מה שלא הולך בחוק, הולך בעוד יותר חוק

חשבנו שהחוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים הלך לעולמו? טעינו. יהונתן קלינגר מזהיר כי הוא חוזר.

במאמר בהיר ומקיף הוא סוקר את ההצעה המתוקנת. מרבית התיקונים מחליפים את המנגננונים הטכניים הדרקוניים והלא יעילים של ההצעה הקודמת במנגנונים בירוקרטיים דרקוניים לא פחות. התועבה נשארה בעינה:

• חיוב אזרחי המדינה להצהיר על כוונותיהם בעת התחברות לספק אינטרנט (סעיף 4ט  ס"ק ב).
• הפלת נטל כלכלי על ספקי האינטרנט (ס"ק ג), ללא דיון במימונו (מי אמר "דמי קישור" ולא קיבל?).
• מתן כח לשר לקבוע את התכנים (ס"ק ד)

יתרונו של החוק החדש הוא שהוא אינו מסתיר את כוונתו האמיתית. מתן כח למשרד ממשלתי לשליטה בתכנים. אולי הפעם יפנו את החוק למקומו האמיתי, לפח האשפה, ולא למגרה.