תגית: היסטוריה

address

מס או עולה

רק להראות שאין חדש:

כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן, מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק
(עזרא ד, יג)

משמע, אם תתן לאזרחים להוציא את כספם כראות עיניהם, ישאר פחות למלכות. דא עקא, שבמלכות מדובר, ולא עוד שבמלכות זרה.

לפני מספר שנים, בתוכנית "רואים עולם" שודרה כתבה בעקבות חילוף מפלגת השלטון בפינלנד. במסגרת התכנית היה ראיון עם חוטב עצים שנראה כאילו ברח מהפקה של כיפה אדומה1. אותו חוטב עצים נשאל האם היה רוצה להיות שר בממשלה. חוטב העצים ליטף את זקנו, הרהר מעט וענה: "לא, יותר מדי אחריות, עדיף לי כאן".

חיכיתי חמש או שש דקות לשמוע את הצחוק. שלו, של המראיין, של מישהו. אבל לא. לא הייתה שמץ של אירוניה.

חלק ניכר מהמחאה החברתית של ימים אלו סובב סביב סוגיות המסים. האם נטל המס הוא גבוה או נמוך, את מי ועל מה צריך למסות ואיך צריך למסות. אנחנו רואים את מסים כאל עולה למלכות. האזרחים והממשלה הם ישויות נפרדות. מובילי המחאה הראשונים ניסו לשנות את הדיאלוג הזה, אך קשה לראות מי מהכנסת או הממשלה שהפנים זאת.

וינסטון צ'רצ'יל הבטיח לעמו דם, עמל יזע ודמעות. האם ישנו מנהיג פוליטי בישראל שיעיז לשאת נאום ממין זה היום ללא שיעשו ממנו חוכא ואיטלולא? מן הסתם לא, וזאת מהסיבה שבעוד שנטל המס ויוקר המחיה גבוהים, לא היה מספיק כסף להקים מערך כבאות שיוכל להתמודד עם שרפות הכרמל, להגן על הגבול הדרומי, לצייד את מערכת הרפואה הציבורית ולשמר (אם לא לשפר) את מערכת החינוך.

ולפני שינפנו לנו ביוון, איטליה או ספרד, יביטו נא באסטוניה. מדינה קטנה עם אויב היסטורי שהחליטה לאזן את כלכלתה בכדי להצטרף לשוק הארופי, במחיר כבר. אסטוניה עמדה בכך בזכות הדיון הציבורי והשקיפות של התהליך.

כאשר וורן באפט קרא למסות את העשירים, הוא מיד הותקף על ידי בעלי ענין וספקנים. אין בכך להפתיע. שני דורות של ניאו-ליברליזם פיתח בנו שריון עבה של ציניות. הן לגבי בעלי הממון והן לגבי השלטון.

בסיכומו של דבר מס הוא גבוה או נמוך לא רק ביחס להכנסה או למקום ממנו הוא נלקח, אלא קודם לכל למטרות להן הוא משמש. והמטרה הראשונה והעליונה היא הרווחה, הבטחון ואיכות החיים של האזרחים. שימור מסגרת התקציב, יציבות השוק ומאזן התשלומים הם כלים למטרה זאת. טומאס הנדריק אילווס הצליח לשכנע את עמו כי כלים אלו ראוים והמחיר משתלם. על ממשלת ישראל עדיין מוטל נטל ההוכחה.

ורק להזכיר למטילי האימה, הנה מבטו של ג'ון סטיוארט על שוודיה.

The Daily Show With Jon Stewart Mon – Thurs 11p / 10c
The Stockholm Syndrome Pt. 1
www.thedailyshow.com
Daily Show Full Episodes Political Humor & Satire Blog The Daily Show on Facebook
  1. זקן פרא, כובע צמר, חולצת פלנל משובצת וגרזן עצום []
feedback

ספקנות וצרכנות

הרבה מים

הרבה מים

עירא אברמוב שם נפשו בכפו ויצא למחוזות ההומאופטיה לברר מספר סוגיות לקראת ארועי 10231.

