תגית: חינוך

feedback

מס או עולה

רק להראות שאין חדש:

כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן, מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק
(עזרא ד, יג)

משמע, אם תתן לאזרחים להוציא את כספם כראות עיניהם, ישאר פחות למלכות. דא עקא, שבמלכות מדובר, ולא עוד שבמלכות זרה.

לפני מספר שנים, בתוכנית "רואים עולם" שודרה כתבה בעקבות חילוף מפלגת השלטון בפינלנד. במסגרת התכנית היה ראיון עם חוטב עצים שנראה כאילו ברח מהפקה של כיפה אדומה1. אותו חוטב עצים נשאל האם היה רוצה להיות שר בממשלה. חוטב העצים ליטף את זקנו, הרהר מעט וענה: "לא, יותר מדי אחריות, עדיף לי כאן".

חיכיתי חמש או שש דקות לשמוע את הצחוק. שלו, של המראיין, של מישהו. אבל לא. לא הייתה שמץ של אירוניה.

חלק ניכר מהמחאה החברתית של ימים אלו סובב סביב סוגיות המסים. האם נטל המס הוא גבוה או נמוך, את מי ועל מה צריך למסות ואיך צריך למסות. אנחנו רואים את מסים כאל עולה למלכות. האזרחים והממשלה הם ישויות נפרדות. מובילי המחאה הראשונים ניסו לשנות את הדיאלוג הזה, אך קשה לראות מי מהכנסת או הממשלה שהפנים זאת.

וינסטון צ'רצ'יל הבטיח לעמו דם, עמל יזע ודמעות. האם ישנו מנהיג פוליטי בישראל שיעיז לשאת נאום ממין זה היום ללא שיעשו ממנו חוכא ואיטלולא? מן הסתם לא, וזאת מהסיבה שבעוד שנטל המס ויוקר המחיה גבוהים, לא היה מספיק כסף להקים מערך כבאות שיוכל להתמודד עם שרפות הכרמל, להגן על הגבול הדרומי, לצייד את מערכת הרפואה הציבורית ולשמר (אם לא לשפר) את מערכת החינוך.

ולפני שינפנו לנו ביוון, איטליה או ספרד, יביטו נא באסטוניה. מדינה קטנה עם אויב היסטורי שהחליטה לאזן את כלכלתה בכדי להצטרף לשוק הארופי, במחיר כבר. אסטוניה עמדה בכך בזכות הדיון הציבורי והשקיפות של התהליך.

כאשר וורן באפט קרא למסות את העשירים, הוא מיד הותקף על ידי בעלי ענין וספקנים. אין בכך להפתיע. שני דורות של ניאו-ליברליזם פיתח בנו שריון עבה של ציניות. הן לגבי בעלי הממון והן לגבי השלטון.

בסיכומו של דבר מס הוא גבוה או נמוך לא רק ביחס להכנסה או למקום ממנו הוא נלקח, אלא קודם לכל למטרות להן הוא משמש. והמטרה הראשונה והעליונה היא הרווחה, הבטחון ואיכות החיים של האזרחים. שימור מסגרת התקציב, יציבות השוק ומאזן התשלומים הם כלים למטרה זאת. טומאס הנדריק אילווס הצליח לשכנע את עמו כי כלים אלו ראוים והמחיר משתלם. על ממשלת ישראל עדיין מוטל נטל ההוכחה.

ורק להזכיר למטילי האימה, הנה מבטו של ג'ון סטיוארט על שוודיה.

The Daily Show With Jon Stewart Mon – Thurs 11p / 10c
The Stockholm Syndrome Pt. 1
www.thedailyshow.com
Daily Show Full Episodes Political Humor & Satire Blog The Daily Show on Facebook
  1. זקן פרא, כובע צמר, חולצת פלנל משובצת וגרזן עצום []
support

בזכות הבאלאגן

כמי שגדל בעולם מערכות המידע, אי סדר וחוסר בהירות נוטים לעצבן אותי. כאוטודידקט, אי ידיעה מטרידה אותי. כבורגני, חוסר אחריות אישית מרגיז אותי. אם מישהו אומר לי "אבל אני לא מבין בזה" לגבי תחום שאמור להיות מהותי עבורו, בין אם מדובר בבריאות, בהשקעות או במערכות המידע של העסק שלו, אני סבור שיש משהו פגום בראית העולם שלו.

