קטגוריות
דעה כללי

חור במעיל

יונה אברושמי משתחרר מהכלא.

אני לא יודע באיזה מרחק הייתי מהרימון, אני רק זוכר שהמחשבה הראשונה שלי הייתה "חולרות, מנסים להפחיד אותנו עם חזיזים".

ומישהו התיישב לידי, החזיק בזרועו, הביט בי בתימהון, ואמר "נפצעתי". והשוטרים התחילו לרוץ, ולפזר אותנו. אולי הם פחדו מעוד רימון.

נהג המונית שלקח אותי הביתה קילל את השמאל, אבל סירב להאמין לי שזרקו עלינו רימון.

כשחזרתי הביתה מצאתי קרע במעיל. חור קטן.

רציתי שנקנה כרטיסי טיסה ושנלך מפה.

למחר הבנתי שאני לא הולך מפה.

ב-1983 רצחו את אמיל ואת האמונה שאנחנו עם אחד. אני נשארתי עם חור במעיל.

ב-1995 רצחו את רבין ואת התקווה לשלום. אני נשארתי עם חור בלב.

ב-2011 רוצחים את הדמוקרטיה, ואתם יודעים מה, אתם עושים לי חור בראש.

אני עוד פה, בני זונות, זאת המדינה שלי.

ולסיום בנימה אופטימית:

2 תגובות על “חור במעיל”

כשאמיל נרצח הייתי בטוח שזה הסוף של שלטון הימין בארץ.
איזה אדם ,חשבתי לעצמי, גם אם דעותיו ימניות לא יבין עכשיו לאן המדינה הזאת מידרדרת, הרי הוא לא רוצה להיות מוצא יום אחד להורג בכיכר העיר כשהאספסוף הזועם יחליט שגם הוא לא ימני מספיק נכון?
טוב, אז הייתי תמים, אבל לפחות כשרבין נרצח לא היו לי שום אשליות, מה שכן, אני רואה שגם אנשי ימין 'מתונים' מתחילים פתאום להרגיש את הקרקע בוערת מתחת לרגליים שלהם, נקווה שלא מאוחר מדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.