קטגוריות
דעה

גנב! גנב!

תקלה בשרתי WGA של מיקרוסופט גרמה, ככל הנראה למספר רב של מחשבים לזהות את מערכות ההפעלה שלהם כלא חוקיות. תקלה זה גרמה לתגובות הנעות בין תדהמה לזעם בפורום התמיכה של מיקרוסופט.

עמית, מאוניברסיטה גדולה, סיפר לי לפני מספר שבועות שהתקבלה החלטה באוניברסיטה לא לתמוך ב-Vista, בגלל התלות ב-WGA. החשש היה כי משתמשים שאינם מקשורים לרשת עלולים לגלות את עצמת עם יכולות מופחתות היות והמחשב לא יוכל "להתקשר הביתה". מסתבר שגם ללא נתק תקשרות משתמשים עלולים מואשמים על ידי המחשב שהם כגנבים.

שתי תהיות עולות בדעתי:

  1. האם שרתי WGA עברו ולידציה?
  2. האם יש קשר לתקלה של Skype?

לפני לא כל כך הרבה שנים היו תוכנות רבות שהגיעו עם הגנות מבוססות חומרה (דונגלים או האספים בלשון העם). כיום שיטות אלו כמעט ונעלמו מהעולם. כאב הראש של פתרון תקלות ותמיכה בתת מערכת שאיננה מוסיפה ערך לתוכנה מחד, ומעלה את עלות התוכנה מאידך פתרו אותנו מעונש זה. דווקא מיקרוסופט הייתה מהמקילות בתחום זה. הציניקנים יגידו כי מיקרוסופט העלימה עין מהפירטיות כל עוד רווחיה עלו. יתכן, אם כי אני רואה שינוי גישה אחר. מיקרוסופט הולכת בעקבות אפל ספקיות שרותי הסלולר ליצירת סביבה סגורה.

אפל יצרה סביבה סגורה מסביב לחומרה שלה. שרותי הסלולר יוצרים חבילות. למיקרוסופט הייתה סביבה שהתבססה על, למרבית ההפעתה, על פתיחות. מגוון רחב של יצרני חומרה ותוכנה. יתכן כי כאשר ספקי החומרה מתחילים לפזול לחלופות (דל עם אובונטו, לנובו עם סוסה), וספקי התכנה מתחילים לעבור לשרותים מקוונים ולקוד פתוח בוחרת מיקרוסופט במסלול של סגירות. סביבה סגורה זו גם מתאימה ליצרני תוכן ומדיה. WGA משתלב יפה עם ניהול זכויות דיגיטליות (DRM).

לכאורה מדיניות משונה, אך ללא שינוי מהותי בתפיסת העולם, זאת נראית הדרך היחידה המתאימה למיקרוסופט. העליונות ההנדסית והעיצובית של מוצרי אפל מצד אחר, והעליונות הטכנית והתמחירית של מוצרי הקוד הפתוח לא משאירים למיקרוסופט מסלול אחר שלא יפחיד את בעלי המניות שלה.

קטגוריות
דעה

892? זה מה שמדאיג אותך?

ניסיתי להסביר לאמי על הסכנות של הצעת חוק 892. קשה לי לומר שהיא התרשמה. מחד גיסא, אין בעיניה רע בחסימה של אתרי תועבה (ואני מסכים, הבעיה היא מי מחליט מהיא תועבה, מי חוסם אותה, ומה עניינו של כל בר בי רב מה אני מחליט לחסום). מאידך גיסא, תהתה, האם זו העוולה הגדולה שעבורה ראוי לעלות על הבריקדות? כלום פסו מחסומים פיזיים מהעולם שאנו מוטרדים ממחסומים וירטואליים? האם נגמר רצח העם בדארפור?

דווקא במינוריות של 892, בחזות הצדקנית שלו ובדיון בטכניים סביבו אורבת הסכנה. 892, כמו כביש שש וכמו תקנות הגנה לשעת חרום, מרדימים אותנו.

