קטגוריות
מערכות מידע דעה כללי

מוגן: שינוי רישיון Redis

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

קטגוריות
משולחן היועץ כללי

VMwhere

רכישתה של VMware על ידי Broadcom הייתה יכולה להראות כעוד תהליך של מיזוג בין חברות בדומה למיזוג של Dell, EMC ו-VMware בשנת 2015. אז הייתה זאת עסקת מיזוג מהגדולות של עולם הטכנולוגיה. השילוב הזה הציב את Dellבמקום מיוחד מבחינת היכולת שלה להציע פתרונות בתחומי השרתים, האכסון והווירטואליזציה. עם זאת, מבנה העסקה הותיר בידי VMware שליטה בהתנהלות שלה מול לקוחות ובקביעת מדיניות פיתוח. מול לקוחות, Dell ו-VMware הציגו חזית של שותפות עסקיות, ולא של חברת ענק, וניתן היה להתנהל מול כל אחת מהן בנפרד.

העסקה הקודמת נבעה ממיקומן של שתי החברות כדומיננטיות, כל אחת בתחומה, Dell בתחום החומרה, ו-VMware c בתחום הווירטואליזציה. הדומיננטיות של VMware, עם שליטה של בין 41 לבין 45 אחוז משוק הווירטואליזציה, באה לידי ביטוי בשינויים בתמחור במהלך השנים. עם זאת, VMware השאירה מקום לעסקים קטנים (עם מסלול ה-Essentials), עסקים זעירים (עם אפשרות לשימוש ב-ESXi חינם) וחובבות או נותנות שרות עם VMUG Advantage. במקביל נוצרה סביבה של מוצרים שעבדו יחד, או התממשקו, עם המוצרים של VMware. חלקם השלימו תכונות שחסרו ב-VMware וחלקן חיברו את VMware לכלים ארגוניים וניהוליים הנמצאים בשימוש בארגונים מסוג ה-Enterprise. VMware גם עודדה קבוצות משתמשים עצמאיות והנגישה מידע טכנולוגי רב ללא קשר לסוג המשתמשים.

הרכישה על ידי Broadcom שונה. המדיניות של Broadcom היא למקסם את מסלולי ההכנסה הגדולים של החברה הנרכשת, על ידי התמקדות במוקדי ההכנסה הרווחיים ביותר (בעיקר מכירות רישיונות שנתיים בחברות גדולות) וצמצום מוקדי עלות (בעיקר בפיתוח, שיווק ותמיכה). פיטורים לרוחב VMware כבר התחילו. פיטורים לאחר רכישה הם אירוע לא ייחודי, היות ולשתי החברות יש עובדים המבצעים תפקידים מקבילים, בעיקר במטות. רק עם הזמן יהיה ניתן לראות מה ההשלכות של הפיטורים. את השינויים במדיניות המכירות וקשרי הלקוחות כבר אפשר לראות. הקורבן הראשון הוא אפשרות השימוש החינמית ב-ESXi. ליתר דיוק, אפשרות ההורדה שלו מאתר VMware. משתמשים קיימים לא סובלים הפרעה בפעילות, אבל הם מאבדים את היכולת לשדרג לגרסאות חדשות יותר.

העליות במחירים הגיעו גם הן. ההשפעה העיקרית שלהם היא על עסקים קטנים ובינוניים, בעיקר על נותני שרות ענן קטנים, המסתמכים על VMware כתשתית במסלול ה-VSCP. במקביל. VMware מבטל את הרישיונות הקבועים, ועוברת למודל תמחור שנתי. במודל הישן, נמכרו רישיון ושרותי תמיכה בנפרד. שרות התמיכה הבטיח גם עדכוני גרסה, אבל אלה לא היו נחוצים לתפקוד התכנה. VMware אינה היחידה בסוג כזה של מעבר (Adobe עוררה רעש כאשר עברה למסלול כזה, ו-Microsoft דוחפים משתמשים למעבר למסלולי Microsoft 365), אך Broadcom במקביל גם מבטלת את המסלולים הזולים יותר, כמו חלק ממסלולי ה-Essentials. שינוי זה מקפיץ את עלות התפעול של עסקים קטנים ובינוניים, שעכשיו צריכים לשלם על מסלולים המיועדים לחברות גדולות יותר.

