר באתר, יוצגו בפניכם דרכי הגישה לאותו אדם.עך למשל תוכלו לראות מי מבין מכריך מכיר את אותו אדם, והאם ההכרות היא ישירה או דרך גורם שלישי.

האתרים מקפידים על פרטיות. אם תחפשו אדם, תוכלו לראות אם הוא קיים או לא, אך לא את קשריו פרטיו. אם תפשו לי חברה או תפקיד, תוכלו לראות אם אדם כזה קיים באתר, ומה רמת הקשר שלכם אליו, אך לא תוכלו לקבל פרטים מזהים עליו, עד שיווצר קשר בינכם, ישירות או דרך חבר אחר.

באתר LinkeIn תוכלו גם לתת המלצות על חברים אתם עבדתם או הייתם בקשר בעבר. המלצות אלו מסייעות ל"ציידי כשרונות" ולמנוע חיפושי העבודה של האתר, ומהווים תוספת נאה, אם ברצונכם להציג את הפרופיל שלכם ללקוחות או מעסיקים פוטנציאלים.

בתאר OpenBC ממצאו פורומים ופרסומים רבים יותר, המיועדים לפרסום עצמי ושיתוף מידע.

לשם ההדגמה, ראו את הפרופילים שלי באתר LinkedIn וב-OpenBC.

במהלך החצי שנה האחרונה יצרתי שני קשרים דרך האתרים, שספק אם הייתי מוצא בלעדיהם. עם זאת יש להביא בחשבון את הדורמים הבאים:

• האתרים הם באנגלית, ומיועדים לקהל יעד ששולט באנגלית, בעיקר אתר LinkedIn.
• לאתרים אוריאנטציה בין לאומית.
• על מנת לנצל את האתרים בצורה מיטבית יש להכניס לתוכם מידע רב ככל האפשר. שם, טלפון ודוא"ל פשוט לא יספיקו.
• בכדי להקים את הרשת האישית שלכם, אליכם למצוא אנשי קשר שלהם יש אנשי קשר. רצוי לעשות מספר חיפושים מקדימים אחר עמיתים או חברים לראות האם יש טעם בהשקעה.
• שמרו על פרופיל מעודכן. הוסיפו מידע בזמן אמיתי.
• האתרים אינם מקושרים, כך שיש לבחון את שניהם לפני שנרשמים. הרשמו לשניהם רק אם אתם מבחינים בערך מוסף של אנשי הקשר.

אם ראיתם אתרים נוספים מסוג זה, אשמח אם תשאירו תגובה, ואבחן גם אותם.