בפראפרזה פרועה על ברכט:

 כשרצחו כושים באפריקה, לא התרגשתי, כי אני לא כושי באפריקה

כשהתעללו בפלסטינאים בשטחים, לא התרגשתי כי אני לא פלסטינאי

כשאיימו על הומואים בירושלים, לא התרגשתי כי אני לא הומו

כשחסמו לי את האינטרנט, לא התרגשתי כי אינני צופה בפורנוגרפיה

 ניתן לקרוא זאת מלמעלה למטה, לשיטת אמי, או מלמטה למעלה, לשיטתי.

קטגוריות
מערכות מידע

רזוננס קוגינטיבי

כבר נאמר, תן לאדם פטיש וגו'. ג'ון טימר ב-Ars Techina מפנה למאמר ב-Journal of Consumer Research הטוען כי נעילת לקוח (Lock In) קוגניטיבית היא חזקה לא פחות מנעילה הנובעת מתלות חומרית או עלויות מעבר. כאשר הרגלים נרכשי, המתשמש משוכנע כי הדרך (או הכלי, לענין זה) הוא הטוב ביותר, ולו היה עליו (המשתמש) לפתח כלי או דרך, התוצאה היתה זהה.

זהו נדבך נוסף לאתגרים הכרוכים בשינויים במערכות מידע.

כאשר אני מציג מספר פתרונות ללקוח, כמעט תמיד תהיה הנטיה לכוון הפתרון הדומה ביותר למערכת האחרונה עמה הוא עבד. אני מכנה זאת רזוננס (הדהוד) קוגניטיבי. במצב של שינוי היה ניתן לצפות לדיסוננס קוגינטיבי – ההבנה כי יתכן שיפור בעקבות שינוי מחד וההתנגדות הנובעת מחשש מעצם השינוי. למעשה ההתנגדות מתגבשת מסביב לסביבה המוכרת יותר, ומעניקה לה אווירה של מצויינות.

הדבר בולט לעין בויכוחים בין אוהדי Firefox לחסידי Internet Explorer; משתמשי Windows ו-Linux וכדומה. ויכוחים אלו גולשים לעיתים מזומנות לתכונות האיזוטריות של התוכנות (המקרה הטוב), להפרעות הנפשיות של הצד השני (במקרה הנפוץ יותר) או לתחומי העיסוק של הורי הצד השני (במקרים קיצוניים).

מצב עניינים זה אינו רק בקרב הלקוחות, או המשתמשים. הוא קיים בקרב נותני שרות, מיישמים, מנהלי מערכות ואפילו יועצים – אנשים שהכרות עם טכנולוגיה היא לחם חוקם.

פלצות אוחזת בי כאשר אני רואה שימוש בפרוטוקול POP3 לא מאובטח לדואר אלקטרוני, שימוש ב-PPtP להתקשרות מרוחקת או שימוש ב-WEP (או בMAC Filtering) לאבטחת תקשורת אלחוטית. אני מתנצל על השימוש בדוגמאות טכניות, אך אלו הנקודה היא שמדובר בשימוש בפרוטוקולים גרועים הן מצד הישום העסקי שלהם והן מצד הישום הטכנולוגי שלהם. לכל שלושת הדוגמאות קיימות חלופות מזה מספר שנים, שיישומם אינו מורכב יותר מאלו הקיימים, והערך המוסף שלהם גבוהה בהרבה.

על ממנת שלא לשמור דיון זה ברמה התאורטית בלבד, אתייחס לשימוש בפרוטוקול POP3. זהו פרוטוקול המאפשר למשוך דואר משרת הדואר לתוכנת הדואר המקומית. כל ניהול הדואר (תיקיות, שימור דואר יוצא וכיוצא בזה) נעשה בלעדית על תחנת המשתמש. זהו הפרוטוקול החביב על ספקי אינטרנט, כי המשתמש מושך את הדואר משרת הספק, ומוריד את נטל התחזוקה והאיכסון מהספק.

לפרוטוקול זה קיים מתחרה בשם IMAP הקיים משנת 1998. בפרוטוקול זה הדואר נשמר ומנוהל על השרת, ותוכנת הדואר משמשת רק ככלי ניהול. שני הפרוטוקולים ניתנים להצפנה על ידי שימוש ב-SSL (קיים משנת 1996).