כצופה מן הצד, ושומע חופשי במבוא לכימיה, הדיון הוא משעשע. הומאופטים מאוד רוצים הכרה כשיטה מדעית, אך מול שאלות הבוחנות את עמידת ההומאופטיה במתודולוגיות מדעיות או שיטות המחקר הנובעות מהתודולוגיה המדעית מניסות אותם מיד למחוזות הניסים הנסתר והפסיכולוגיה.

בכניסה מקרית לסופר פארם הבחנתי במדפים של מוצרים הומאופטים שהתהדרו בתקינה של GLP, GMP, ISO וההצהרה "נבחן קלינית". למשך קרוב לשניה נדהמתי, עד שנזכרתי כי  ישנו גם מוצר של ביופט המתהדר באותם תקנים2. את המוצרים של שתי החברות אינני חושב שאצרוך.

המונח הבעיתי הוא "נבחן קלינית".

בחינה קלינית היא בחינה של מוצר3. המבחנים בודקים את העמידה של המוצר בתנאי המבחן, מוצר נחשב כנכשל אם גרם לתופעה שלילית (Adverse Effect) או לא עמד בתנאי המבחן. דהיינו, מתן גלולות פלצבו בצבעים שונים יכולה לעבור מבחן קליני. מכאן שהביטוי "נבחן קלינית" בפני עצמו הוא חסר משמעות, אלא אם כן נוסיף אליו את ההתויה מולה היא נבחנה.

האם יש להבין מכאן שהומאופטים הם נוכלים? לא נראה לי שעירא סבור כך. הוא רק תמה כיצד רופאים4, מסוגלים לתמוך בצורת טיפול שאינה עומדת בקירטריונים מדעיים. אני סבור שהתשובה פשוטה: רופא איננו בהכרח מדען. שבועת הרופא אינה מחייבת את הרופא לחשיבה המדעית, אלא לטובת המטופל. כפי שאנו מצפים מעורך הדין שיפעל לטובת מרשו או רואה חשבון לטובת לקוחו. אמנם רופא המתעלם מהמחקר המדעי בתחום הומאופטי, או מהעובדה כי המחקר הקליני הכולל חסיון כפול נוצר בגלל ההומאופטיה5, נראה לי חשוד כרופא רע, הוא אינו בהכרח נוכל.

הנוכלות, אם כבר, קיימת ברמה העסקית, הממסדית וממשלתית. קופות החולים ורשתות בתי המרקחת מצאו לעצמן מקור הכנסה נאה נוסף. היות ואנו, כלקוחות, מצפים כי גופים אלו יפעלו לטובתנו, אנו מניחים כי המוצרים והשרותים מבוססים על שיקולים מדעיים ורפואיים טהורים. הרגולטור הממשלתי כושל פעמיים, היות ונסיונות בקרה6 יוצרות גם הן רושם של מתן גושפנקא שאין לה אחיזה במציאות.

לא בכדי נזהרות חברות הפראמה הגדולות מתרופות "אלטרנטיביות". הן יודעות שמול התביעה היצוגית שתגיעה, לא יהיה להם כל ביסוס מדעי להשען עליו.

  1. דרך אגב, ישנה תופעה קלינית של עודף מים, אבל אני סוטה מהנושא העיקרי []
  2. למעט, כמובן "נבחן קלינית", שבמקרה של ביופט מקבל משמעות אחרת []
  3. על פי רב מוצר פרמצבטי, אם כי מוצרי מזון וקוסמטיקה יכולים להכנס למבחנים ממין זה []
  4. בעלי תואר MD []
  5. ופסל אותה []
  6. כמו הדרישה כי מחטים המשמשות בדיקור יהיו סטריליות []
tour

ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה

את הכותרת הזאת לא נראה או נשמע יותר. כמו דברים אחרים מהעבר:

כבוד נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיא האוניברסיטה העברית, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, מורי ורבותי.

ביראת כבוד עומד אני לפניכם, מורי הדור, כאן, במקום הקדום ומלא ההוד, הנשקף אל בירת הנצח שלנו וצופה על פני במותיהן של קדמוניות עמנו.

יחד עם אנשים דגולים אחרים, שבוודאי ראויים הם לכך מאוד, מבקשים אתם לחלוק לי את הכבוד הגדול, בהעניקכם לי את התואר "דוקטור לפילוסופיה". הרשו לי לומר את אשר על ליבי: רואה אני את עצמי כאן כנציגם של אלפי המפקדים ורבבות החיילים, שהביאו למדינה את הניצחון במלחמת ששת הימים; הנני נציגו של צה"ל כולו.