לקוחות אינם מרוצים, אנשים טכניים אינם מרוצים, והמתחרים שמים לב, ומציעים הצעות בהתאם.

מה אמורה בעלת או מנהלת העסק, או מנהלת המחשוב לעשות עכשיו? ישנם מספר גורמים שישפיעו על סוג ההחלטה ועל הזמן המתאים לה.

האם התמחור החדש משנה את עלויות התפעול, או עלול לשנות את עליות התפעול בעתיד?

Vmware פרסמו רשימה של רישיונות הצפויים להשתנות. הרשימה היא מקום טוב להתחיל את הבדיקה. אבל אי אפשר להסתמך עליה בלבד, היות שיש התפתחויות מעבר לשינויי מודל התמחור והתמיכה. Dell, למשל, ביטלה את חוזה שיתוף הפעולה שלה עם VMware  שנתיים מוקדם מהצפוי. שינויים ממין יכולים להשפיע על תמחור של מוצרי VMware שנרכשו דרך שותפים בטווח הקרוב, ועל תאימות וזמינות בטווח הארוך. בנוסף, Broadcomמוכרת חלק מהמוצרים לחברות אחרות. מחלקת ה-End User Computing, למשל, נמכרה ל-KKR. המחלקה כוללת מוצרים כמו Aria ו-Horizon. ההשפעה כאן יכולה להיות שונה, ורחבה יותר מעבר לעלות המוצר. עתיד המוצר, מבחינת פיתוח ותמיכה, עלול להיות שונה מאוד מהמצב הנוכחי.

אם את במסלול Essentials עם תמיכה, סביר להניח שכן: עלויות התפעול משתנות, או עלולות להשתנות בעתיד. אם את במסלול VMware vSphere Standard, אולי, אבל אם הרישיון היה כבר במסלול subscription, יכול להיות שלא.

אם צריך לבצע שינוי, מה ההשלכות של השינוי?

ל-VMware יש ממשקים עם הרבה מוצרי תכנה, חומה, ספקים ושירותים. אם ישנה מערכת או שרות הממשקים ל-VMware בארגון, צריך לבדוק מה ההשלכה של השינוי בממשק הזה. אם, למשל משתמשים ב-VEEAM לגיבוי, או NetApp לאכסון, האם פתרונות אלו יתאימו למערכת וירטואליזציה אחרת, ואם יתאימו, האם תהיה השלכה על העלות או התפעול של אותו פתרון. לא ידוע מה תהיה השפעה של השינויים הללו על אותם ממשקים. כפי שציינתי קודם, חלק מהשינויים לא יהיו גלויים באופן מידי, אלא יהיו פועל יוצא של שינויים ב-VMware אותם תבצע Broadcom במהלך החודשים, ואולי אף השנים הקרובות.

אם צפויה השפעה, מתי היא תקרה?

סביר להניח המפגש הראשון במסלולים והתמחור החדשים יקרה, עם חידוש חוזי התמיכה. אם אין לך חוזה תמיכה, ההתקלות תהיה עם צאת הגרסה הבאה. זה מצבן של אלו המשתמשות בגרסה החינמית של ESXi, או שלא חידשו את חוזי התמיכה שלהם. אפשר לפנות לנציגי המכירות, או השותפות העסקיות של VMware, אבל לא בטוח שלהם תהיה תשובה מובהקת.

מה יהיו עלויות ההחלפה?

כאשר בוחנים מוצרים חלופיים, העלות הישירה של רישוי התכנה הוא רק רכיב אחד. אפילו אם מוצר מתחרה מציע מחיר עדיף מבחינת הרישוי עלויות המעבר יכולות להיות גבוהות. העלויות שכדאי להביא בחשבון הם זמן של עובדי החברה, הדרכה, ועלות נשות מקצוע חיצוניות שיקראו לסייע בהמרת התשתית והסבת המחשבים הווירטואליים. לפעמים יש צורך בחומרה או תוכנה נוספת, כתחליף לתכנה או חומרה קיימת, או אולי אפילו באופן זמני לצורך ההסבה.

נקודות מרכזיות הן תאימות החומרה הקיימת לתכנה המתחרה, מה השינויים שצריך לעשות בממשקים למוצרים אחרים.

