"בערות היא כוח" נאמר ב-1984. בערות, ר"ל, חסימת האפשרות לצבור ידע. בישראל 2007, נאמר, כולם מומחים. אני גם רואה תמונה אחרת.

"אני לא מבין(ה) במחשבים" הוא משפט המפתח החוזר על עצמו. לא מצד בורים ועמי הארצות. מצד אנשי אקדמיה עם תארים מתקדמים המדעי הרוח, החברה ומדעי החיים, מנהלי ומנהלי פיתוח של חברות השייכות למגזר המכונה "היי טק". אנשים יודעי ספר ומשכילים.

נגר טוב אינו צריך להיות מומחה במטלורגיקה על מנת לעבוד עם פטיש. נגר טוב מאוד גם לא צריך להיות מומחה במטלורגיקה על מנת לזהות או לבחור פטיש. אך איך הייתם מתיחסים לנגר המצהיר בריש גלי (ובגאווה) כי "איננו מבין בפטישים".

מיומנות במערכות מידע אינה מיומנות ליבה למרבית הארגונים, אך להרבה אירגונים מערכת המידע היא מערכת תשתית – כמו חשמל, טלפון, עט או נייר. להבדיל ממערכות תשתית אחרות, מערכות מידע איננה מערכת בעלת מאפיין צר ודטרמיניסטי ברור. ההשואה המתבקשת של מערכות מידע היא לאוריינות.

משפט כמו הוא שווה ערך להודאה באנאלפאבתיות, וגרוע מכך, הוא מצביע על חוסר רצון להבין.

אין בכל לומר כי מי שאין יודע את 7 השכבות של תקשרות הרשת הוא בור, כמו שאין מי שאינו יודע לפרש "מנא מנא תקל ופרסין" אויל¹.

צריך להיות דגל אזהרה לכל מנהל. זוהי ההקדמה לתרוץ מדוע דברים לא נעשו. זוהי ההקדמה להטלת האחריות על אחרים.

שתי אנקדוטות

• אחד ממפקדי בטירונות היה במחלמת ההתשה. הזחל"מ בו נסע נפגע והנהג נפצע. הוא התישב ונהג את הזחל"מ חזרה למוצב. מפקד המוצב שאל אותו ממתי הוא יודע לנהוג בזחל"מ. הוא השיב "מהרגע שהיה צריך".
• חוקרת בכירה בחברת הזנק קיבלה מחשב נייד. המחשב הגיע ללא תיק. היא פנתה אלי ואל המנכ"ל בענין. המנכ"ל הציע שתקנה לעצמה תיק, והחברה תשיב לה את הקניה. החוקרת התמרמרה: "אני לא מבינה במחשבים".

לא במפתיע, המשתמשים במשפט "אני לא מבין(ה) במחשבים", הם גם אלו המתפלצים אם אני מעיז להציע להם להתשמש במדריך למשתמש או במערכת העזרה.

1. יתכן כי המצאות אריות בסביבה היא גורם מזרז, אני צריך לבחון סוגיה זאת אצל לקוחותי

לאחרונה שקלתי ליישם שרת Xandros אצל לקוח. זהו שרת המבוסס על הפצת דביאן לינוקס, הכולל הין השאר שיתוף קבצים למערכות Windows דרך Samba, דואר ושיתוף יומנים מבוסס Scalix (לשעבר HP OpenMail), מערכת גיבוי Bru וממשק ניהול אחיד.

כעת מתפרסם כי Xandros נכנסה לשיתוף פעולה מול Microsoft. זהו חוזה דומה לזה שנחתם מול Novell לא מזמן. שיתופי פעולה אלו מטרידים אותי.

על פניו, כאשר שני ספקים של מוצרים המשיקים זה לזה נכנסים לשיתוף פעולה, ניתן לראות יתרון ללקוח בדמות תאימות גבוהה יותר של המוצרים. מבחינת הספקים, ישנה הרחבה של שוק הלקוחות. היות ולא מדובר ברכישה, אין לכאורה שינוי מהותי בקשר בין הספק ללקוח.

אלו שמכירים אותי, יודעים כי אני נוטה יותר לפתרונות קוד פתוח, וחשדן לגבי פתרונות קניינים, בעיקר אלו מבית מיקרוסופט. נטיה זו מתחזקת עם ידיעות על טענות של הפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט כנגד לינוקס.

כעת אני בדילמה. האם לממש פתרון הנראה מוצלח מבחינה טכנולוגית, או להמנע ממנו משום שהוא עלול לתמוך בספק, שאני סבור כי פעולתו עלולה לפגוע בטכנולוגיה בעתיד? לא פחות חשוב מכך (בעיני) היא העובדה כי החתימה על החוזה היא יריקה של הספק לבאר ממנה הוא שותה.

מעבר לך, כיצד משתפים את הלקוח בדילמה? האם משתפים את הלקוח בדילמה? האם מתפקידו של יועץ טכנולוגי להעלות סוגיות מוסריות?

אם מיקרוסופט, אדובי או אוטודסק היו מנצלים ילדים בדרום מזרח אסיה אני מניח כי ניתן היה להעלות זאת, אך במצב של דיון בו השותף אינו מעוניין או אינו מתמצא בפרטים הטכנולוגיים, המשפטים או האתיים, ומכאן שגם קשה לו לראות ההשלכות הישירות או העקיפות של ההחלטות שלו.

במקרה הנקודתי הזה נמנעה הבעיתיות, היות ומסתבר כי Xandros לא עומדת בשתי דרישות פונקציונליות.

בישיבה מול לקוח, אין משפט מעורר שמעורר בי בהלה גדולה יותר. זהו המשפט המופיע על פי רב לאחר בחינה של דרישה הכוללת עמידה בכשל לוגי, חריגה מחוקי התרמודינמיקה או הנחה כי ניתן לייצר ולסנכרן מידע דרך כוח המחשבה.

המשפט הוא בדרך כלל חלק ממשא ומתן, ומטרתו העיקרית להמעיט בערך העבודה הנחוצה (וכפועל יוצא, במחיר).

במהלך דיון על פרויקט שכלל הקמת ממשק Web למערכת, חזר לקוח על הטיעון שוב ושוב, והוסיף, על מנת לחזק את טיעוניו: "הרי הכל נעשה היום בלחיצת כפתור".

לבסוף, נואשה האחראית על עיצוב האתר, קמה ממקומה ויצאה מהחדר. היא שבה עם לוח מקשים, הניחה אותו לפני הלקוח ושאלה: "איזה כפתור?"

ואם אתם חושבים שזוהי שאלה טיפשית. תשאלו את Compaq.