תגית: XP

blog

חלון זמן

כנראה שיש לי יותר מדי זמן פנוי:

ולחסידי סטיב:

feed
home

של מי המחשב הזה?

כמה מהפעילות הפרטית שלכם מתבצעת ממקום העבודה? כמה מהעבודה שלכם מתבצעת מהסביבה והזמן הפרטי שלכם?

מן הסתם הרבה. בשני המקרים.

שיטות התיגמול והניהול של משאבים כמו המכונית והטלפון הסלולרי הפכו לממוסדות, וכעת המחשב האישי על הכוונת. הכיוון הוא פשוט: תן לעובד תקציב ומפרט כללי והעובד יבנה / יקנה לעצמו מחשב, ישיג לעצמו קישוריות לאינטרנט ויצור לעצמו סביבת עבודה נוחה. הרווחים ברורים:

  • פחות תלונות קטנוניות (מקלדות, עכברים, צבע המארז)
  • פחות קריאות שרות שאינן קשורות לעבודה (חיבור התקנים כמו מצלמות פרטיות)
  • פחות תחזוקה לחומרה (האחריות נמצאית אצל המשתמש)
  • פחות חידושי חומרה (משתמשים פחות ששים לחומרה חדשה אם הם אלו הצריכים להעביר את כל ההגדרות למחשב חדש….)

במוסדות אקדמאים השיטה כבר מקובלת תקופה ארוכה. היות ומדובר בארגונים גדולים, המוסד גם יוצא למכרזים, ומקבל מחירים טובים1.כמובן שלא הכל נלהבים ממגמה זו:

  • אבטחת מידע: האם להשאיר את אבטחת פתח הגישה למערכות המידע האירגוני שלכם בידי המשתמשים?
  • אחריות: כאשר משהו משתבש, אל מי פונה המשתמש?
  • שייכות ובעלות: כאשר העובד עוזב, או מקבל תקציב למחשב חדש, מה קורה למחשב הישן, מה קורה למידע הארגוני שעליו, מה קורה למידע הפרטי?

אוסיף ואומר, שהנסיון מתחום הטלפוניה הסלולרית והמכוניות איננו מעודד. בלא מעט מקרים שיטת הבחירה איננה מבוססת על תועלתיות של הארגון.מגמה אחת אותה אני מקבל היא הצורך להתנתק מה-PC כמוקד המיחשוב האירגוני. דיכוז היישומים לשרתים (בין אם בארגון או אצל נותן שרות), שרותי מובני WEB הזמינים גם מהתקנים שאינם PC קלאסיים הם אבני הדרך המהותיות ביותר.

  1. וכרווח נוסף המיחשוב יוצא מתקציבי המחקר, לא מתקציבי התפעול… []
site-map

לא אוהב Outlook

נקלעתי לפרויקט ארוך טווח. כלי התקשורת המרכזי הוא ה-Outlook. על זה אמר רבן פלדרמאוס:

Has not the Jewish people suffered enough

בימי צעירותנו, הסבירו לנו כי ישנה מגבלת נפח הגורמת ל-Outlook לקרוס, וכל גרסה חדשה אפשרה נפח נתונים גדול יותר. דיון זה, ביכולות ניהול הנתונים של Outlook הוא בדיעבד, טפל. Outlook מצליח לקרוס בכל גרסה וכל נפח נתונים, ויתר על כן, קריסות אל, אינן הבעיה העיקרית של תכנה זו.

Outlook הוא הפרה החולבת של מיקרוסופט. היות והוא היה "חינם", כחלק מחבילת ה-Office, הוא הצליח להוציא מהשוק תכנות דואר וניהול מידע אישי משובחות ממנו, שנמכרו או הופצו בתכנות עצמאיות – Ecco, Act, Eudora, zMail ואחרים. יתר על כן, על מנת לנצל את מלוא היכולות שלו, היה צורך בשרת Exchange שמצדו חייב מערכת הפעלה Windows. גרסאות אחרונות של Exchange מחייבות גם שימוש בשרותי Active Directory.