האם כדאי להחליף?

לאחר בחינת הגורמים המשפיעים, יתכן כי היקף ההשקעה בשינוי, בזמן וכסף, לא ינטרל את השפעת עליות המחירים והשינויים האחרים. כמו כן יתכן כי חלק מהגורמים המשפיעים יבוא לידי ביטוי בעתיד, ואז כדי להכין תכנית מעבר בסיסית, את התוכן (המוצרים והשירותים בהם יהיה צורך בפועל) להוסיף בעתיד. בכל מקרה, מנקודה זו ואילך, כדאי לבחון כל השקעה עתידית גם בהקשר של ההשלכות של המוצרים של VMware.

אם מצאת שההחלפה כדאית, או נחוצה, מה התחליף?

בעוד שהמתחרים ישמחו להציע חלופות, חלקם גם מנצלים את ההזדמנות לישר קו עם חלק מהתהליכים אותם עוברת VMware.חברות כמו Nutanix, Scale Computing ו-Verge.io יציעו חלופות לתחום התשתיות של VMware, Citrix, תנסה לתפוס את נתח השוק של VMware בעולם שולחנות העבודה הווירטואליים, ספקיות הענן גם הן יצטרפו, מן הסתם, עם הצעות בשני התחומים.

שני שחקנים מעניינים שלא זוכים כמעט להתייחסות בעיתונות העסקית, הם proxmox ו-xcp-ng. שני הפתרונות מפותחים כקוד פתוח ומציעים שרותי תמיכה בתשלום. נראה שסיקור הפתרונות האלה בעיתונות העסקית נדיר כל-כך כי לחברות המדוברות אין נוכחות בבורסות.

Proxmox קיימת משנת 2005 והמוצר שלה, Proxmox Virtual Environment מבוסס על טכנולוגית KVM ו-LXC לצורך וירטואליזציה, CEPH לניהול אכסון מבוזר, ושימוש ב-zfs או LVM לניהול אכסון מקומי. כל זאת עם מעטפת ניהול מבוססת Web שאינה דורשת שרת ייעודי. כמו כן ישנה תמיכה מובנית במאגדים (clusters), כולל מעבר חם בין שרתים, או הפעלת מערכת מחדש על שרת אחר במקרה של כשל. ל-Proxmox יש מערכת גיבוי מובנית היכולה לגבות לדיסק מקומי, או לרשת המקומית. במידה וצריך גיבויים בין אתרים, או תהליכי גיבוי מורכבים יותר, ל-Proxmox יש תכנה נלוות,Proxmox Backup Server, המאפשרת גם גיבויים לאתרים מרוחקים, לקלטות וחוקים לשמירה על גרסאות.

XCP-NG מבוססת על פרויקט Xen, הקיים מאז2003. הפרויקט היה התשתית של שרותי המחשוב של AWSוספקי שרותי ענן נוספים. הפרויקט הפך לחברה מסחרית, שנקנתה על ידי Citrix, ולוותה על ידי קרן שנועדה להגן על הקוד הפתוח.. עבודת התמיכה והפיתוח של Citrix לא זכתה להערכת המשתמשים, ופרויקטים חלופיים קמו, אחד מהם הוא XCP-NG של חברת Vates. בעוד XCP-NG אינו כולל את יכולות ניהול האכסון שמובנות ל-Proxmox, יכולות ניהול המאגדים שלו רחבה יותר, ודורשת מחשב מנהל (בדומה ל-vCenter), היכול לנהל מספר רב של מאגדים ממשק ניהול אחד. גם כאן ישנה מערכת גיבוי מובנית.

למרות שהמצרים מבוססים על טכנולוגיות ותיקות ומוכחות, חדירתם לשוק הייתה איטית ומצומצמת. וזאת ממספר סיבות:

VMware שמה דגש על משתמש הקצה מהתחלה עם מוצרים VM Workstation ו-VM Server. מוצרים אלו לא התבססו על יכולות מיוחדות של החומרה, והיו בעלי ממשק נוח לשימוש. VM Server גם היה חינמי, וקל להתקנה, מה שיצר בסיס משתמשים.

