תגית: Microsoft

advertise

גנב! גנב!

תקלה בשרתי WGA של מיקרוסופט גרמה, ככל הנראה למספר רב של מחשבים לזהות את מערכות ההפעלה שלהם כלא חוקיות. תקלה זה גרמה לתגובות הנעות בין תדהמה לזעם בפורום התמיכה של מיקרוסופט.

עמית, מאוניברסיטה גדולה, סיפר לי לפני מספר שבועות שהתקבלה החלטה באוניברסיטה לא לתמוך ב-Vista, בגלל התלות ב-WGA. החשש היה כי משתמשים שאינם מקשורים לרשת עלולים לגלות את עצמת עם יכולות מופחתות היות והמחשב לא יוכל "להתקשר הביתה". מסתבר שגם ללא נתק תקשרות משתמשים עלולים מואשמים על ידי המחשב שהם כגנבים.

שתי תהיות עולות בדעתי:

  1. האם שרתי WGA עברו ולידציה?
  2. האם יש קשר לתקלה של Skype?

לפני לא כל כך הרבה שנים היו תוכנות רבות שהגיעו עם הגנות מבוססות חומרה (דונגלים או האספים בלשון העם). כיום שיטות אלו כמעט ונעלמו מהעולם. כאב הראש של פתרון תקלות ותמיכה בתת מערכת שאיננה מוסיפה ערך לתוכנה מחד, ומעלה את עלות התוכנה מאידך פתרו אותנו מעונש זה. דווקא מיקרוסופט הייתה מהמקילות בתחום זה. הציניקנים יגידו כי מיקרוסופט העלימה עין מהפירטיות כל עוד רווחיה עלו. יתכן, אם כי אני רואה שינוי גישה אחר. מיקרוסופט הולכת בעקבות אפל ספקיות שרותי הסלולר ליצירת סביבה סגורה.

אפל יצרה סביבה סגורה מסביב לחומרה שלה. שרותי הסלולר יוצרים חבילות. למיקרוסופט הייתה סביבה שהתבססה על, למרבית ההפעתה, על פתיחות. מגוון רחב של יצרני חומרה ותוכנה. יתכן כי כאשר ספקי החומרה מתחילים לפזול לחלופות (דל עם אובונטו, לנובו עם סוסה), וספקי התכנה מתחילים לעבור לשרותים מקוונים ולקוד פתוח בוחרת מיקרוסופט במסלול של סגירות. סביבה סגורה זו גם מתאימה ליצרני תוכן ומדיה. WGA משתלב יפה עם ניהול זכויות דיגיטליות (DRM).

לכאורה מדיניות משונה, אך ללא שינוי מהותי בתפיסת העולם, זאת נראית הדרך היחידה המתאימה למיקרוסופט. העליונות ההנדסית והעיצובית של מוצרי אפל מצד אחר, והעליונות הטכנית והתמחירית של מוצרי הקוד הפתוח לא משאירים למיקרוסופט מסלול אחר שלא יפחיד את בעלי המניות שלה.

suggest

עברית קשה תוכנה

כתבה ב-Ynet על תביעה נגד מיקרוסופט על סוגית בתמיכה בעברית וכתבה על פיתוח תכנה לשולחן העבודה מול פיתוח לרשת, הביאה אותי להגות שוב בפרסום קודם שלי.

נתקלתי שוב באותו בית תוכנה. בחנתי את התכנה מול המתחרה העיקרי שלה. עלות התכנה של המתחרה היא כמעט פי שתים וחצי. המתחרים מציעים יכולות נוספות ברמה העסקית שהתוכנה הזולה יותר איננה מציעה. ברמה הטכנית, המתחרים סובלים מבעיות דומות: כתיבה לאזורים שאינם מורשים, שימוש לא תקין בפקדים, הודעות שגיאה בלתי קריאות (בגלל תמיכה לקויה ביוניקוד) וכיוצא בזה.

