פוסטים מתוייגים שיווק

לא יודע, לא מוכר

אוזנית Bluetooth (קניון קרית אונו):

נגן המדיה:

מספר אבחנות:

מסקנות:

לשם השוואה, רכישות אחרונות ברשת סופרפארם התאפיינו בכך שכל עובד יכל להפנות אותי, אם לא למוצר ישירות, למחלקה ולעובד מחלקה שהיה בעל הידע.

למרות שלא שם רכשתי, KSP ודינמיקה הם מקומות אליהם אחזור, היות והמידע שלהם היה אמין, ואם המוצר המתאים לי היה ברשותם, הייתי מרגיש נוח ברכישתו שם.

,

ללא תגובות

בנק דיגיטלי עם פרסום אנלוגי…

, , , , ,

ללא תגובות

אין כוח לקו"ח

אינני מובטל מבחינה פורמלית. יש לי תיק עצמאי, לפיכך ביטוח לאומי ושאר מוסדות הממשלה אינם מכירים במצב של אין עבודה. נו שויין.

עם זאת, אני מחפש עבודה במשרה מלאה. לשם כך יש לשלוח קורות חיים. לשם כך יש לעיין במודעות דרושים. מודעות דרושים בתחום מערכות המידע נעות בין עמימות לבין דרישות מדהימות בנקודתיות שלהן, ואני נותר מתלבט: האם לשלוח קורות חיים למשרות לא ברורות או למשרה שהנסיון וההכשרה שלי אינם מתאימים במלוא מאת האחוזים לדרישות. שאלה עקרה, כנראה. אחוזים בודדים בלבד עונים או מתיחסים לקורות החיים שנשלחו אליהם. אינני יודע מה הסיבה לכך. ההסבר המוביל שאני נתקל בו הוא שאנשי כוח אדם עמוסים מדי.1. אני חושב שלא מעט מחברות ההשמה אינן מבינות לעומק את התחומים המקצועיים אותם הן מיצגות.

לפיכך, אחת ההמלצות אותן קיבלתי היא לייצר מספר קורות חיים שכל אחת תתאים לסוג אחר של מפרסם2. חלקן כל כך שונות שאני תוהה אם אני אותו בן אדם, או שמה אני סכיצופרן…

תופעה נוספת היא הדרישה לקבלת קורות חיים בקובץ MS-Word. הסיבות נראית לי ברורה, כך יכולות חברות הישום להעלים את שמי ופרטי האישיים, ללא צורך להקליד את פרטי מחדש, ומרבית התוכנות הסורקות את קורות החיים למילות מפתח מתבססות על מבנה זה.

האם אמצא עבודה ממשלוח קורות חיים למודעת דרושים? מסופקתני. כל העבודות שהשגתי עד היום התבססו על שיטת קישון, פתק עליו כתוב: "הנ"ל מאנ"ש", מה שנקרא בהמשך "חבר מביא חבר", ובעידן המודרני "Social Networking".

ולקריאה נוספת.

ואם לא הבנתם את הרמז…..

, ,

4 תגובות

ארבעים (אחוז) השודדים?

לאחרונה חיפשתי מערכות איכסון לרשת (NAS). מרבית המוצרים שמצאתי למעניינים לא היו בנמצא בארץ, נמכרו בפערי מחירים של 30% ויותר, או לא היו זמינים במודלים העדכניים שלהם. ככל ישראלי אני מוטה מחיר, וגם חסיד של החדש והנוצץ. ואז נפתח סומסום, ולא הרחוב.

אתר מרתק הוא עלי באבא. זהו אתר מסחר המיועד לעסקים1. אם הפער בין המחירים שאנו משלמים על טכנולוגיה בארץ למחירים בארה"ב, למשל, מרגיז אותנו, הפער בין מחירי ה-FOB למחיר שאנו משלמים הוא דרמטי.

לפני שאנו מתלהמים ומתלהבים, יש לזכור שמדובר במחירי שער המפעל (לא כולל משלוח, ביטוח, מיסים וכיו"ב), ועל פי רב מדובר במחירי כמויות (תחשבו על מכולות, לא על קופסאות). עם זאת הפער בין העלות לצרכן בארץ לבין זו שבארה"ב2 גבוהה, אפילו אם נניח כי על היבואן לקיים מחזור גבוה ובלתי פוסק של ציוד על מנת לשמור על תמחור סביר ועדכניות. למזלם של היבואנים, עלויות המשלוח הישיר של פריט בודד ללקוח הסופי עדיין גבוהות והבירוקרטיה של המכס יכולה לשגע יוגי. בנוסף, טיפול ב-RMA מול משווקים בחו"ל הוא לא טרוויאלי.

מהי, איפוא, צרכנות נבונה במקרה של פערי מחירים דרמטיים?

בהנתן הגודל של מדינת ישראל, והמצב הגיאופולטי של האזור, אינני מאמין כי נגיע אי פעם לעלות לצרכן של ארה"ב, או למבחר שיש לו. עם זאת תמיד יש לבחון כל מוצר המוצע לנו בארץ מול המבחר הקיים בחו"ל.

, ,

2 תגובות

מה נשמק?

1
2

, , ,

ללא תגובות