המימוש של טכנולוגיות KVM ו-Xen היו זקוקות למעבדים חדשים (פנטיום 4 עם יכולת VT, שלא היו מספיק נפוצים בתחילת שנות ה-2000) לממש את מלוא יכולתם, וגם אז נדרשה רמת ידע גבוהה למדי לתפעל אותן. XCP-NG ו-Proxmox הוסיפו לטכנולוגיות לא רק ביצועים, אלא גם ממשקי ניהול מתקדמים יותר, אך בשלב זה, VMwareכבר הייתה מובילה, והעובדה כי היא המשיכה לחלק בחינם את ESXi (שהחליף את VM Server), שמרה על מיקום זה גם אם במהלך השנים המחירים של VMwareעלו. עליות המחירים נבעו בין השאר מהיכולת של שרתים מודרניים להכיל יותר ויותר מחשבים ווירטואליים, דבר שפגע ברכישת הרישיונות. לא הזיק של-VMware כבר הייתה אחיזה איתנה בשוק, ונשות מקצוע עם שליטה ב-VMware לא היו חסרות.

שיפורי הביצועים הללו באו לידי ביטוי גם במחשבים המיועדים לשוק הביתי. מעבר לכוח העיבוד, נוספו עוד שלוש תכונות למחשבים המודרניים: גודל מינימליסטי, צריכת חשמל נמוכה, ומאוררים שקטים. התפתחה תופעה הנקראת homelabbing, שבה חובבים ונשות מקצוע מקימים לעצמם תשתיות מחשוב בבית. התופעה התגברה בזמן הקורונה. תרמו לה אימוץ טכנולוגיות של ״בית חכם״, עליה במודעות של משתמשים לפרטיות המידע שלהם וזיהוי התשלומים החודשיים לשרותי ענן כתחום שבו ניתן לחסוך. שתי מגמות אלו הביאו משתמשות ללמוד וליישם תשתיות פרטיות של מערכות מידע, במקום להסתמך על שרותי ענן. תופעות דומות היו גם העולם העסקי, אבל במידה מצומצמת יותר. מנהלים עדיין מעדיפים פתרונות מוכרים יותר. כפי שהיו אומרים פעם: No one ever got fired for buying IBMֿ, ולא משנה כמה יגידו ויכתבו כי זה ביטוי שעבר זמנו.

ל-proxmox ו-xcp-ng יש יתרון מובנה על מוצרים אחרים באותו תחום: מסלולי יציאה. הראשון צריך להיות מובן מאליו: אלו תכנות המפותחות במודל של קוד פתוח. כפי שגילתה Citrix, אם יש אי שביעות רצון של לקוחות, מישהו אחר יכול לקחת את הקוד ולהוציא מוצר מתחרה. השני הוא הטכנולוגיות עליהן הן מבוססות, KVMו-Xen, שמלבד היותן ותיקות ומוכחות, הן כבר מיושמות בפועל אצל מתחרים, כמו RedHat ו-XenServer.

כפי ציינתי קודם, המעבר מ-VMware למוצר אחר, אינו תמיד טריוויאלי. בעוד שניתן לייצא מחשבים ווירטואליים מ-VMware ולייבא אותן למוצר אחר, העברת התצורה של השרתים הפיזיים והמערכות המשיקות יכולה להיות מאתגרת, בעיקר בהעברה של תצורות רשת ואכסון. אך בחינת האפשרות בזמן הזה יכולה להיות חשובה, ולו רק כתוכנית מגרה.

גילוי נאות: אני עובד CA לשעבר, שגם היא נרכשה על ידי Broadcom.

קטגוריות
כללי

השלכות מעבר ל-Microsoft 365 על ווטסאפ

לפני כמעט חצי שנה עברנו מחבילת החינם של Google Workspace לחבילת Microsoft basic. השיקול, כאמור, היה כספי בעיקרו. אני מנהל מספר סביבות Microsoft ו-Google, וגם עשיתי ועברתי הגירות בעבר, אבל הפעם זאת הייתה סביבה שלי, ולא רק החלטה של אחרים שהייתי צריך ליישם.

מה שהפתיע אותי היה הקלות היחסית של המשתמשים (במקרה שלי, מרביתם בני משפחה) לסביבה החדשה. בדיעבד, אולי זה לא היה צריך להפתיע אותי כל כך. מרביתם כבר נתקלו בממשקי המשתמש של מיקרוסופט בעבודה או חשבונות פרטיים, ובסביבת אנדרואיד מערכת הדואר זהה, אלא אם מתעקשים להשתמש ביישומון אוטלוק.