לכאורה, מאפשר Outlook שימוש במקשרים גם לסביבות אחרות (Lotus Notes, Novel GroupWize, Zimbra ו-Scalix למשל). מקשרים אלו רק מוסיפים לתקורה המנהלתית וחוסר היציבות של Outlook, בין השאר משום ש-Outlook נבנה לשימוש בממשק תכנה בשם MAPI, בעוד שכל כלי אחר פעל על ידי פרוטוקולים פתוחים כמו IMAP, או ממשקי תכנה כלליים יותר כמו DDE או OLE. לא בכדי יצירת רשימות תפוצה לדואר מתוך רשימת הנמענים של Outlook ל-Word היא תהליך לאנשים עתירי זמן וסבלנות.

לאנשים אלו גם קיים אתר סליפסטיק. אתר זה מציג פתרונות כיצד ניתן לאלץ את Outlook לבצע פעולות שיתוף וסינכרון, כמו גם להתמודד עם חלק מהבעיות השוטפות של Outlook.

אני מוצא את הנטיה לראות ב-Outlook כאבר הבוחן למנהלי המידע האישיים כעצובה. Evolution ו-Kontact, מעולם הלינוקס, עושים מאמצים אדירים להדמות ל-Outlook מבחינת ממשק המשתמש והיכולות. מבט חטוף ב-Zimbra או eGroupware מראה מה שרת שיתוף יכול לעשות. Yahoo, Plaxo ו-Google Apps מאפשרים זאת גם ללא השקעה תשתיתית.

ומה על שולחן העבודה? אין מקום ליומן ולספר הכתובות על השולחן העבודה. מקומם בדפדפן ובטלפון.

אם נקבל את שינוי הפרגידמה הזאת, ניתן יהיה להתקדם. האמת, ניתן יהיה לחזור לאחור. מי שהתשמש בתכנת Ecco, יבין את כוונתי. התכנה איפשרה שיתוף נתונים על רשתות מקומיות ללא תכנות תשתית. ניתן היה להתשמש בספר כתובות מתוך WinFax ותכנות דואר. כל פריט מידע היה בר קישור לפריטי מידע נוספים (פגישות או אנשי קשר, למשל), ניתן היה ליצור "מחברות" לנושאים שונים ולשייך להם פריטי מידע.

מדוע, אם כן לא להשתמש ב-Ecco? חברת NetManage, שרכשה את הזכויות לתכנה, החליטה להפסיק לפתח אותה. למרות שהתכנה ניתנת להורדה ללא תשלום, קשה להצדיק את השימוש בה. היות והופסק הפיתוח של התכנה היא איננה מאפשרת שימוש בכלים ויכולות חדשים כמו vCard ו-vCal, שיתוף דרך WebDAV או סינכרון בפרוטוקולים כמו ActiveSync או SyncML, שפותחו לאחר שהחברה הפסיקה את הפיתוח. אני משתמש בתוכנה אך רק לצרכים פנימיים, והיא עדיין עובדת (אפילו על Windows XP או Wine).

Ecco היא הראיה כי תיוג מידע היה קיים עוד לפני ימי ה-Web 2.0 העליזים, וממשק ה-Explorer אינו חזות הכל.

 

הסכנה לא בטכנולוגיה

יהונתן קלינגר מציג השינויים החשאיים שמיקרוסופט ביצעה כחלק מתהליך האוטומטי של Windows כחלק מטענה להמנעות של שימוש ממשלתי בקוד קנייני.
לפי הידוע לי, השינויים האמורים פעלו רק במצב בו לא התבצעו עידכונים אוטומטיים, אך המשתמש בחר לסמן את אפשרות הבדיקה של קיום עדכונים. אני, ואחרים, חושבים שהתגובה חריפה מדי.

מידה ועובדה זו נכונה, השינויים יכולים להיות מהותיים להמשך אפשרות הבדיקה (למנוע מצב של ביצה ותרנגולת, שבו המערכת לא יכולה לבדוק יותר קיום עדכונים כי מערכת העדכון השתנתה).מיקרוסופט מאפשרת (בתנאים מסיימים), לראות (אם כי לא לשנות) קוד. מעט מאוד בחרו לממש אפשרות זאת. יתר על כן, הרתיעה של ארגונים רבים מויסטה נובעת מהתלות של מוצר זה בתקשורת מול מיקרוסופט.

