בהצעת מחיר שהופנתה אלי הופיעה הפסקה הבאה:
מערכת הפעלה Windows Vista Business יש אפשרת לשנמך ל- xp pro ללא תוספת תשלום.
מעבר להבעת האמון ב-Vista, הגיתי בעברית הנחוצה למצב העניינים הנוכחי. שינמוך הוא ביטוי חביב ומתואם לשידרוג, אך מותיר את ה-Side Grade בצד. להלן הצעותי:
השגות והסתיגויות יתקבלו בברכה.
תקלה בשרתי WGA של מיקרוסופט גרמה, ככל הנראה למספר רב של מחשבים לזהות את מערכות ההפעלה שלהם כלא חוקיות. תקלה זה גרמה לתגובות הנעות בין תדהמה לזעם בפורום התמיכה של מיקרוסופט.
עמית, מאוניברסיטה גדולה, סיפר לי לפני מספר שבועות שהתקבלה החלטה באוניברסיטה לא לתמוך ב-Vista, בגלל התלות ב-WGA. החשש היה כי משתמשים שאינם מקשורים לרשת עלולים לגלות את עצמת עם יכולות מופחתות היות והמחשב לא יוכל "להתקשר הביתה". מסתבר שגם ללא נתק תקשרות משתמשים עלולים מואשמים על ידי המחשב שהם כגנבים.
שתי תהיות עולות בדעתי:
לפני לא כל כך הרבה שנים היו תוכנות רבות שהגיעו עם הגנות מבוססות חומרה (דונגלים או האספים בלשון העם). כיום שיטות אלו כמעט ונעלמו מהעולם. כאב הראש של פתרון תקלות ותמיכה בתת מערכת שאיננה מוסיפה ערך לתוכנה מחד, ומעלה את עלות התוכנה מאידך פתרו אותנו מעונש זה. דווקא מיקרוסופט הייתה מהמקילות בתחום זה. הציניקנים יגידו כי מיקרוסופט העלימה עין מהפירטיות כל עוד רווחיה עלו. יתכן, אם כי אני רואה שינוי גישה אחר. מיקרוסופט הולכת בעקבות אפל ספקיות שרותי הסלולר ליצירת סביבה סגורה.
אפל יצרה סביבה סגורה מסביב לחומרה שלה. שרותי הסלולר יוצרים חבילות. למיקרוסופט הייתה סביבה שהתבססה על, למרבית ההפעתה, על פתיחות. מגוון רחב של יצרני חומרה ותוכנה. יתכן כי כאשר ספקי החומרה מתחילים לפזול לחלופות (דל עם אובונטו, לנובו עם סוסה), וספקי התכנה מתחילים לעבור לשרותים מקוונים ולקוד פתוח בוחרת מיקרוסופט במסלול של סגירות. סביבה סגורה זו גם מתאימה ליצרני תוכן ומדיה. WGA משתלב יפה עם ניהול זכויות דיגיטליות (DRM).
לכאורה מדיניות משונה, אך ללא שינוי מהותי בתפיסת העולם, זאת נראית הדרך היחידה המתאימה למיקרוסופט. העליונות ההנדסית והעיצובית של מוצרי אפל מצד אחר, והעליונות הטכנית והתמחירית של מוצרי הקוד הפתוח לא משאירים למיקרוסופט מסלול אחר שלא יפחיד את בעלי המניות שלה.
הפתיחות והנגישות של שוק ההון בארץ השתפרו לאין שיעור. מדוע לשלם את העמלות המנופחות של הבנקים כאשר ניתן לבצע מסחר ישיר בבורסה. לא מעט חברות השקעה פתחו גישה ישירה למסחר דרך האינטרנט. גישה זו איננה כוללת את כל הצילצולים של אתרי הבנקים (נתוני חברות, ניתוח תיק ווכיוצא בזה), וממשק המתשמש הוא דל, אך הפער בעמלות הוא מהותי.
כל החברות שבחנתי מציעות בעצם את אותו ממשק משתמש: המערכת של ordernet, עם מעט מאוד ערכים מוספים.
כאשר נתקלתי בבעיה להתחבר ב-Internet Explorer 7 ((שועל-אש? הצחקת אותם)) הופנתי למסמך המצורף: change_settings.pdf.
