תגית: OpenOffice.org

report

מבחן קופיקו

משרד החינוך האריך את החוזה שלו מול מיקרוסופט בעלות של 45 מליון שקלים חדשים. בידיעות לא מצוין, אך ככל הנראה מדובר בחוזה של 3 שנים, ובעלות של כ-40$ לרשיון הכולל Windows ו-Office. זהו מחיר טוב, אפילו יותר טוב מרישיונות אקדמאים או ממשלתיים אחרים. מחיר טוב, אך כדברי פרסומת מעצבנת, האם זה מחיר מצויין?
משרד החינוך אפילו לא בחן חלופות, לפי כלכליסט:

"כל אלה שמדברים על הכנסת קוד פתוח למערכת החינוך מתכוונים לטוב, אבל אינם רואים את המציאות", אומרת סופיה מינץ, מנהלת פרויקט "חותם" במשרד החינוך. "חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור, ולצערי אין כיום בשוק תחליף אמיתי למערכת חלונות. הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח".

מה?

  • חברות קוד פתוח לא עומדות אצלי בתור: מעבר לעובדה כי את, כפקידת ציבור היא זאת שצריכה ליזום, Sun כבר רודפים אחריכם שנים.
  • הדרישה למערכות באה מבתי הספר עצמם וכמעט אין דרישה למערכות קוד פתוח: מי מכשכש במי, ומי מקשקש בקומקום? האם בתי הספר גם בתחילו לקבוע מדיניות?

מספרים על הניסוי הבא:

ניסוי הקופים מוכיח תהליך מדיניות תאגידי
התחל עם כלוב ובו חמישה קופים. בתוך הכלוב, תלה בננה על חוט, והצב גרם מדרגות מתחתיה. בחלוף זמן לא רב, קוף ילך אל המדרגות ויתחיל לטפס לכיוון הבננה. ברגע שהוא נוגע במדרגות, רסס את כל קופים אחרים עם מים קרים. לאחר זמן מה, קוף נוסף יעשה ניסיון עם תוצאה זהה, וכל קופים אחרים הם ירוססו עם מים קרים. עד מהרה הקופים ינסו למנוע את זה.
עכשיו, הפסק עם המים הקרים. הוצא קוף אחד מן הכלוב, והחלף אותו באחד חדש. הקוף החדש יראה את הבננה וירצה לעלות במדרגות. לאימתו, כל קופים אחרים יחלו לתקוף אותו. אחרי עוד ניסיון תקיפה, הוא יודע שאם הוא ינסה לעלות במדרגות, הוא יותקף.
לאחר מכן, הוצא עוד אחד מחמישה הקופים המקורים והחלף אותו באחד חדש. האורח ילך למדרגות ויתקף. האורח הקודם לוקח חלק מהעונש בהתלהבות! כעת, להחליף קוף המקורי שלישי עם אחד חדש, ולאחר מכן רביעי, ואז את החמישי.
בכל פעם את הקוף החדש יתקרב להמדרגות, והוא יותקף. רוב הקופים הם מכים אותו בלי שיהיה להם מושג למה הם לא הורשו לעלות במדרגות או למה הם משתתפים בתקיפת את הקוף החדש. לאחר החלפת כל הקופים המקוריים, אף אחד מהקופים הנותרים מעולם לא רוסס עם מים קרים. עם זאת, אך קוף לא ינסה לגישת למדרגות לנסות להגיע להבננה. למה לא? כי ככל שהם יודעים ככה זה תמיד נעשה כאן.
וזה, חברים שלי, כיצד מדיניות החברה מתחילה.

ישנו ויכוח האם הניסוי האמור באמת התקיים, אבל במשרד החינוך, זה עובד. 45,000,000 ש"ח, שזה שווה ערך להכשרה מקצועית לכ-16,000 עובדים1 או 45,000 מחשבי XO. מצד שני, מה זה 45 מליון שקלים, אולי נבקש מארקדי?

