בראיון עבודה לחברת יעוץ הסביר לי המראיין את השקפת עולמו:
אם אני היועץ, אין מצב שבו הפרויקט יכול להכשל
לא הייתה זו אמירה של שחצנות. זו השקפתו על אחריותו של היועץ כלפי הלקוח וכלפי הפרויקט. זהו נטל כבד.
תמיד סברתי כי על היועץ לראות עצמו כחלק מהארגון לו הוא מייעץ. לכן המעבר מיעוץ לשכיר היה במידה מסויימת הקלה. כך היה לי בוס אחד ואחריות אחת, ולא שש או שבע בוסים מקבילים.
פרויקטים נכשלים, לפעמים בגלל היועץ, לפעמים למרות היועץ ולפעמים בלי קשר ליועץ. הנכוחות, לפני המעשה, לקחת אחריות, היא מפחידה ומרשימה במידה שווה. אני חייב לומר שקיבלתי על עצמי פרויקטים בעבר שלא הייתי בטוח ביכולתם להצליח. המשפט הזה גרם לי לחשוב שנית.