למרות שאבטחת מידע היא חלק מעבודתי, אינני מומחה בסיכוני XSS או פרצות ספציפיות ל-IE. עם זאת, גם לעין בלתי מיומנת יש משהו מטריד ברשימת השינויים שהמשתמש מתבקש לעשות על מנת לגשת לאתר המסחר בתל אביב.
אתר המסחר בוול סטריט, מבית היוצר של ViewTrade, לעומת זאת, עובד בכל דפדפן שניסיתי, ללא שינויים מוזרים ((ולפני שנשמע את קולות הנהי הסטנדרטים, הוא עובד גם בעברית.)).
למה?
כבר נאמר, תן לאדם פטיש וגו'. ג'ון טימר ב-Ars Techina מפנה למאמר ב-Journal of Consumer Research הטוען כי נעילת לקוח (Lock In) קוגניטיבית היא חזקה לא פחות מנעילה הנובעת מתלות חומרית או עלויות מעבר. כאשר הרגלים נרכשי, המתשמש משוכנע כי הדרך (או הכלי, לענין זה) הוא הטוב ביותר, ולו היה עליו (המשתמש) לפתח כלי או דרך, התוצאה היתה זהה.
זהו נדבך נוסף לאתגרים הכרוכים בשינויים במערכות מידע.
כאשר אני מציג מספר פתרונות ללקוח, כמעט תמיד תהיה הנטיה לכוון הפתרון הדומה ביותר למערכת האחרונה עמה הוא עבד. אני מכנה זאת רזוננס (הדהוד) קוגניטיבי. במצב של שינוי היה ניתן לצפות לדיסוננס קוגינטיבי – ההבנה כי יתכן שיפור בעקבות שינוי מחד וההתנגדות הנובעת מחשש מעצם השינוי. למעשה ההתנגדות מתגבשת מסביב לסביבה המוכרת יותר, ומעניקה לה אווירה של מצויינות.
הדבר בולט לעין בויכוחים בין אוהדי Firefox לחסידי Internet Explorer; משתמשי Windows ו-Linux וכדומה. ויכוחים אלו גולשים לעיתים מזומנות לתכונות האיזוטריות של התוכנות (המקרה הטוב), להפרעות הנפשיות של הצד השני (במקרה הנפוץ יותר) או לתחומי העיסוק של הורי הצד השני (במקרים קיצוניים).
מצב עניינים זה אינו רק בקרב הלקוחות, או המשתמשים. הוא קיים בקרב נותני שרות, מיישמים, מנהלי מערכות ואפילו יועצים – אנשים שהכרות עם טכנולוגיה היא לחם חוקם.
פלצות אוחזת בי כאשר אני רואה שימוש בפרוטוקול POP3 לא מאובטח לדואר אלקטרוני, שימוש ב-PPtP להתקשרות מרוחקת או שימוש ב-WEP (או בMAC Filtering) לאבטחת תקשורת אלחוטית. אני מתנצל על השימוש בדוגמאות טכניות, אך אלו הנקודה היא שמדובר בשימוש בפרוטוקולים גרועים הן מצד הישום העסקי שלהם והן מצד הישום הטכנולוגי שלהם. לכל שלושת הדוגמאות קיימות חלופות מזה מספר שנים, שיישומם אינו מורכב יותר מאלו הקיימים, והערך המוסף שלהם גבוהה בהרבה.
על ממנת שלא לשמור דיון זה ברמה התאורטית בלבד, אתייחס לשימוש בפרוטוקול POP3. זהו פרוטוקול המאפשר למשוך דואר משרת הדואר לתוכנת הדואר המקומית. כל ניהול הדואר (תיקיות, שימור דואר יוצא וכיוצא בזה) נעשה בלעדית על תחנת המשתמש. זהו הפרוטוקול החביב על ספקי אינטרנט, כי המשתמש מושך את הדואר משרת הספק, ומוריד את נטל התחזוקה והאיכסון מהספק.
לפרוטוקול זה קיים מתחרה בשם IMAP הקיים משנת 1998. בפרוטוקול זה הדואר נשמר ומנוהל על השרת, ותוכנת הדואר משמשת רק ככלי ניהול. שני הפרוטוקולים ניתנים להצפנה על ידי שימוש ב-SSL (קיים משנת 1996).