להבדיל, בית תוכנה אנגלי, מולו אני עובד, נתקל בבעיה באתר בארץ. המפתח באנגליה התקין גרסה עברית על Windows על מנת לבחון את הבעיה. מעבר לשעשוע של ניסיון לסייע לגוי לנווט בתפריטים התמוהים ההבדל בגישה היה המהותי. הנחת היסוד של בית התוכנה האנגלי הייתה "אם התכנה נכתבה על פי המפרטים של Microsoft לסביבת Windows והיא איננה פועלת, משמע יש באג בתוכנה". הנחת היסוד של בתי התוכנה הישראלים הייתה אם התכנה נכתבה על פי המפרטים של Microsoft לסביבת Windows והיא איננה פועלת, יש לך בעיה".

ראוי לציין כי כל בתי התכנה האמורים משווקים את התכנות כתוכנות מדף. כמו כן, נתקלתי גם בתכנות מבתי תכנה זרים שסבלו מבעיות דומות. הנקודה המהותית היא שהמחיר של התכנה לא היה אינדיקטור סביר לרמה הטכנית של התוכנה או השרות, כמו גם גודלו של בית התכנה.

help

דילמה טכנולוגית פוליטית

לאחרונה שקלתי ליישם שרת Xandros אצל לקוח. זהו שרת המבוסס על הפצת דביאן לינוקס, הכולל הין השאר שיתוף קבצים למערכות Windows דרך Samba, דואר ושיתוף יומנים מבוסס Scalix (לשעבר HP OpenMail), מערכת גיבוי Bru וממשק ניהול אחיד.

כעת מתפרסם כי Xandros נכנסה לשיתוף פעולה מול Microsoft. זהו חוזה דומה לזה שנחתם מול Novell לא מזמן. שיתופי פעולה אלו מטרידים אותי.

על פניו, כאשר שני ספקים של מוצרים המשיקים זה לזה נכנסים לשיתוף פעולה, ניתן לראות יתרון ללקוח בדמות תאימות גבוהה יותר של המוצרים. מבחינת הספקים, ישנה הרחבה של שוק הלקוחות. היות ולא מדובר ברכישה, אין לכאורה שינוי מהותי בקשר בין הספק ללקוח.

אלו שמכירים אותי, יודעים כי אני נוטה יותר לפתרונות קוד פתוח, וחשדן לגבי פתרונות קניינים, בעיקר אלו מבית מיקרוסופט. נטיה זו מתחזקת עם ידיעות על טענות של הפרת זכויות יוצרים של מיקרוסופט כנגד לינוקס.

כעת אני בדילמה. האם לממש פתרון הנראה מוצלח מבחינה טכנולוגית, או להמנע ממנו משום שהוא עלול לתמוך בספק, שאני סבור כי פעולתו עלולה לפגוע בטכנולוגיה בעתיד? לא פחות חשוב מכך (בעיני) היא העובדה כי החתימה על החוזה היא יריקה של הספק לבאר ממנה הוא שותה.

מעבר לך, כיצד משתפים את הלקוח בדילמה? האם משתפים את הלקוח בדילמה? האם מתפקידו של יועץ טכנולוגי להעלות סוגיות מוסריות?

אם מיקרוסופט, אדובי או אוטודסק היו מנצלים ילדים בדרום מזרח אסיה אני מניח כי ניתן היה להעלות זאת, אך במצב של דיון בו השותף אינו מעוניין או אינו מתמצא בפרטים הטכנולוגיים, המשפטים או האתיים, ומכאן שגם קשה לו לראות ההשלכות הישירות או העקיפות של ההחלטות שלו.

במקרה הנקודתי הזה נמנעה הבעיתיות, היות ומסתבר כי Xandros לא עומדת בשתי דרישות פונקציונליות.

copyright

גוגל 1.0

בימים אלו, כאשר כולם אצים רצים למספר הגירסה הבא של האינטרנט, גוגל מבצעת "אחורה פנה".

  1. למערכת המסמכים והגיליונות האלקטרוניים נוספו תיקיות (Folders), צעד הזוכה לברכה מצד טקקרנץ, התוהה מתי תתוסף יכולת זאת ל-Gmail.
  2. גוגל מפתחת מנוע לעבודה לא מקוונת בשם Gears. זאת במקביל לעבודת פיתוח ליכולות לא מקוונות של Firefox.