יכולה להישאל השאלה: מה טעם ראתה האוניברסיטה, להעניק דוקטור של כבוד בפילוסופיה דווקא לחייל, כאות הוקרה על פעולותיו במלחמה? מה לאנשי הצבא ולעולמה של האקדמיה המסמלת את חיי התרבות? מה לאלו העוסקים, לפי מקצועם, באלימות ולערכי הרוח? אך רואה אני בכבוד הזה, שהנכם חולקים באמצעותי לחברי אנשי הצבא, הכרה עמוקה שלכם, בייחודו של צה"ל, שאינו אלא ביטוי לייחודו של עם ישראל כולו.

מוסכם ומקובל בעולם שצה"ל שונה מצבאות רבים אחרים. אף על פי שמשימתו הראשונה במעלה היא המשימה הצבאית והביטחונית, נוטל הוא על עצמו שורה ארוכה של משימות, המכוונות לענייני שלום; לא לחורבן, כי אם לבניין והאדרת כוחה התרבותי והמוסרי של האומה. מפעלנו החינוכי ידוע לשבח ואף זכה להכרת האומה כולה, בהעניקה לצה"ל את פרס ישראל לחינוך לשנת תשכ"ו; הנח"ל, המשלב את עבודת הצבא עם עבודת האדמה, מורות הספר, הנרתמות למפעלי פיתוח חברתי, וכיוצא באלו, הן רק דוגמאות מספר לייחודו של צה"ל בתחום זה.1

אקדמיה ועולם תרבות, צבא ומפעל חינוכי. מפיו של אדם שבגין 90,000$2, פרש מהנהגת מפלגתו והמדינה 10 שנים מאוחר יותר:

האחריות משותפת לשנינו, מוסרית ופורמלית. אין מקום להפרדה בין לאה וביני, ואני נושא באחריות כמוה3

היום אנו כבר לא נדהמים ממעטפות דחוסות במזומנים, מהדרדרות החינוך והגאות באלימות. 40 שנה מהנאום על הר הצופים, 14 שנה לרצח.

  1. רא"ל יצחק רבין, באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים, יוני 1967 []
  2. עליהם לא היה אמור לעמוד לדין לפי החוק של אותם ימים []
  3. "פנקס שירות", יצחק רבין, עמ' 560 []

מידע הולך ונעלם

היו"ר מקטר על קישורים מתים לאתר הארץ. אילנה ברודו מדברת על מות גאוסיטיס (הי"ד). מתבקשת השאלה, לאן הולך המידע והידע כאשר הענן מתאדה. השאלה עולה לא רק כאשר אתר או שרות נעלמים, אלא גם כאשר הם משתנים. אם תשנו את מבנה הקישורים באתר שלכם, כל הקישורים המפנים אליכם יכולים להפור ללא רלוונטיים.

אבל לא רק אתרי אינטרנט או שדרוגי גרסה עלולים להפות את המידע ללא נגיש. תוכנות המבוססות על תמחור שנתי יכולות להעלם אם אינכם יכולים לשלם את העלות השנתית. תוכנה ישנה עלולה להפסיק לתפקד היות והיא לא פועלת על חומרה חדשה. תוכנה מוגנת יכולה להפסיק לעבוד אם החומרה המשמשת להגנה מפסיקה לתפקד ואין לכם חוזה שרות או שהספק פשט את הרגל.

האם המידע שלנו יהיה נגיש עוד מאה שנים?

ואל תגידו שהכתובת לא הייתה על הקיר. בשנת 415 נשרפה הספריה של אלכסנדריה. רק בשנת 2002 היא הוקמה מחדש.

research

עתיד כלכלי מזהיר

מתוך גלובס:
memory
מתוך דה מרקר:
themarker-history
כל זה לא חדש, מסתבר. עודד, מ-BuySideMetrics, מביא ציטוט משנת 1968 על כלכלנים חדשים וצעירים.
אין חדש תחת השמש? אולי רק ויקיפדיה.

privacy
notice