נכון להיום, 655 ימים – מספר לא סופי.

בספטמבר 2008 עברה סבתי לדיור סיעודי. במסגרת המעבר הודעתי לחברת הוט על התנתקות. נציגת השרות תאמה תאריך ולאיסוף הממיר, והתהליך נראה פשוט ויעיל. זהו, שלא. סבתי עברה, הממיר נלקח, והחיובים המשיכו להגיע לבנק.

התקשרתי לשרות הלקוחות של הוט, וכעת החל שלב הזוי משהו. נציגת השרות הייתה מבקשת ממני את ארבע הספרות האחרונות של אמצעי החיוב¹. כאשר הייתי נותן את ארבע הספרות של מספר החשבון אותו הוט הייתה מחייבת, היא הייתה משיבה כי אין לה מספר כזה. לטובתן של אותן נציגות שרות יאמר שניסינו מספרי תעודת זהות, טלפון, כתובות ומספר ממיר. יוק.

בחודש אפריל 2009 (כ-230 יום לאחר הניתוק), פניתי לבנק והורתי להם להפסיק לכבד את הוראת הקבע של חברת הוט. קיוותי כי צעד זה יעורר תגובה ממישהו בכיר יותר בחברת הוט. החשבונות המשיכו להגיע, רק שכעת הם היו בצורת הודעה על חוב…

בחודש אפריל 2010 (כמעט 600 יום לאחר הניתוק) קיבלתי מכתב התראה ממשרד עורכי דין פדר על חוב לחברת הוט². הודעתי להם כי לא רק שאיננו חייבים כסף להוט, הוט חייבים לנו כסף על התקופה בין הניתוק לבין הקפאת הוראת הקבע. משרד עורכי הדין שלח אותי חזרה להוט לקבלת מספר הפניה של הניתוק. למרבית השמחה, הפעם הצליחה נציגת השרות לאתר את החשבון של סבתי, את הודעת הניתוק, והודעה על חידוש, פחות מחודש לאחר הניתוק. הודעת החידוש לא כללה את שם המחדש או נציג השרות שביצע אותה. נציגת השרות העבירה את הנושא לממונים עליה.

ביום 16/7/2010 (670 יום לאחר הניתוק), הודיעה לי חברת הוט כי הקו אכן מנותק, וחברת הוט תחזיר לסבתי את התשלומים מעבר לתאריך הניתוק. שמחה וששון. זהו, שלא.

חברת הוט הודיע לי, אך כנראה לא טרחה לידע את משרד עורכי דין פדר, שעשרה ימים לאחר ההודע מהוט, פנה אלי לברר מה מצב החוב….

מספר הערות:

מרבית השיחות עם נציגות הוט ומשרד עורכי דין פדר היו אדיבות, ולי נראה שהנציגות עצמן רצו לסייע.

מנגנון השרות של הוט חסם בפני נציגות השרות כל מסלול בדיקה עצמית של ההתקשרות מול הלקוח או זיהוי חלופי.

מנגנון ההתקשרות בין הוט למשרד עורכי הדין לוקה בחסר, יותר מפעם אחת התבקשתי על ידי משרד עורכי הדין לאתר מידע בהוט. בשלב מסויים חשבתי להציע שרותי משרד לשתי החברות.

אני מניח כי איני הראשון (או האחרון) המתלונן על הקשיים מול חברות כמו HOT. אחד הלקחים שאותן חברות יכולות לקחת היא העצמה של כוחן של נציגות השרות. לו היו לנציגות השרות בשלבים המוקדמים את המידע, או נגישות למידע, אני בטוח כי התהליך היה מהיר יותר, או היה זוכה להעברה לגורמים בכירים יותר בשלב מוקדם יותר.

הערה אחרונה לנותני שרות. כאשר מתקשרים ללקוח ומשאירים הודעה, אדיב ויעיל יותר להשאיר פרטים מלאים – שם מלא, מחלקה, מספר טלפון ונושא. אין לי מושג כמה עובדות בשם מיכל יש בהוט, ומאיזה מחלקה היא ההתקשרה ומה מספר הטלפון שלה. בכל מקרה, תודה למיכל, על הודעתך מיום 16/6/2010 על סילוק התביעה והחזר החוב.

אין פרסומים קשורים.

סגרתי את חשבון הפייסקבוק שלי ואת הקישורים מהאתרים שלי אליהם. היו להם שנתיים לתקן. חבל.

אין פרסומים קשורים.

