תגית: TED

notice

יקבלו מים שיצאו להם מהאוזניים

למה מטילים קנס מים עלינו. שיטילו מס קרח על אלסקה וגרינלנד:

copyright

סליחה, בכמה שני חינם?

ספרו של כריס אנדרסון על כלכלת החינם עולה 27 דולר:

cost_of_free

מזכיר לי שיחה עם לקוח פונציאלי (אחד שטרם שילם או התחייב על תשלום):

  • ש: מה בנוגע לאיזה יעוץ חינם?
  • ת: אין בעיה, עצה בתשלום תעלה לך 75$, עצה בחינם תעלה לך 92$.

נכון שאנחנו מוטי מחיר, אך באינטרנט נוצרה תרבות של חינם. תרבות זו חילחלה מעבר לאינטרנט. דוגמה מובהקת לכך היא עיתונות הדפוס. השקפותיו של אנדרסון אינן עוברות ללא ביקורת, אך אין בכך לשנות את העובדה כי לפחות בתחום המדיה אנו מצפים יותר ויותר לקבל סחורה בחינם.

כריס אנדרסון על הזנב הארוך1:

הנה שיחה מאת כריס אנדרסון אחר, על עתיד TED. מעבר ממודל של חברה למעמד של עמותה ללא כוונת רווח, המעניק את התכנים בחינם:

תפעול TED איננו חינם. הארגון מגייס כספים. אנחנו סוג אחד של לקוחות שאינו משלם, אבל אין כאן חינם. tanstaafl.

  1. לטעמי, וראיציה על תאורית הטיפטוף מטה, מבית היוצר של רייגן, תאצ'ר ונתניהו, בצירוף חוק מור []
tools

ת"ת: לתייק זה תיק

כנס ניהול הידע והמסמכים שנערך לאחרונה ניסה להתמודד עם האבחנה בין ניהול מסמכים לניהול ידע. יגאל חמיש הנחה ביד רמה – אחד הכנסים הבודדים בהם הייתי ואף דובר לא חרג מלוחות הזמנים שלו1.

המגמות הבולטות בכנס:

  • מוצרים קנייניים עדיין שולטים, כאשר MOSS מבית מיקרוסופט היה הבסיס למרבית המוצרים, כאשר השיקול המרכזי של הבחירה בו היא ההתממשקות למוצרי Microsoft Office.
  • ישנה חדירה של מוצרי קוד פתוח – הדוגמאות היות מבוססות על MediaWiki.
  • מרבית הארגונים עדיין פונים לחברות טכנולוגיה למציאת פתרונות לניהול ידע, ולא ליועצים מהתחום. אני מניח כי מגמה זו נובעת מחוסר אבחנה בין ניהול ידע לניהול מידע – ובעיקר ניהול קבצים רשומות ותהליכים.
  • המשבר הכלכלי החזיר את ה-ROI לחזית.

הדבר הבולט לעיני (לי לפחות), היה כי המפתרונות מבוססי מיקרוסופט היו בפרויקטים שהובלו על ידי חברות טכנולוגיה, והפתרונות מבוססי קוד פתוח הונחו על ידי חברות יעוץ. ההיקף של הפרויקטים שהוצגו איננו מדגם מייצג, כמובן.

דברים אחרים שמצאתי למעניינים:

  • מנכל DB ישראל הציג את רמת הסיכון בהם נמצאים עסקים בישראל. החלוקה של רמת הסיכון תואמת את חלוקת העסקים בין עסקים גדולים לעסקים בינוניים וקטנים. אולי לא מפתיע, אבל עדיין מטריד, בנתן כי מרבית משקי הבית תלויים בעסקים קטנים ובינוניים.
  • מרבית הנוכחים בכנס היו מארגונים גדולים וחברות ממשלתיות. בעוד שברור כי לעסקים קטנים ובינוניים ישנה בעיה להשתתף בכנסים ממין זה, העדרם מצביע גם על העדר מודעות.
  • עוד תחום שחסר בקהל הוא חברות הזנק וקרנות הון סיכון. דווקא שני תחומים אלו יכולים לצאת עם רווח מניהול ידע.

היות וניהול ידע הוא ניסיון לחדור למחשבותיהם של אחרים, הנה הרצאה מעניינת על הפיזיולוגיה של המחשבה על מחשבות של אחרים:

  1. ניהול זמן הוא גם חשוב []
e-mail
site-map

קפיטליזם במיקור חוץ

לפול רומר יש רעיון גדול, הבה נשלח כמה אלפי קנוקים למפרץ גאונטמנו במקום חייל המשלוח של נחתי ארצות הברית היושבים שם, ונציל את כלכלת קובה.

הרעיון מתבסס על ההנחה כי תרבות המוכנה לשינוי תסייע לשינוי בתרבות השכנה ללא עירעור שלה. הדוגמא שהוא נותן היא של הונג קונג.
המצער הוא שהונג קונג היא דווקא דוגמא של קפיטליזם בתגלמותו, וכל דוגמא נוספת (ישראל, דרום אפריקה, פולקלנד, גיברלטר) רק מדגישה את הפער.

תודה לעירא על מלה נוספת: קיימות.

terms

אין קבוע מהזמיןֿ

עירא הוא זה שגרם לי להגות במושג הקיימות.
נקודת המבט הראשונית שלי היא מתחום מערכות המידע וניהול הידע. האם אנו מסוגלים לשמר ידע לאורך זמן? התשובה היא כמובן כן, כל עוד נחרוט על סלעים, נטמין אותם בפרמידות ונדאג אחת לכמה מאות לתרגומים.
החלק האחרון של המשפט הקודם הוא המהותי ביותר. הפרמידות והספינקס שרדו אלפי שנים בזכות מזל אקלימי1, מאיתנו יוותרו אולי ההאנדרטאות של הר רשמור. אנו איננו בונים מתוך מחשבה על קיצו של הדבר אותו בנינו, אנו מצפים כי מה שבנינו ימשיך להתקיים. בה במידה אנו ממהרים למצוא פתרונות זמניים תוך הדגשה כי פתרון קבוע יגיע בהמשך. לא בכדי נאמר "אין קבוע מהזמני".
שתי הרצאות גרמו לי להרחיב לכיוונים חדשים:
מיקל פריצ'ארד מציג פתרון זמני במובהק להשגת מים נקיים במקום בו רק מים מזוהמים זמינים

הגדולה בפתרון זה היא בזמינות המהירה של המסנן (לעומת הזמינות הנמוכה של מים נקיים) והעובדה כי ניתן לספק מים לתקופה יחסית ארוכה (6000 ליטר למסנן). היות, והמשאב העיקרי הנחוץ – מים – כבר למעשה קיים.
אדם גרוסר מציג מקרר ללא חשמל

הנחת היסוד כאן היא שבעוד חשמל או גז דורשים תשתית ואינם תמיד זמינים, אש היא דבר הזמין לרבים – החל מעץ, וכלה בצואת גמלים.

הגדולה היא בצרוף של ראית מה שחסר (מים נקיים או קרור) וראית מה קיים (מים מזוהמים או אש, בהתאמה).
האם זוהי קיימות? לא בהכרח, אבל זוהי צורת מחשבה של קיימות. להבדיל, כמובן מקנס המים….

  1. ואולי גם העדרת מגבלות תקציביות על היזמים []
search
store