הטכנולוגיה הלא חכמה של הבית החכם

בסך הכל רציתי להחליף את שעון השבת המכני שעל דוד החימום שהתחיל לזייף. מספר שקלים בעלי אקספרס, טסטר, כמה דקות של החלפת מפסק, התקנת אפליקציה, והנה שעון שבת מחובר לרשת האלחוטית הביתית שניתן לכוון בהתאם לימי השבוע, להדליק ולכבות מרחוק, ואוטומציה שתכבה אותו תוך זמן קצוב אם הוא הופעל ידנית.

עם ההצלחה, בא התיאבון. היות והזדמן לי Smart Hub של של שיומי עם חיישני תנועה. רכשתי נורות חכמות לחדר העבודה. כעת האור נדלק כשאני נכנס, ואני לא חוטף נזיפות שהשארתי את האור דלוק.  

קל, נכון?

ואז רציתי לשתף את היכולת עם שאר בני הבית. אבל השביל זה, האפליקציה, Smart Life, דורשת רישום. שלי ושל כל בני הבית שרוצים להשתמש ביכולת החדשה. האם עכשיו כל סמבצי״ת בצבא השחרור העממי וכל אנליסטית מתחילה בסוכנות הביטחון הלאומי תדע מתי אנחנו מתקלחים? כל קראקרית משועממת של אגריוס או מתלמדת בקילנט יוכלו לנסות להשתמש בי כאתר בטא לרושעה שתפוצץ לי את הבוילר?

זה נשמע פרנואידי, יגידו אויבי הרבים מספור, אבל ההנחה שהקראקריות פועלים רק נגד מטרות עם ערך גבוה היא שגויה. מטרות קלות עם ערך נמוך גם משרתות מטרה, בעיקר כבסיס להתקפות מול מטרות ערך גבוה. יתר על כן, זהו עוד פריט מידע עלי שזורם למאגרים שאינם מיועדים לשרת את טובתי וטובת בני ביתי. למה אפליקציה שמפעילה בוילר מבקשת גישה למיקרופון ולקבצים על הנייד שלי?

חוץ מזה, למה אני צריך שתי אפליקציות (Smart Life ו-Mi Home), לנהל את אותו בית? אני יכול לקשר את שתיהן ל-Google Home או Apple HomeKit, ולהגדיל את התלות שלי בשרותי ענן בשלוש יבשות.

לא נראה לי סביר לצעוד במדבר ארבעים שנה עד שכל הדברים האלו יתחילו לתקשר בינם לבן עצמם. 

החלטתי להתקין  Home Assistant, ולהעביר את השליטה לניהול שלי. Home Assistant הוא מוצר תכנה מבוסס קוד פתוח שנועל לניהול של אוטומציה ביתית בצורה מקומית. בעוד הממשק אינו אלגנטי (ויש שיגידו מכוער ברמת אתר אינטרנט משנת 2005), הניהול המקומי  הוא יותר בטוח ופרטי. בנוסף התכנה מתרכזת בתהליכי האוטומציה, ואינה מיועד לרכיבים מסוימים. כך ניתן, באופן תאורטי, להפעיל תאורה של יצרן מסוים בתגובה לחיישן תנועה של יצרן אחר, בהתאם לשעות היום מצב של השעון המקומי ומצב העננות מנתוני השרות המטרולוגי. אפשר גם להדליק את כל האורות בתגובה להתראת צבע אדום.

באופן תאורטי?

כאן הסתבר כי אין דרך להתחבר להתקן ללא קבלת המידע ההתחברות דרך שרות הנקראה Tuya עליו מבוססת אפליקצית Smart life. השרות של Tuya אין מתחייב כי השרות יהיה זמין בחינם לאורך זמן, ודורש רישום מחדש כל חצי שנה. ישנה חלופה הנקראת  LocalTuya, שם האוטומציה אכן עובדת מקומית, אך ההתקן עדיין מנסה לדווח לשרות על כל שינוי מצב (הלקה וכיבוי) של הבוילר. אם זה נשמע לכן מסובך, זה כי זה באמת מסובך. בימי צעירותי היינו אומרים על מערכות ממין זה: "It might be slow, but it's difficult to use".

כנגד ארבע בנות דיברה האוטומציה:

חכמה: בואי נפעיל התקנים מרחוק, או בצורה אוטומטית לפי קלט מהתקנים אחרים, בזמנים מסוימים או לפי שינויי מזג האויר

מרשעת: כל התקן יחייב חשבון ורישום בשרות מקוון, שבלעדיו ההתקן לא יעבוד. אם יש לך התקן או מערכת ניהול של יצרן אחר, תסתדרי.

תמה: מה איכפת לי, העיקר שיעבוד.

שאינה יודעת לשאול: לא עובד לי, זה מסובך ומפחיד.

מה למדתי?

שוק האוטומציה הביתי סובל מכל הרעות החולות של עולם הטכנולוגי המודרני. ראש וראשונה בהם, האמונה כי נעילת הלקוחות ל-eco system, תוך זלזול בפרטיות ובביטחון המידע שלה, היא הדרך המוצלחת ביותר להרוויח כסף. בנוסף התפיסה כי שרות חינם מצדיק העדר שקיפות בצורת העבודה של הציוד והשרות. 

ואם בכל זאת רוצים אוטומציה?

לפני קנית כל ציוד, לבדוק האם הוא נתמך ב-Home Assistant ישירות. זה יפסול הרבה מאוד מהציוד המופיע באלי אקספרס, שרובו מבוסס על Tuya. יתר על כן, כאשר בודקים עם הציוד נתמך, צריך לבדוק לא רק את התיעוד אלא גם את רשימת התקלות והבעיות שמדווחות על ידי משתמשות אחרות. חלק מהתקלות לא ימנעו שימוש בציוד, אבל יתאימו את הציפיות ליכולות. כמובן שכדאי גם לבדוק מצד האתר של היצרן על רמת התמיכה המוצהרת ב-Home Assistant.

ובני את ביתך החכם בקרוב.