I was really getting into this lecture, until he started to say Steve Jobs connects to our synapses…

I mean, really, give me a break…

אין פרסומים קשורים.

לבואנוס איירס יש אוטובוס תיור. כערים רבות אחרות עבר שרות האוטובוס ממודל בו האוטובוס עורך סיור של מספר שעות לאתרים מרכזיים למודל של מסלול סיבובי. התייר קונה כרטיס ליום או יותר ויכול לעלות ולרדת במספר אתרים מרכזיים יותר ופחות. את המדריך של פעם החליפו בהקלטה אותה ניתן לשמוע במספר שפות. מספר אוטובוסים עורכים את המסלול במקביל, כמו קו ציבורי רגיל, כך יכול התייר להחליט באיזה אתר לשהות יותר או פחות.

יצאנו עם טפנו, אם כן, לערוך סיור. מצאנו תחנה של אוטובוס התיירים. לאחר איחור ארגנטינאי מקובל, הגיעה האוטובוס ורצינו לעלות. המדריכה שאלה אם יש לנו כרטיסים, וענינו כי לא, ונשמח לקנותם ממנה. "לא" אמרה המדריכה "הכרטיסים אזלו". היות והתחנה הבאה של האוטובוס הייתה ליד משרדי החברה, שאלנו אם ניתן להצטרף עד התחנה הבאה ולרכשם שם. "לא, לא ניתן לנסוע באוטובוס ללא כרטיס".

כיתתנו רגלנו למשרד החברה ושם התגלתה לנו עובדה מדהימה. מכסת הכרטיסים לאותו יום אזלה. ניסינו להבין כיצד הגיעה חברת התיירות למסקנה כי מכסת הכרטיסים אזלה, כאשר עצם המודל של אוטובוס התיירות בנוי על מכירה של יותר כרטיסים ממושבים, אך לשוא.

למותר לציין כי ארבעת האוטובוסים שחלפו על פנינו באותו יום היו חצי רקים…

אין פרסומים קשורים.

אחד הדברים שהפתיעו אותי בארגנטינה הוא כמות המקומות בהם יש Wifi-Zone. בתי מלון, מסעדות, בתי קפה ואפילו קיוסקים. יותר מרשימה העובדה כי בכל המקומות שניסיתי הגישה הייתה חופשית וחינם. ללא פרסומות ולא דף כניסה. שני בעלי עסק ששאלתי על הנדיבות, משכו בכתפיהם ואמרו כי בכל מקרה יש "אינטרנט בעסק, אז למה לא לנצל אותו שהלקוח ישאר". כאשר שאלתי על דפי כניסה ופרסומות הם אמרו כי העלות והטרחה נראים להם גבוהים מדי, הן להם והן ללקוחות. כאשר שאלתי אם אינם חוששים מניצול על ידי שכנים או עוברים ושבים הם אמרו כי הניצול המקרי אינו מהווה סיבה מספקת לסרבל את השרות.זאת בעוד חלק מאותם עסקים נמצאים באזורים עירוניים צפופים.

התוצאה היא שניתן למצוא קישור אינטרנט חינם במרבית האזורים העירוניים. היות וישנן נקודות גישה מרובות גם אינן עומס על נקודות הגישה שאיתן עבדתי.

יש מה ללמוד מכך.

אין פרסומים קשורים.

איכות השרות נמדדת בדרך כלל בשעת משבר. אם השרות הוא כצפוי, איננו נוטים להתיחס אליו כלל. כאשר נותן שרות פועל מעבר למצופה ממנו, בעיקר במצב בו איננו מצפים לשרות מיוחד, ההרגשה מצויינת.

בביקור במפלי איגואסו סבל בני מכאבי בטן קשים. בחוברת לאורחי מלון אסטוריון צוין כי יש אפשרות להזמין רופא בתשלום. עובדי הקבלה, לאחר הזמנת הרופאה הפגינו דאגה והתחשבות. עובד קבלה הלך עבורנו לבית המרקחת לרכוש תרופות, טבח המלון רקח עבורנו מרק עוף (מאכל שאינו נמנה עם הרפרטואר הארגנטינאי – גם במסגרות מדיצינליות), ועובדי המלון התעניינו בשלומו של הילד.

בסופו של היום, כאשר ישבנו במרפסת והזמנו כוס קפה להרגע, קיבלנו עוגה על חשבון הבית, לשמח את נפשנו.

אם אתם במפלים, מומלץ ביותר.

אין פרסומים קשורים.