המקום היחידי שבו המעבר גרם לבעיות היה דווקא WhatsApp.

כתוצאה מיבוא לא מוצלח של ספרי הטלפונים דרך אוטלוק, נוצרו קבצים עם Codepage שגוי, והשמות הופיעו כזבל. לגנותי אומר שלא בדקתי את תוכן הקבצים לפני שייבאתי אותם לחשבונות החדשים. כאשר הטלפון הסתנכרנו מול השרות החדש, WhatsApp הפך את השמות לזבל גם אצלו. כאשר יובאו ספרי טלפונים בצורה תקינה, עדיין נותרו רשומות זבל ב-WhatsApp. היה צורך לפתוח את WhatApp מספר הטלפונים כדי ליצר את הרשומה התקינה מחדש.

נראה שבעיה דומה קיימת גם ב-Signal. הקשר בין המידע ביישומון לספר הטלפונים אינו בר ניהול, וכאשר נוצר חיבור לא נכון בין היישומון לספר הטלפונים, קשה לתקן את הרשומה.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

השוואת חבילות שרותי דואר בענן

בהמשך לסקירה על המעבר מ-Google Workspace, השוואת המחירים נכונה לאפריל 2022

תכניתעלותנפח
דואר
נפח
קבצים
תכנות
משרד
1Domain אחד בלבדFastMail Basic$32איןלא
FastMail Standard$530איןלא
Zoho Standard$33010ענן
Zoho Professional$6100100ענן
Zoho Mail Light$15איןלא
Zoho Mail Premium$450?לא
Microsoft 365 Business Basic$5501024ענן
Microsoft 365 Business Standard$12.5501024שולחני
וענן
Microsoft Exchange Online (Plan 1)$450איןלא
Google Workspace Starter$6302שטח האיכסון כולל דואר, תמונות וקבציםענן
Google Workspace Standard$1220482שטח האיכסון כולל דואר, תמונות וקבציםענן
1Domain אחד בלבדFastMailMailCow Classic4.9 €20איןלא
3אין הגבלת משתמשיםMailCow Managed39.9 €100איןלא

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ אינטרנט

עוזב את Google Workspace

היות וגוגל החליטו לבטל סופית את מסלול החינם של ה-G-Suite שלהם. הגיע הזמן להחליט אם להישאר ולשלם, או לעבור לספק אחר. היות ואיני חסיד של המערכת של גוגל, ובנוסף המחיר לא היה תחרותי מול כמעט כל חלופה אחרת שהתאימה לי, החלטתי לעבור.

אמ;לק: עברתי למיקרוסופט. בעיקר כי קיבלתי הנחה שהפכה את המוצר שלהם לתחרותי.

מה שחיפשתי היה חבילה מנוהלת שכוללת דואר, יומן, אכסון ענן (מה שנקרא Productivity Suite, אני אתייחס לחבילה זו בשם דואר מכאן והלאה). הדגש על מנוהלת מופיע כי ישנם לא מעט מוצרים, מסחרים וקוד פתוח, אותם ניתן להתקין על מערכת בבית או על שרת בענן. שרתי Synology, למשל, כוללים חבילת דואר, מערכת MailCow היא מערכת מבוססת על קוד פתוח אותה ניתן להתקין על שרת לינוקס בענן או בבית.

הכלכליות של פתרונות אלו תלויה בכמות המשתמשים שיש (לי יש ארבע), כמות המתחמים (Domains), הזמן שלכן ועלויות התפעול (שרתי הענן או ה-UPS בבית למשל).

כאמור, ההצעה של מיקרוסופט (לאחר ההנחה) יצאה משתלמת יותר מהפתרונות של FastMail, Zoho, Google או המערכת המנוהלת של MailCow. לטווח ארוך, כמובן, יהיה צורך לבחון את הפתרונות מחדש.