מיקרוסופט סובלת מבעיה של חוסר עמינות הן בצד העסקי, והן בצד הטכנולוגי. אבל שתי בעיות אלו אינן בהכרח תלויות אחת בשניה. וניסיונות לתקן בעיה בצד אחד מובילות לפעמים לבעיה בצד השני. תסבוכת זאת הולכת וגדלה כאשר לא ברור אם מיקרוסופט היא חברת של טכנולוגיה, מוצרי צריכה או בידור.

בחזונו של תומס ווטסון הייתה מכונה של IBM בכל חברה, ו"שלום דרך מסחר". דא עקא, שעם כל מכונת IBM הגיעו אנשי IBM, והמסחר כלל גם מסחר עם גרמניה הנאצית. את IBM הורידו מגדולתה חברות כמו NCR, דיגיטל ומיקרוסופט, לא האגודה לזכויות האזרח.

קוד פתוח איננו התשובה לכל, ואיננה החרב לפתרון כל הקשרים הגורדיים של אבטחת מידע וצנעת הפרט ללא מי שיבחן את הקוד.

store
tools

קוד פתוח כנייר הלקמוס

כאשר אני מגלה אתר חדש, אני פותח אותו בשועל האש. כאשר אני בוחן מערכת העובדת עם מסמכים, אני מנסה אותה מול OpenOffice.

ישנם עוד דפדפנים וישנן עוד חבילות משרדיות. המטרה שלי איננה לבדוק תאימות של התכנה לכל סביבה אפשרית, אלא את נכונות המפתח להתמודד מול סביבה משתנה וצרכים משתנים. אני חסיד של מערכות הבנויות לפי סטנדרטים פתוחים. ומערכות קוד פתוח נוטות יותר לכוון זה.

הנטיה של מפתחי קוד פתוח לסטנדרטים פתוחים איננה רק אידאולוגית, אלא גם טכנית. פרויקטים רבים הם קטנים או מורכבים מקהל של מפתחים המפוזרים גאוגרפית ובין חברות שונות. שמירה על סטנדרטים מבטיחה שיתוף פעולה בתוך הפרויקט ובין פרויקטים.

הדבקות בסטנדרטים פתוחים יכולה להיות דראקונית לא פחות מדבקות בטכנולוגיות קנייניות. הראיה היא בקושי להתמודד עם דואר זבל תוך שמירה על פרוטוקול SMTP המשמש למשלוח דואר מקדמת דנא.

סטנדרטים פתוחים יכולים גם לקום מסביבות קנייניות. מבנה ה-PDF של Adobe הוא דוגמה מצויינת לכך. כיום ניתן לייצר ולקרוא קבצי PDF ללא כל שימוש בכלים מבית היוצר של Adobe.

מה הערך המוסף למשתמש. בקצרה: אריכות ימים. סטנדרטים מאריכים ימים יותר מטכנולוגיה. שינויים בסטנדרטים מלווים בתהליך ביקורת חיצוני מקיף יותר, ועל פי רב כוללים תיעוד רב יותר של ההבדלים והשינויים.

אין זה מפתיע, אם כן, שפרויקטים של מעבר אל ומ-MS-SQL, ושידרוגי גרסאות בסביבה זו הם מהירים ובעלי פחות נטיה לכשלים מפרויקטים דומים על סביבת MS-Access. שניהם מוצרים מבית תוכנה קינייני וסגור, אך MS-SQL הוא מוצר התואם לסטנדרטים של ANSI-SQL, ו-MS-Access לא.

כמובן, התמונה לא תמיד פשוטה כל כך. לשועל האש ול-Internet Explorer (כמו גם לדפדפנים אחרים) יש נטיה לפרש תגיות סטנדרטיות בצורות שונות, כך שהיישום הוא לא פחות חשוב מהסטנדרט.

api