אירוע התרמה שנתי למען ילדים ובוגרים נכים של איל"ן תל אביב עם שלום חנוך ומשה לוי במופע "יציאה", ערב קסום של שירים מוכרים ואהובים. כל ההכנסות קודש למען הנכים והמוסדות בהם אנו תומכים כל השנה. בואו להנות מערב שירה וגם תרומה לקהילה. קבלה מוכרת במס תשלח לכל רוכש.

הארוע ביום ג' 9/2/2010, כ"ה בשבט, תש"ע, בשעה 20:00

פרטים נוספים במשרדי איל"ן תל אביב 03-5281217

אין פרסומים קשורים.

דרור פויר קורץ בעין ואומר כי "הרי כל מהות הפייסבוק היא ויתור על הפרטיות", והוא אינו היחיד, ושניהם טועים.

(עדכון: הנה עוד בת יענה).

כאשר כל אחד מאיתנו מפרסם (בעיתון או בבלוג), אנו עומדים על תיבת הסבון שלנו במודע ומופגן ופונים לקהל, אין לנו ציפיה לפרטיות. כאשר כל מי מאיתנו כותב דוא"ל לחבר או חברים, או משוחחים בטלפון, יש לנו צפיה מלאה לפרטיות.

פייסבוק התיימרה להיות פלטפורמת תקשרות בין חברים. לא במה. זו אחת הסיבות המרכזיות שהיא זכתה להצלחה גבוהה יותר מ-MySpace. השינוי והפרסום של הגדרות הפרטיות היו מטעים. משל היה ספק הדואר שלי מפרסם ברבים את כל הדואר שלי אם הייתי מבקש אישור מסירה.

נכון, ישנם משתמשים טיפשים. הדוגמה החביבה עלי היא אותם משתמשים שבתגובה לפרסום פומבי, שולחים תגובה "ניפגשים ביום ג'? אל תגיד לאישתי". אין מכאן לומר שעצם השליחה של הודעה ממני למאן דהו הופכת את ההודעה לפרסום. כאשר אני יושב עם חברים במסעדה, אני לא מצפה כי בעל המסעדה ישדר את העובדה שאכלתי בה (ואת תוכן השיחה) לכלל העולם.

ההכרזה "אל תשמשו בפייסבוק" משולה ל"אל תשלחו דואר לנמען ב-gmail או MSN. ישנם מספר דרכים לשפר את רמת הפרטיות בפייסבוק. פייסבוק עצמם מודים בכך, ואתרים נוספים מדריכים כיצד.

אין בכך לומר שאין צורך לבוא בטענות לפייסבוק. אך לעמוד מן הצד ולצקצק בלשון נראה לי טיפשי, ואולי אף מסוכן. אם אפילו Mozilla, עושה לנו פעולות מאחורי הגב, הבעיה היא במגמה, ולא במוצר. הכתובת הייתה על הקיר מאז 1999.

(עדכון: איתן כספי פרסם סרטון משעשע (?) על המידע שלנו וגוגל):

אין פרסומים קשורים.

הבוקר התחיל בשיחה עם חבר שתהה מדוע מברשת אויר עולה בארץ 700 ש"ח בעוד הוא יכול להזמין את אותה מברשת מחו"ל ב-20$ (כולל משלוח). בא יוסי פרנק, וענה. ובתזמון מצויין בא שוקי גלילי והזכיר את הקמפיין לביטול עמלות הבנקים.

לא מעט תגובות קוראות לפעולה נמרצת של רגולטור. עם זאת יש לזכור שהמבנה הנוכחי של העמלות הוא תוצאה של התערבות של הממשלה, בדומה לועדת בכר. למרות זאת אני סבור שפעילות ציבורית, כמו זאת בפייסבוק, למרות שפונה להתערבות ממשלית, חשובה, היות והיא יוצרת דיון ציבורי. במקביל יש להמשיך ולהקפיד על צרכנות נבונה מחד ולא לשכוח תמחור נבון.

אין פרסומים קשורים.

אוזנית Bluetooth (קניון קרית אונו):

נגן המדיה:

מספר אבחנות:

מסקנות:

לשם השוואה, רכישות אחרונות ברשת סופרפארם התאפיינו בכך שכל עובד יכל להפנות אותי, אם לא למוצר ישירות, למחלקה ולעובד מחלקה שהיה בעל הידע.

למרות שלא שם רכשתי, KSP ודינמיקה הם מקומות אליהם אחזור, היות והמידע שלהם היה אמין, ואם המוצר המתאים לי היה ברשותם, הייתי מרגיש נוח ברכישתו שם.

אין פרסומים קשורים.