ולמרות כל העמור לעיל, אני סבור שגדולתה של של הנוכחית הפורצת במקומותנו היא במסר המעורפל לכאורה של "העם דורש צדק חברתי", וטוב יעשו המשתתפים בו אם ימנעו מלפרוט אותו לפרוטות ויכנסו לדיונים על דרישות. מספר סיבות לכך.

  • המחאה היא גורם מפריע, המערכת היא זו צריכה לתקן את עצמה. למערכת יש (או צריכה להיות) את היכולת המשאבים והאחריות לכך. כניסה למשא ומתן היא הסרת האחריות מהמדינה.
  • מתחילות ומובילות המאבק אינן נבחרות הציבור. הן מנהיגות מדהימות ומרשימות. לא בכדי רצים יושבי ראש, מזכירים כללים וראשים למיניהם לספוף תחת כנפיהם. פוליטיקה היא אומנות האפשרי. מנהיגות היא יכולת ומוטיבציה. כל יום שעובר כאשר הן מנהיגות ולא מנהלות מעלה את כוחה של המחאה.
  • מדי יום אני רואה או שומע על פעילות. במרבית המקרים אין לי מושג מי מארגן את הפעילות, וטוב שכך. המערכת תנסה לנטרל כל גורם מארגן או בעל מובהקות מסויימת.

אנו בשלב של מלחמת התשה, ועדיין לא בשלב של בנית הצדק החברתי החדש (או שמה הישן). למערכת הקיימת עדיין יותר קל יותר לנטרל מוקדים של אי שביעות רצון מאשר לבצע שידוד מערכות מלא. תנו לכנסת ולממשלה לרדוף אחרי הזנב של עצמם, להציע – וליישם – פתרונות. בשביל זה הם שם, לעבוד בשבילנו.

copyright

חרם בחסות בעלי עניין?

הטקסט הבא נחת בתא הדואר שלי:

אומרים שהשנה מחיר הדלק יוסיף לעלות לכמעט 9.5 ש"ח/ליטר.
נמאס לנו!
אנו רוצים שמחיר הדלק ירד? האם זה אפשרי?
זה אפשרי!!
אבל בשביל זה חייבים לפעול באופן מיידי.
שנה שעברה עלו כמה רעיונות כמו לדוגמא:"לא לקנות דלק בתאריך מסויים".
חברות הנפט צחקו כי ידעו שמי שלא מתדלק ביום ראשון מתדלק ביום שני. זאת היתה בשבילם הפרעה, אבל לא בעיה קשה.
למישהו היה רעיון שיתכן שיעבוד.
אם אנחנו רוצים שיעבוד:
חייבים להתאחד כדי להפוך את זה למציאות ולהשיג את המטרה !!
דלק 95 אוקטן נמכר בישראל ב-7.26ש"ח לליטר.
כולנו מודעים לעובדה שהחברות נפט מוציאים אותנו פריירים. אל תשכח כשהעלו את המחיר לכמעט 5.5ש"ח. אז אמרו לנו שזה כיוון שהייה מחסור של נפט.
עכשיו אין מחסור של נפט והיום שואבים הרבה יותר ממה שלפני 35 שנה, ואז המחיר היה של 1.20ש"ח.
חייבים לפעול בנחישות כדי להראות להם שיש לנו כוח כצרכנים ויכולים להשפיע במחירים!!
השיטה היחידה שקיימת היא לפגוע להם איפה שהכי כואב להם:
בכיס שלהם!
כולם ביחד יכולים לעשות את זה!!
איך?!?!
בגלל שכולנו חייבים את הרכב שלנו ולא יכולים לוותר על הדלק, אבל יכולים להשפיע במחירים:
נשיב מלחמה כולם ביחד נגד חברות הנפט !!!
מעכשיו:
לא לקנות יותר דלק בשתי החברות נפט החשובות בישראל:
פז ו-דלק
בואו נדמיין את ההשלכות:
כאשר 2 החברות הנפט ירגישו את הירידה במחירות יהיו חייבות להוזיל את מחיר הדלק. זה יבאי למלחמה שאנחנו כל כך רוצים בין החברות.
אבל בשביל שהמכה תהיה חזקה נצטרך להסכים -מיליוני לקוחות של פז ושל דלק לא לקנות שם.
מה שנעשה:שלח את המייל הזה לפחות או יותר 10 אנשים (כמובן להסתיר את הכתובות כדי למנוע שימושם כספאם ואם יש להם רכב, יותר טוב).
כשכל אחד מאלה ישלח אותו ל-10 אנשים נגיע ל-100 איש. כשהאלה ישלחו לעוד 10 אנשים, נהיה 1000 וכך הלאה.
אם כל אחד מאיתנו עושה את זה עוד היום תכף נהיה מיליוני אנשים שנתחיל להלחם נגד החברות נפט הגדולות!!
אנחנו יכולים לעשות את זה ולהצליח, אבל…
זה הכרחי שנקנה את הדלק שלנו במקום אחר שלא יהיה פז ו-דלק, בגלל זה אנחנו מבקשים ממך שבבקשה תשלח את המייל הזה.
מה אתה אומר? אתה איתנו?
תעביר אותו!