מדוע, אם כן, ממשיכים לראות שימוש נפוץ כל כך ב-POP3 ועוד בסביבות אירגוניות על ידי אנשים טכניים?

רזוננס קוגניטיבי. זה מה שעושה ספק האינטרנט, זה מה שהלקוח (המשתמש) רגיל. לא צריך להסביר או לנהל. יתר על כן – Outlook בגרסאותיו המוקדמות, לא תמך כלל ב-IMAP. תמיכה מוקדמת ב-IMAP התנגשה בתמיכה המובנית ב-Exchange. היות ו-Outlook הוא הכלי המוביל לניהול מידע אישי, מכאן שהוא הכלי הטוב ביותר, מכאן שהפרוטוקולים הנתמכים על ידו הם העדיפים.

קשה להתמודד ישירות עם רזוננס קוגניטיבי. העמדה של טיעונים לוגיים בלבד לשינוי יכולה ליצור התנגדות משני כיוונים עיקיריים:

  1. דיסוננס קוגניטיבי – הטיעונים משכנעים, אך החשש משינוי גדול מדי.
  2. איום על בעלי תפקידים – קבלת ההחלטות שלהם נראית שגויה, או שהם נראים כמי שאינם שולטים או מבינים את הטכנולוגיה.

במצב של התמודדות מול רזוננס קוגניטיבי כיועץ, מצאתי מספר דרכי להתמודד.

  • יצירת רזוננס חלופי. הצגת מערכות או שיטות כמובנות מאליהן.  ("קוד פתוח, כולם משתמשים בקוד פתוח: גוגל, יאהו, תע"א, בנק מזרחי…")
  • הצגת התחליף כמקור. (התקנת שרת Scalix או Zimbra במקום Exchange).
  • הגחכה (פרסומת ישנה של Sun אמרה "Running mission critical applications on NT Server, what do you people do for FUN?")

נשמע ילדותי? נכון, אבל אולי בלתי נמנע. לפחות כל עוד מי שתלוי המערכות מידע (אולי זה כולם?) לא ישקול את הסיכונים והסיכויים של הם פועלים.

קטגוריות
דעה

על חבילות תוכנה משרדיות

בעקבות פרץ התלהבות מחבילת Office 2007, אני הוגה בניסיון למצאו שיפור מהותי בשימושיות של החבילות המשרדיות מאז Office 4.3.

כמעט כל יצירת מסמך מורכב עוברת ליישום חיצוני (מערכות ERP, מחוללי דוחות וכיו"ב). החבילות המשרדיות משמשות לעיצוב הפלטים ממערכות אלו או לכתיבת קבצים פשוטים. מרבית הניסיונות ליישם מערכות מורכבות יותר (באמצעות Excel או Access), נכשלים. מסמכים מורכבים ב-Word הופכים להיות סיוט (בעיקר אם מנסים לבצע עבודות עריכה מול גורם נוסף). מצגות PowerPoint גודלות למפלצות עתירות מגבייטים.

אני חושש ש-OpenOfffice נגרר אחרי מגמה זאת. שמחתי שהמערכת איננה כוללת יותר דפדפן ולקוח דואר, אך הנטיה לחיקוי של ממשק המתשמש (סליחה, חווית המשתמש) של MS-Office, עלולה להיות בעוכריה.

קטגוריות
אינטרנט

עצומה לקידום תאימות אתרים בישראל

על פי רב אני חשדן לגבי עצומות אינטרנט (ראו גם את הסתיגותו של חנן כהן). אך קידום הסטנדרטים קרוב ללבי, לא רק באתרי אינטרנט, אלא בתחום מערכות המידע בכלל. לכן צרפתי את ההפניה המופיעה בראש עמוד זה, מבית היוצר של רן יניב הרשטיין, מגייר WordPress.

בעוד העצומה פונה לאתרים גדולים, גם לבעלי האתרים "הקטנים" כדי להתיחס לנושא. ראו את המאמר של אבירם חניק. חברות גדולות אולי יכולות להתעלם מנתחי שוק הנעים בין 10% לבין 25%, לעסק קטן ובינוני, זו יכולה להיות מהלומה קשה יותר.