תהליך המעבר איננו פשוט, בעיקר לאדם שאיננו טכני. ישנם שירותים המסייעים בניוד המידע בין ספקים שונים, אך המחיר יכול להיות גבוה. Bittitan, למשל מתחיל ב-$12 למשתמש. גם הספקים עצמם מציעים שירותים ממין זה, עם כי המקרה שלי, שרות ההגירה האוטומטי של מיקרוסופט דורש יכולות הקיימות רק בשרות בתשלום של גוגל (ולי היה רק השרות החינמי). לאחר קריאה של השלבים בהגירה, תוכלו להעריך אם העלות סבירה לכם.

החלק הפשוט ביותר, יחסית, הוא העברת הדואר. היות ולכל השירותים יש ממשק בפרוטוקול IMAP, ניתן לשאוב את תיבות הדואר מהשרות הישן לחדש.

אמרתי יחסית, כי יש צורך בסיסמאות להעברה, ובמערכות מבוססות MFA, זאת לא יכולה להיות הסיסמה של המשתמש אלא סיסמת אפליקציה ייעודית שהמשתמש צריך ליצור לטובת התהליך. עם ארבעה משתמשים זה לא נורא, בסביבה עם הרבה משתמשים שאינם באותו מקום, זה יכול לקחת זמן.

העברת הדואר לא תכלול חוקים (אם הגדרתם כאלו), ויהיה צורך ליצר אותם מחדש.

יומנים וספרי טלפונים צריך לייצא מהמערכת הישנה ולייבא לחדשה. לא מסובך מידי, אבל צריך לעשות זאת מול כל חשבון. אם משתמשים ב-Outlook או Thunderbird ניתן להתחבר לשני החשבונות ולגרור מאחד לשני.

להעברת קבצים, הדרך הנוחה ביותר היא להתקין את תכנות הסנכרון של שני הספקים ולגרור את הקבצים מאחד לשני. יש לזכור שמה שלא יעבור, הוא שיתופי קבצים. פתרון זה יכול להיות בעייתי אם יש לכם הרבה קבצים, ואולי יידרש דיסק חיצוני לסייע במעבר.

אם השתמשת בחשבון ה-Google Workspace לגיבוי הטלפון שלכם. ניתן ליצר חשבון פרטי ולעבור עליו. אם צריך ניהול ארגוני, למיקרוסופט יש שרות ממין זה בתשלום נוסף, וכמו כן קיימים כלי צד ג׳ נוספים.

ישנם דברים אותם לא ניתן להגר:

  1. קבוצות וכתובות דואר חלופיות (Aliases) צריך לייצר מחדש.
  2. התקשרויות ב-Chat לסוגיו. אפשר לייצא את תוכן השיחות כקובצי טקסט, אבל צרופות והדגשות יאבדו.
  3. שימוש בשרות להיכנס לשרות אחר (Login with Google). כדי להיכנס להגדרות החשבון ולראות אלו אתרי צד ג׳ מתבססים על השרות, ולעבור לזיהוי עם סיסמה.
  4. רכישות שנעשו דרך השרות. יתכן כי ניתן להעביר אותם לחשבונות פרטיים.
  5. אלבומי תמונות.

כאן ממקום להזכיר את שרות ה-Takeout של גוגל, שמאפשר לייצא את כל המידע מהחשבון. הוא אפילו מאפשר לשמור אותו לאחסון ענן מתחרה (אם כי במקרה של מיקרוסופט, רק לשרות האישי, ולא הארגוני). זה כלי שימושי בעיקר לטובת תמונות.

חלופות

הנחת היסוד של מעבר לשרות כוללני לא תמיד מתאימה. אפשרות נוספת היא לפצל את הצרכים בין מספר ספקים. אין מניעה להשתמש בדואר מספק אחד, אכסון מספק שני, יומנים מספק שלישי וכן הלאה. היתרון של הפיצול הוא שמעבר מנותן שרות אחד לאחר לא מחייב הגירה של כלל השירותים, וניתן לבחור את הספק המתאים ביותר לכל שרות.

החסרונות הם לרוב בעלות ובניהול השוטף. כל שרות יעודי יכול להיות זול יותר משורות כוללני (למרות שזה לא תמיד המצב), וצריך לנהל חשבונות על כל שרות. ניתן להוסיף מערכות לניהול חשבונות מרכזיים, בעלות נוספת, אך מערכות אלו וההטמעה שלהן אינו פשוט.