המחשבה הראשונה שלי הייתה כי זהו סחריר של חברה או חברות המתחרות בפז ובדלק1. המחשבה השניה הייתה: אז מה? אחד מיסודות השוק החופשי הוא התחרות, ואפשרותו של הצרכן לבחור. אנו נוטים לחשוב כי אם מצב של אוליגופול או תאום מחירים (אמיתי, מדומה או כפועל יוצא של צרכנות עצלנית), אזי הפעלת כוח צרכני היא חסרת טעם, כי המתחרים בשוק יגנו אחר על השני.

אולי אחת מחברות הדלק ירוויחו ממהלך זה בטווח הקצר, אך הצרכנים ירוויחו בטווח הבינוני והארוך.

  1. גילוי נאות: אני מחזיק בכרטיס תדלוק של אחת המתחרות []
contact

חרם!

בביקור ב-eBay, ניסיתי להגיש הצעה על מוצר ממוכר עמו עשיתי עסקים בעבר. להפתעתי, סרב האתר לקבל את ההצעה, היות וישראל לא נכללה במדינות אליהן מוכן המוכר לשלוח. ואכן, בעמוד תנאי המשלוח, הופיע ישראל לצד מדינות כמו תימן וצפון קוריאה.

בדאגה מסויימת, פניתי למוכר לשאול לסיבת הכללתה של מדינת ישראל, מדינה נאורה ומתקדמת, ברשימה זו. תהיתי איך אגיב אם אקבל תשובה כי מדינת ישראל מוחרמת מטעמים מדיניים ופוליטיים. התשובה שקיבלתי הייתה מדכדכת לא פחות.

מסתבר כי חברת הדואר הישראלית איבדה חבילה של המוכר, הודתה בכך, אך סירבה לפצות אותו או את הקונה. הקונה, מצידו, דרש החזר מלא. כשלון גם כנותני שרות וגם כמקבלי שרות.

לשם השוואה, חברת אוויס חייבה אותי בטעות במהלך שכירות רכב בארה"ב לפי תעריף של רכב יקר יותר. נציג השרות בישראל דרש עותקי הזמנה, חיוב וכיו"ב, ולא חזר אלי. נציג השרות בארה"ב זיכה את חשבון כרטיס האשראי שלי, ואז התקשר אלי לוודא את הזיכוי בוצע כהלכה.

