תגית: חינוך

notice
advertise

ומה אגיד לבני?

כותב יונתן קלינגר:

דיני מחשבים בישראל הם כנראה הדינים המשתנים ביותר בעשור האחרון, המשמעותיים ביותר והמסובכים ביותר שידעה החקיקה, הכללת הזכות לפרטיות בתוכם היא בעיה גדולה עוד יותר.

ואני רוצה למתוח את הנושא לכוון נוסף. לא רק מערכת המשפט והחקיקה מנסות להתמודד עם המציאות הטכנולוגית, אלא גם מערכות החינוך, הן ההמלכתיות והן אלו שבין אדם לחברו. לפני שהסיחו את דעתו עם סוגיות הביומטריה, כתב עירא אברמוב על סוגיות של זכויות יוצרים.

מה ענין שמיטה אצל הר סיני?

קיימת נטיה לבלבל בין הטכנולוגיה לבין המהות. מבני השכבה של בני אני לומד כי אם מידע ותוכן זמינים לי ללא מחסום1 הרי מותר לי להשתמש בהם. בני גילי נוטים באותה מידה לראות את המידע והתוכן שאינו מגיע דרך ערוצי השווק הממוסדים והממותגים כפעילות פירטית2. מכן נוצרות אסוציאציות אבסורדיות בין הטכנולוגיה לבין המהות. למשל:

  • רשתות P2P משמשות להורדות תוכנה פירטית, מכאן שהבעיה היא של רשתות P2P ולא של תפיסות של זכויות יוצרים.
  • זיהוי ביומטרי מדויק הוא אפשרי והגנה על המידע הביומטרי הוא אפשרי, מכאן שניתן וצריך להקים מאגר ממין זה. הדיון בעצם הצורך במאגר ביומטרי (או תעודות זהות בכלל, לענין זה), נעלם.

משל למה הדבר דומה: לסרטי הפורנו בוידאומטים. בכדי להגן אל נפשותנו, לא מעט ממכשירים אלו מציבים את הסרטים הללו בשורות התחתונות, בגובה העיניים של ילדים בגילאי 4 עד 5. בקיוסקים, עיתונות התועבה נדחפת למדפים התחתונים, העיקר שההורים לאותם ילדים לא יראו אותם….

לפני מספר חודשים פנה אלי אחד העובדים בחברה שבה עבדתי לברר כיצד ניתן להוריד סרט מ-YouTube הנחוץ לו לעבודתו. הפנתי את תשומת ליבו לעובדה כי יש בכך הפרה של תנאי השימוש באתר. הוא ביטל את הדברים בתואנה כי "כולם עושים כך". הצעתי לו לפנות למי שפרסם את הסרט ולבקש ממנו להתשתמש בסרט. הרעיון הדהים אותו. הדהים אותו לא פחות העובדה כי מפיק הסרט הסכים מייד.

אני מאמין כי עלינו לעקר ככל האפשר את הדיון הטכנולוגי בסוגיות של חוק, חינוך ומוסר. איסוף מידע על אזרחים על ידי המדינה הוא רע בין אם הוא נעשה על ידי קוראי רשתית מבוססי מחשב ובין אם הוא נעשה על ידי עדר פקידים עם עטי נוצה. הפרה של זכויות יוצרים היא אותה הפרה בין אם אני הורדתי את הסרט או רכשתי אותו בדוכן מפוקפק בשוק.

אין בכך לומר כי אין לטכנולוגיה חלק בקביעת אורח החיים שלנו, ומכן ההשלכות על חוק, חינוך ומוסר. בעיקר הדבר משפיע על מרכזי הכוח הפוליטיים והכלכליים. דוגמה מובהקת לכך היא ה-Zoning של מכשירי DVD, שאפשרו למפיצי הסרטים לשלוט בקצב ההפצה של הסרטים בעולם. מכשירי ה-MultiZone הרגו את התפיסה הזאת. עם זאת יש לזכור כי zoning מעולם לא נהנה מהגנתו של החוק, וחוסר שיתוף הפעולה של יצרני המכשירים עם יצרני התוכן הוא שמנע המשך השימוש בה.

עמית למקצוע אמר לי:

לעולם לא אתקין תוכנה לא חוקית, ולעולם לא אמליץ או אציע התקנה שכזאת. באותה מידה לעולם לא אבדוק את חוקיות התוכנה המותקנת אצל לקוח.

כעת אני צריך להסביר לבן שלי את ההבדל בין מותר לאסור.

  1. למשל דרך טורנטים []
  2. כולל הורדה של תכנה חופשית []