מדוע, אם כן, ממשיכים לראות שימוש נפוץ כל כך ב-POP3 ועוד בסביבות אירגוניות על ידי אנשים טכניים?
רזוננס קוגניטיבי. זה מה שעושה ספק האינטרנט, זה מה שהלקוח (המשתמש) רגיל. לא צריך להסביר או לנהל. יתר על כן – Outlook בגרסאותיו המוקדמות, לא תמך כלל ב-IMAP. תמיכה מוקדמת ב-IMAP התנגשה בתמיכה המובנית ב-Exchange. היות ו-Outlook הוא הכלי המוביל לניהול מידע אישי, מכאן שהוא הכלי הטוב ביותר, מכאן שהפרוטוקולים הנתמכים על ידו הם העדיפים.
קשה להתמודד ישירות עם רזוננס קוגניטיבי. העמדה של טיעונים לוגיים בלבד לשינוי יכולה ליצור התנגדות משני כיוונים עיקיריים:
במצב של התמודדות מול רזוננס קוגניטיבי כיועץ, מצאתי מספר דרכי להתמודד.
נשמע ילדותי? נכון, אבל אולי בלתי נמנע. לפחות כל עוד מי שתלוי המערכות מידע (אולי זה כולם?) לא ישקול את הסיכונים והסיכויים של הם פועלים.
במבט ראשון, שני המתחרים העיקריים של Vista על שולחן העבודה הם המקינטוש ולינוקס, בעוד Google Documents ו-OpenOffice.Org מתחרים על תחום היישומים המשרדיים.
בפועל יש למיקרוסופט מתחרה קשה יותר: מיקרוסופט.
למתחרה יש מערכת הפעלה שולחנית לא רעה (XP), מערכת הפעלה ליישומים ישנים (98) ואפילו מערכת הפעלה המסוגלת לנצל חומרה חדשה ביתר יעילות לסביבה מרובת משתמשים (Server 2003).
אם נבחון סביבה משרדית של כ-10 משתמשים, נראה כי שדרוג או רכישה של מחשב אחד המתאים לסביבת Vista יכול לתמוך ב-5 עד 10 מתשתמשים בעזרת Windows Terminal Services של שרת Windows 2003. על ידי שימוש בלקוחות "רזים" או שיחזור מחשבים ישנים בעזרת מודול המיחזור של קאנרי, גם אין צורך לשדרג מחשבים נוספים.
בעוד Office 2007 מעניקה מתיחת פנים לסביבת הישומים המשרדיים, אין בה תוספת פונקציונלית מהותית על גרסאות XP או 2003, ולא בטוח כי ביצועיו טובים יותר.
סביבת Windows Live גם היא עומדת להתחרות מול הסביבה השולחנית והארגונית של מיקרוסופט, ולעקר את אחת האווזות העיקריות מחוות ביצי הזהב: הצרוף של Outlook על שולחן העבודה עם Exchange על השרת.
ויסטה הולך ומצטייר כמוצר צריכה לשוק הביתי. יתכן מיקרוסופט מייצרת ריבוי פלטפורמות בכוונה, היות והתפיסת המיחשוב השולחני שלה מאויים על ידי ארבע מגמות:
למיקרוסופט ישנם פתרונות כמעט בכל אחד מהתחומים הללו, אבל כל אחד מהם נוגס בגרעין ההכנסות ובמקור הכוח של מיקרוסופט: ישומים משרדיים על מחשבי PC, עם רישוי המניח משתמש בודד מול מחשב בודד.
מעבר לכך, המותג מטשטש. אם ניישם מערכת קשרי לקוחות כמו SugerCRM מול בסיס נתונים של אורקל על מערכת השרתים של אמזון (המתשמשת בטכנולוגית קוד פתוח של Xen), מיהו המותג? מיקרוסופט היא חברת מותג לא פחות (ואולי אפילו יותר) מאשר חברת תכנה. מצב של שיתוף פעולה בו מותג אחר עלול להאפיל אל המותג המיקרוסופטי הוא לא מצב עניינים נורמלי עבורם.
כאשר העולם המונוליטי של מיקרוסופט מתערער מבפנים, למשתמשים יש צורך לבחון את החלופות. אם בודקים את החלופות, מתגלה יקום שלם של אפשרויות.