בשנת 1992 עזבתי את האוניברסיטה. אין עתיד בהסטוריה, אמרתי לחברי. מסתבר שכיוונתי לדעת חכמים. חכמים בלילה, כמובן.
מייחסים לג'ורג' סנטיאנה את הביטוי "מי שלא לומד מההסטוריה נידון לחזור עליה". במקור, הביטוי הוא "מי שלא זוכר את ההסטוריה נידון לחזור עליה". ויקיפדיה היא כלי, לא היחיד, ה-OED והאנציקלופדיה בריטניקה, הם שתי דוגמאות. והן היו קיימות שנות דור לפני הויקיפדיה.
האנציקלופדיה נוצרה לראשונה בשנות החמישים של המאה השמונה עשרה. היחסים בין העורכים והמתרגמים היו אנרגטיים בערך ברמה של אלו בויקיפדיה. דא עקא, שהעדר וירטואלית אילץ את המשתתפים להכות אחד את השני פיזית…
האנציקלופדיה היא אחת מאבני הדרך למה שאנו קוראים עידן התבונה.
ויקיפדיה נהנית מיחסי ציבור טובים, וחשוב לא פחות, מ-SEO מצויין. עד כדי כך טוב, שאני היום נוטה לבדוק החל מהתוצאה השלישית או הרביעית, היות והראשונות הן אלו של ויקיפדיה. אני גם משתמש בויקיפדיה, אך היום הצעד הראשון שלי הוא לגלול לסוף העמוד ולבחון את המקורות וההפניות. אם אני צריך ציטוט, אני אשתמש באחד מאותם מקורות ולא בויקיפדיה.
כן חשוב כמה פילים היו לחניבעל. חשוב גם לדעת כמה היו לו בתחילת המסע, כמה בסופו, והאם עצם השימוש בהם היה רלוונטי לתוצאות של קרבותיו. חשוב לא פחות מה מקור המידע לכך, ומה האמינות של אותו מקור.
ויקיפדיה היא התגלגלות של רעיון האנציקלופדיסטי המקורי, חשוב אולי באותו מידה, אך סובל מאותן בעיות של אבותיו ואולי אף יותר.
לשם השעשוע חפשו את האנציקלופדיה העברית כאן או כאן.

אח"י דקר הוציאה סדרת מאמרים על פרסום בלוג עצמאי. שרון פנתה לקבלת מידע על סטטיסטיקה. בעבר כתבתי סקירה קצרה על כלי ממין זה.

אתר זה משתמש בשלושה (!) כלים סטטיסטים.

• FireStats. כלי PHP המותקן כתוסף ל-WordPress. יתרונותיו בהיותו חלק מהממשק הניהולי של WordPress ואפשרות להסרה קלה של "בוטים" מהסטטיסטיקה. הסרת הבוטים, לטעמי, נותנת מבט ראלי יותר (אם כי לעיתים מדכדך יותר) על צפיות העמודים.
• Google Analytics. בזכות תוסף ל-WordPress ניתן קבל סטטיסטיקה אמינה יותר על צפיות (כגון התעלמות מהשימוש בממשק הניהולי, או גישות מהבית). היות והוא מבוסס על Flash, הוא פחות נוח לי.
• Xiti. משמש אותי בעיקר לבקרה על שני הכלים הקודמים. הבחירה בו הייתה פחות או יותר שרירותית. אני משתמש ב-OneStats וב- ExtremeTracking לאתר הבית שלי.

ככלל עדיף כלי המשתלב בתוך כלי ניהול התוכן עצמו. כן ניתן לסנן "רעשים", כמו בוטים, ניהול וגישה ממקומות לא מעניינים (גישה שלי, למשל). אם משמשים בכלי חיצוני, עדיף כלי עבורו יש תוסף למערכת, מאותן סיבות.

בשימוש בכלי חיצוני יש מגרעת נוספת, והיא הצורך של התסריט המבצע את העדכון לגשת ולעדכן את הנתונים. כשל בתקשורת מביא להאטה של ביצועי האתר. כמו כן, חסימה של תסריטים או גישה לאתרים סטטיסטיים מהמחשב של הקורא (Firewall תוקפני, למשל), גם היא תהווה בעיה לקוראים.

מאידך, שימוש בכלי פנימי, מעמיס על השרת עצמו (ושזאת תהיה הצרה שלכם….)

אנשים ומחשבים מקיימים יום עיון בנושא לינוקס וקוד פתוח. היות וזהו אחד מתחומי העיסוק המרכזיים שלי, נחפזתי להרשם.

אופס. טופס ההרשמה גלש לו מתחומי המסך. מסתבר כי לא ניתן להרשם כאשר מערת ההפעלה שלך היא לינוקס, והדפדפן הוא שועל האש….