  1. מחירי לעובד בודד בתעשיה []
help

המתחרים של Vista

במבט ראשון, שני המתחרים העיקריים של Vista על שולחן העבודה הם המקינטוש ולינוקס, בעוד Google Documents ו-OpenOffice.Org מתחרים על תחום היישומים המשרדיים.

בפועל יש למיקרוסופט מתחרה קשה יותר: מיקרוסופט.

למתחרה יש מערכת הפעלה שולחנית לא רעה (XP), מערכת הפעלה ליישומים ישנים (98) ואפילו מערכת הפעלה המסוגלת לנצל חומרה חדשה ביתר יעילות לסביבה מרובת משתמשים (Server 2003).

אם נבחון סביבה משרדית של כ-10 משתמשים, נראה כי שדרוג או רכישה של מחשב אחד המתאים לסביבת Vista יכול לתמוך ב-5 עד 10 מתשתמשים בעזרת Windows Terminal Services של שרת Windows 2003. על ידי שימוש בלקוחות "רזים" או שיחזור מחשבים ישנים בעזרת מודול המיחזור של קאנרי, גם אין צורך לשדרג מחשבים נוספים.

בעוד Office 2007 מעניקה מתיחת פנים לסביבת הישומים המשרדיים, אין בה תוספת פונקציונלית מהותית על גרסאות XP או 2003, ולא בטוח כי ביצועיו טובים יותר.
סביבת Windows Live גם היא עומדת להתחרות מול הסביבה השולחנית והארגונית של מיקרוסופט, ולעקר את אחת האווזות העיקריות מחוות ביצי הזהב: הצרוף של Outlook על שולחן העבודה עם Exchange על השרת.

ויסטה הולך ומצטייר כמוצר צריכה לשוק הביתי. יתכן מיקרוסופט מייצרת ריבוי פלטפורמות בכוונה, היות והתפיסת המיחשוב השולחני שלה מאויים על ידי ארבע מגמות:

  1. מערכות כשרות: פונקציות שדרשו יישום ותחזוקה קיימות כשרות; בתשלום, בחינם או במימון של פרסומות. מערכות ניהול קשרי לקוחות, כמו זאת של Salesforce.com, היא דוגמה לכך.
  2. קוד פתוח ותוכנה חופשית: ישנה כבר כמות גדולה של התוכנות המופצות תחת רשיונות חופשיים, או שהתשלום העיקרי הוא עבור תמיכה ושרות, ולא עבור עצם השימוש.
  3. מיחשוב מרכזי: יכולות העיבוד, ניהול הזיכרון וקיבולת הדיסקים של מחשבי ה-PC הגיעו למצב בו ההשקעה במחשב בודד למשתמש נראית כבזבוז משאבים.
  4. וירטואליזציה: התגברות העוצמה המחשובית מאפשרת שימוש משותף לא רק בין משתמשים, אלא גם בין מערכות הפעלה ויישומים.

למיקרוסופט ישנם פתרונות כמעט בכל אחד מהתחומים הללו, אבל כל אחד מהם נוגס בגרעין ההכנסות ובמקור הכוח של מיקרוסופט: ישומים משרדיים על מחשבי PC, עם רישוי המניח משתמש בודד מול מחשב בודד.

מעבר לכך, המותג מטשטש. אם ניישם מערכת קשרי לקוחות כמו SugerCRM מול בסיס נתונים של אורקל על מערכת השרתים של אמזון (המתשמשת בטכנולוגית קוד פתוח של Xen), מיהו המותג? מיקרוסופט היא חברת מותג לא פחות (ואולי אפילו יותר) מאשר חברת תכנה. מצב של שיתוף פעולה בו מותג אחר עלול להאפיל אל המותג המיקרוסופטי הוא לא מצב עניינים נורמלי עבורם.