שני צעדים אלו מצביעים על הקושי של המעבר מהמחשוב השולחני אליו הורגלנו (ובו שולטת עדיין מיקרוסופט) למחשוב שבענן, הן מבחינת האמינות והזמינות של הרשתות, והן מבחינת הרגלי העבודה. הפינג פונג של SAP עם תפיסת SOA (ארכיטקטורה מונחית שרות), ופיתוחי AIR מבית Adobe ו-Silverlight מבית מיקרוסופט, מגבירים את הבילבול.

לכאורה, הכל מצביע על כך שהדפדפן הוא הפלטפורה, ולא המחשב. ג'יימס גארט, האיש שטבע את המונח AJAX, מברך על המגמה, היות והיא מקדמת את פיתוח היישומים מבוססי הרשת. אבל בעוד מערכת ההפעלה יכולה להיות רזה, הדפדפן הופך להיות שמן.

מה המשמעות למתשמשים?

קודם לכל, התקפה חזיתית של מילזומים (Buzzwords). במקום Flash אמור מעתה AIR, במקום dot-net אמור Silverlight ובמקום Java אמור JavaFx.

להמשך, צפו לחידוש מלחמות התאימות. בעוד כל יצרן מניף את דגל התאימות וצליבות הפטפורמות, כל טכנולוגיה חדשה ממין זה היא קרדום לחפור בו.

partner

טועה, ואף חמור מכך מטעה את הציבור

אני נתקל מדי פעם במצב מוזר. פונה אלי לקוח (או לקוח בפוטנציה) בנוגע ליישום של מערכת. לאחר שאני מגיש את תכנית העבודה, מתקשר אלי הלקוח ואומר "אבל אצל פלוני אלמוני עושים זאת אחרת".

אילו המשמעות של אחרת הייתה רק זול יותר, ניחא. שהרי אני יועץ IT יקרן, שאילו סקוט אדמס היה מכיר, היה מוציא את דוגברט לפנסיה מוקדמת.

כעת אני נשלח לשמוע כיצד פלוני אלמוני הקים את המערכת שלו. ומסתבר כי:

  1. לפלוני אלמוני יש מערכת בנויה טלאי על טלאי, ויש לו בחור (או בחורה) שמבינים קצת במחשבים ומתרוצצים חלק ניכר מזמנם בין משתמשים לפתור בעיות.
  2. לפלוני אלמוני יש מערכת משובחת לעילא ולעילא, שעלויות התפעול שלה אפסיות ותקלותיה זניחות, ולמרבית ההפתעה עלות וצורת הקמתה לא שונה בצורה מהותית מזו שהצעתי.
  3. לפלוני אלמוני יש מערכת שונה (ללא קשר לאיכותה או מחירה) מזו שהלקוח ביקש.

אני תוהה. מה טעם מוצא אותו אדם לפנות אלי? ילך אצל פלוני אלמוני ונגמר.

משל למה הדבר דומה. נכנס לו אדם לחומוסיה, שואל למחירה של מנת חומוס ואז מסביר לבעל הבית כי המסעדה מעבר לרחוב מוכרת פיצות, וגם מחיר המשולש נמוך יותר…

המקרה האחרון היה של בעל עסק שרצה לחבר את השרת המרכזי (והיחידי), מסוג Microsoft Small Business Server של החברה ישירות לרשת האינטרנט, על מנת שיכול לקרוא דואר ולתאם פגישות. חיבור ממין זה הוא מסוכן. אך ניתן למצוא פתרונות חלופיים לצורך העסקי, בין אם על ידי שימוש בשרותים חיצוניים ובין אם בשימוש במערכות אבטחה שונות.

פרט משעשע בסיפור הוא שהתגלה לי כי שני אנשי IT לפני נתנו המלצות והצעות דומות. אני מניח כי אם אותו בעל עסק יחפש מספיק, הוא ימצא מי שיישם לו מערכת מתאימה. לי, ככל הנראה אין ביטוח רשלנות מקצועית גבוה מספיק.

משפט לסיכום לגבי הכותרת. אינני זוכר את ההקשר הפוליטי/תקשורתי בו הוא נאמר, אך הסתירה הפנימית שלו נראתה לי מתאימה.

search
e-mail