לא מפתיע, אם תבחנו את החברה שהקימה את האתר (הקישור בתחתית האתר של אנשים ומחשבים, לי אין כוונה לקשר אליהם). כל האתרים שחברה זו הקימה מבוססים על אותה מערכת ניהול תוכן, שלא די בכן שאיננה תואמת לסטנדרטים, היא גם לא יעילה בקידום האתר במנועי החיפוש, זאת למרות הצהרתם בעמוד הכניסה:

אתרי ***** הם מהמתקדמים בעולם ונבנים בתאימות מלאה ל – Google / Firefox / W3C .

בדיקה קצרה מראה שגם עמוד הבית שלהם אינו מקיים הבטחה זו.

אולי לחברי עמותת המקור, המכבדים את יום העיון בנוכחותם, יהיה משהו לומר בנושא.

המאמר הבא, מאת אמנון לבב, מתאר כיצד לשכור מומחה למערכת ניהול התוכן דרופל. למרות שהמאמר מתרכז במערכת דרופל, התוכן נכון לכל בניה מושכלת של אתר אינטרנט.

מספר הדגשים נוספים שלי:

• קל לנסות ולפנות לבונה אתרים, ולהתעלם מהצורך של מהצבת יעדים ומטרות מוגדרים ומדידים. התוצאה היא לרב בזבוז של זמן וכסף. אל תקימו אתר רק "בגלל שלכולם יש".
• הכינו את התוכן השיווקי מראש. ללא תוכן מנועי החיפוש לא ידעו לכוון אליכם, ומבקרים מזדמנים יכנסו ויעלמו. תוכן, לענין זה, היא כתיבה שיווקית עם דגשים על אופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO). שימו דגש על התוכן המילולי. משפט טוב שווה אלף תמונות.
• אם אתם משתמשים באפיקים שיווקיים אחרים, תאמו צורה, תדמית ותוכן. האתר הוא רק עוד ערוץ פרסום.
• שמרו על פשטות.

במאמר קודם דנתי ביתרונות של אתר בית או פורטלים אישיים, הן לכותבי אתרים והן לקוראים. אתרים אלו כוללים יכולות חיפוש, אך על פי רב אלו יכולות המבוססות על מנועי חיפוש, כמו גוגל, יאהו או MSN. מנועים אלו הם רובוטים המופעלים על ידי אלגוריתמים, ומקור פרנסה למקדמי אתרים (Search Engine Optimization או SEO בלע"ז).

ישנה דרך נוספת לפרסם מחד, ולהגיע למידע מאידך: שיתוף קישורים (ידוע עם כקישורים חברתיים).

הרעיון פשוט למדי. הגולש מגיע לאתר, מחליט כי האתר מעניין או חשוב, ומוסיף אותו לסימניות (Bookmarks). אבל, להבדיל מהסימניות שבדפדפן, הקישור נשמר באתר, תחת פרופיל של הגולש. הגולש גם יכול לתייג את האתר, לדרג אותו, להוסיף הערות ולפרסם אותו. התיוג יכול להיות אישי, או לפי תגים שכבר קיימים באתר. חיפוש דרך אתרים אלו מניב תוצאות שונות מאלו של מנועי החיפוש, היות והן סוביקטיביות במפגיע (נובעות מאנשים), בעוד מנועי החיפוש מנסים לשמור על אוביקטיביות (היות והן נובעות מאלגורתמים).

ישנם למעלה מ-40 קהילות של קישורים. חלקם מוקדשים לבלוגים וחלקם לאתרים בכללותם, חלקם אתרים שנועדו לשיתופיים בלבד וחלקם נועדו לניהול סימניות עם יכולת שיתוף. להלן מספר אתרים:

del.icio.us (ידוע במקומותינו גם כ-טעים.לי) הוא אחד מהראשונים באתרי הקישורים החברתיים. בעל ממשק ספרטני במקצת. עמוד ביתצ מציג דרוגי אתרים לפי כמות המתשתמשים המפנים אל אותו אתר. הוא מאפשר גם ליצור רשתות פנימית של משתמשים המפנים אתרים זה לזה. לצורך הדוגמא, ניתן לגשת לעמוד שלי באתר, לראות את הקישורים המופיעים שם, ולהפנות אלי קישורים.

אתר Digg מיועד לדרג עמודים. ככל שיותר מתשמשים מפנים לאתר, יעלה דרוג העמודים. עמוד הבית מציג את העמודים הפופלריים ביותר.
להבדיל מאתרי קישורים חברתיים אחרים, טכנוראטי מתמקד ביצירת תגיות (או מילות מפתח) אחידות בין אתרים. שימוש בתגיות אלו מאפשר קישור בין עמודים באתרים שונים לפי התגיות המתארות אותם. שימוש בטכנורטי הוא דו כינווני. הכותב באתר חייב להתשמש בקישור לאתר טכנוראטי לניצול מקסימלי של התגיות. אתרים פרסומיים עלולים להסתייג משימוש זה, היות והוא עלול להוביל את המשתמש אל המתחרים, אך כאמור, מדובר במסלול דו כיווני.
דומה בצורה ובאופי ל-Digg, ולמתחרה ישראלי נוסף, שווה קריאה האתרים הללו הם בעברית, ומתמקדים, מטיבם, באתרים ישראלים (אם כי ניתן למצוא לו מעט קישורים זרים). האתרים מיועדים בעיקר לדרוג של ידיעות, אך שימושיים עם לדרוג של אתרים. כמו האתרים הזרים, האתרים כוללים את פיסות הקוד הנחוצות לשילוב באתר על מנת לאפשר לבעלי האתרים להציד לגולשים לדרג אותם.
על מנת להקל על כותבי האתרים (למרות שלא ברור אם זו הקלה) ישנם כלים ליצירת קישורים אוטומטיים לאתרי קישורים חברתיים והזנות רסס. אלו יוצרים קישור מהעמוד אל אתרי הקישור עם כל המידע הנחוץ. כלים אלו שימושיים בעיקר לאתרים הנמצאים בחו"ל.
עבור המשתמשים ישנם ברוב האתרים תוספים לדפדפן המאפשרים שמירה ישירה של העמוד לאתר החביב עליהם.