כאשר העולם המונוליטי של מיקרוסופט מתערער מבפנים, למשתמשים יש צורך לבחון את החלופות. אם בודקים את החלופות, מתגלה יקום שלם של אפשרויות.

handbook

על חבילות תוכנה משרדיות

בעקבות פרץ התלהבות מחבילת Office 2007, אני הוגה בניסיון למצאו שיפור מהותי בשימושיות של החבילות המשרדיות מאז Office 4.3.

כמעט כל יצירת מסמך מורכב עוברת ליישום חיצוני (מערכות ERP, מחוללי דוחות וכיו"ב). החבילות המשרדיות משמשות לעיצוב הפלטים ממערכות אלו או לכתיבת קבצים פשוטים. מרבית הניסיונות ליישם מערכות מורכבות יותר (באמצעות Excel או Access), נכשלים. מסמכים מורכבים ב-Word הופכים להיות סיוט (בעיקר אם מנסים לבצע עבודות עריכה מול גורם נוסף). מצגות PowerPoint גודלות למפלצות עתירות מגבייטים.

אני חושש ש-OpenOfffice נגרר אחרי מגמה זאת. שמחתי שהמערכת איננה כוללת יותר דפדפן ולקוח דואר, אך הנטיה לחיקוי של ממשק המתשמש (סליחה, חווית המשתמש) של MS-Office, עלולה להיות בעוכריה.

המשך לקרוא

suggest

מה זה עיבוד תמלילים

שושנה פורבס ממצת במספר שורות את השימוש המושכל במעבד תמלילים.

הדבר נכון לגבי תכנות אחרות: גליונות אלקטרונים, מצגות, דוא"ל ומסרים מיידים. אנו נוטים ליישם את הצורה, לעיתים לפני שאנו מסיימים עם התוכן (ובמקרים חמורים במיוחד, במקום לסיים את התוכן….).

participate

Linux@World07 – אין בשורה לעסקים קטנים

Linux World 2007משעה 9:00 עד שעה 14:00, כמעט כל מצגת דומה לקודמתה:

החלפנו HPUX/SUN/UNISYS ב-RedHat והמערכת טסה בחצי מחיר.

למעט ההרצאה של יורם גינת מ-IBM שהתיחס למודלים כלכליים של פיתוח ושל גלעד בן יוסף מקודפידנס, שהתיחסם לבדיקות נאותות לא הייתה כמעט כל התיחסות לסיבות לבחירה בקוד פתוח. הסיבה לכך כמעט ברורה מאליה. סיפורי ההצלחה הם של מערכות מידע שהחליפו פתרון ארוז אחד בשני. קופסה שחורה אחת בשניה. כמעט כל המערכות עדיין מפעילות את בסיס הנתונים Oracle, והגדיל לעשות נציג כלל, אשר פסל על הסף על מסדי נתונים חופשים ללא ניסון להצדקה. אף מציג לא הראה תהליך של בחירה וניסוי רציונליים.

אינני מהתנגדים למסחור של לינוקס (חלק ניכר מעבודתי הוא בתחום זה), ואני שמח לראות עוד חברות איכותיות כמו טקוס (מתרגמי OpenOffice), בנפיט וטנגרם, נותנות שרות ומסייעות בישום פתרונות מבוססים על קוד פתוח. אני כן מסתייג משימוש בשיטות שיווק והצגה מתחום התכנה הקניינית, של הסתרת קשיים והצגת מידע חלקי (יכולות XEN להפעלת מערכות מבוססות Windows או הצורך בגרסה "מאושרת" של לינוקס לקבלת תמיכה מאורקל).
מבחינתי, הארועים הבולטים הם:

  • העובדה כי מרבית המצגות היו בתכנת Impress על מחשבים ניידים שהריצו לינוקס.
  • נוכחות של נציגי קופות החולים (כולל קופת חולים כללית)
  • פרסומות של מיקרוסופט

סיפור ההצלחה של מאפיית דודידוביץ, הוזכר רק אגב אורחה בתאור "המאפייה ההיא מחיפה".

לסקירה נוספת (ואוהדת יותר), ראו את מאמרו של ליאור קפלן.

feedback
privacy