הצלחתי לשכנע את המוכר כי מדינת ישראל איננה אוסף של נוכלים וחדלי אישים, והוא הוריד אותנו מהרשימה השחורה, אך אין דעתי נוחה מכך. מה יקרה ביום שהוא יתקל שוב בגישה הישראלית של "כולם אחראיים, חוץ ממני".

blog

מבחן קופיקו

משרד החינוך האריך את החוזה שלו מול מיקרוסופט בעלות של 45 מליון שקלים חדשים. בידיעות לא מצוין, אך ככל הנראה מדובר בחוזה של 3 שנים, ובעלות של כ-40$ לרשיון הכולל Windows ו-Office. זהו מחיר טוב, אפילו יותר טוב מרישיונות אקדמאים או ממשלתיים אחרים. מחיר טוב, אך כדברי פרסומת מעצבנת, האם זה מחיר מצויין?
משרד החינוך אפילו לא בחן חלופות, לפי כלכליסט:

"כל אלה שמדברים על הכנסת קוד פתוח למערכת החינוך מתכוונים לטוב, אבל אינם רואים את המציאות", אומרת סופיה מינץ, מנהלת פרויקט "חותם" במשרד החינוך. "חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור, ולצערי אין כיום בשוק תחליף אמיתי למערכת חלונות. הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח".

מה?

  • חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור: מעבר לעובדה כי את, כפקידת ציבור היא זאת שצריכה ליזום, Sun כבר רודפים אחריכם שנים.
  • הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח: מי מכשכש במי, ומי מקשקש בקומקום? האם בתי הספר גם בתחילו לקבוע מדיניות?

מספרים על הניסוי הבא:

ניסוי הקופים מוכיח תהליך מדיניות תאגידי
התחל עם כלוב ובו חמישה קופים. בתוך הכלוב, תלה בננה על חוט, והצב גרם מדרגות מתחתיה. בחלוף זמן לא רב, קוף ילך אל המדרגות ויתחיל לטפס לכיוון הבננה. ברגע שהוא נוגע במדרגות, רסס את כל קופים אחרים עם מים קרים. לאחר זמן מה, קוף נוסף יעשה ניסיון עם תוצאה זהה, וכל קופים אחרים הם ירוססו עם מים קרים. עד מהרה הקופים ינסו למנוע את זה.
עכשיו, הפסק עם המים הקרים. הוצא קוף אחד מן הכלוב, והחלף אותו באחד חדש. הקוף החדש יראה את הבננה וירצה לעלות במדרגות. לאימתו, כל קופים אחרים יחלו לתקוף אותו. אחרי עוד ניסיון תקיפה, הוא יודע שאם הוא ינסה לעלות במדרגות, הוא יותקף.
לאחר מכן, הוצא עוד אחד מחמישה הקופים המקורים והחלף אותו באחד חדש. האורח ילך למדרגות ויתקף. האורח הקודם לוקח חלק מהעונש בהתלהבות! כעת, להחליף קוף המקורי שלישי עם אחד חדש, ולאחר מכן רביעי, ואז את החמישי.
בכל פעם את הקוף החדש יתקרב להמדרגות, והוא יותקף. רוב הקופים הם מכים אותו בלי שיהיה להם מושג למה הם לא הורשו לעלות במדרגות או למה הם משתתפים בתקיפת את הקוף החדש. לאחר החלפת כל הקופים המקוריים, אף אחד מהקופים הנותרים מעולם לא רוסס עם מים קרים. עם זאת, אך קוף לא ינסה לגישת למדרגות לנסות להגיע להבננה. למה לא? כי ככל שהם יודעים ככה זה תמיד נעשה כאן.
וזה, חברים שלי, כיצד מדיניות החברה מתחילה.

ישנו ויכוח האם הניסוי האמור באמת התקיים, אבל במשרד החינוך, זה עובד. 45,000,000 ש"ח, שזה שווה ערך להכשרה מקצועית לכ-16,000 עובדים1 או 45,000 מחשבי XO. מצד שני, מה זה 45 מליון שקלים, אולי נבקש מארקדי?

  1. מחירי לעובד בודד בתעשיה []
Privaterss