העלאת אתר לאינטרנט ללא מעקב אחר השימוש בו דומה לשליחת מידע פרסומי על ידי השלחתו בבקבוקים לים. מאמר זה מציג מספר מערכות מעקב אחרי השימוש באתרים.

כלי דיווח על שרת האינטרנט:

כלים אלו דורשים התקנה על שרת האינטרנט, ומציגים את המידע הנשמר בדוחות הפעילות של שרת האינטרנט.

מחולל דוחות מקבצי מערכת של שרת האינטרנט התואמים למבנה Common Logfile Format (המקובל במרבית שרתי האינטרנט). זהו כלי ברירת המחדל של מרבית שרתי האירוח.

מחולל דוחות הכולל גם תמיכה לקבצים במבנה של Common Logfile Format, אך גם לשרותים נוספים אותם יכול שרת האינטרנט לספק (למשל דואר). מציג מידע מפורט יותר מ-Webalizer, ומגוון רב יותר של חיתוכים.בשימוש בתוכנות מבוססות שרת יש להביא בחשבון את את הסוגיות הבאות:

• השימוש במערכת דורש שיתוף פעולה מצד מאחסן האתר.
• הדוחות, כברירת מחדל יכללו מידע על רובוטים (כמו מנועי חיפוש). יש לסנן מידע זה על מנת לקבל נתונים אמיתיים.
• הדוחות עלולים לכלול פעילות של עדכונים באתר.

כלי מעקב חיצוניים:

כלים אלו אינם דורשים התקנה של תכנה על שרת האינטרנט, אך מחייבים הכנסת קוד JavaScript בנקודות מפתח באתר לצורך רישום הפעילות. מרבית השרותים מציעים מעקב חינם תמורת הצבת קישור וצלמים בעמוד הבית של האתר, או מעקב נסתר עם מידע סטטיסטי רב יותר תמורת תשלום.

חברה צרפתית. מספר מעמודי התמיכה אינם מלאים, או קיימים בצרפתית בלבד. החברה מעוניינית בעיקר בתנועה בתוך השוק הארופי המשותף, אך איננה מגבילה את השימוש לאתרים ארופאיים. מחייב הוספת קישור מעמוד הבית אל האתר.

חברה הולנדית. מחייב הוספת קישור מעמוד הבית אל האתר, אך מציג צלמית קטנה יחסית.

שרות מבית גוגל. נועד בעיקר ככלי עזר למערכת הפרסום של גוגל, AdSense, אך שימושית גם למעקב כללי על ביצועי האתר והשגת יעדים יעדים. גוגל מגבילה את המשתמש למעקב אחר 10 עמודים לכל היותר.

חברה אירית. מאפשרים מעקב חינם ללא חיוב של הוספת קישור אליהם.

eXTReMe Tracker הוא מהקפדנים על נוכחות הצלמית שלו על עמוד הבית שלכם, והזריז ביותר להפסיק את שרות המעקב, אם לא עמדתם בתנאי השימוש.

בשימוש במערכות חיצוניות יש לשים לב למספר סוגיות העלולות להופיע.

• המערכות משתמשות ב-JavaScript המופעל בדפדפן. המשתמש עלול לכבות את התמיכה ביכולת זו, או שחומת האש המגינה עליו עלולה למנוע מהקוד להתבצע (בעיקר בחברות גדולות).
• פעילות המערכות מוסיפה פניה לאתר של צד שלישי, העלולה לפגום בביצועים.
• חלק ממערכות המעקב בניתנות בחינם יציגו את המידע על פעילות האתר לכל דורש.

המלצה:

לפחות בתחילה, בצעו מעקב צולב. תוכנה בצד השרת, ושתי מערכות חיצוניות, למשך תקופת ניסיון. המעקב הצולב יאפשר לכם לקבל תמונת מצב טובה יותר של השימוש באתר (מספר גישות, עמודים שניצפו, מבקרים חדשים לעומת חוזרים ומילות מפתח ששימשו לגשת לאתר).

יש לזכור שלשינויים באתר לוקח זמן (לעיתים שבועיים או יותר), להקלט במנועי חיפוש, ויש לבחון מגמות לאורך זמן.