האל אפולו העניק לקסנדרה את מתת הנבואה. אך להיות והיא לא נענתה לחיזוריו, הוסיף קללה: כל נבואותיה יהיו אמת, ואיש לא יאמין להן. מצב עניינים זה זכה לכינוי "תסמונת קסנדרה", הן בפסיכולוגיה והן התחום העסקי.
מה לתסמות קסנדרה ולבלוג זה?
בחודש האחרון עסקתי בהקמה מחדש של אתר לקוח, החל מהשרתים עד תחנות הקצה. הסיבה הישירה לקריסת המערכת נבעה מוירוס, ולא חדש במיוחד. הסיבה העקיפה, והמהותית יותר, היא התעלמות של הלקוח מהתראות כי המערכת איננה מתוחזקת כראוי ונדרשות פעולות מונעות, הן ברמה הטכנית והן הרמה הניהולית.
שני כשלים מובילים לתסמונת קסנדרה.
- מבחוץ: כשל ביעוץ. לא די בהתראה על העתיד לבוא. יש לחזור ולהבהיר כיצד תרחיש מסויים עלול להתממש, ועל בסיס אלו מקורות מידע נבנה התרחיש. בלא מעט מקרים קשה לחזות את ההשלכות של חלק מהתרחישים, היות והלקוח איננו מודע לתלות שלו במערכות המידע.
- מבפנים: כשל בניהול סיכונים. כיצד מתמודדים עם תרחישים ותחזיות שליליות. אנשים נוטים להדחיק תחזיות אפוקליפטיות, היות והן דורשות השקעה (כספית, ארגונית ומעל לכל, מחשבתית) מול איום הנראה קלוש.
אין באמור לעיל לטעון כי יש לפעול על סמך על תחזית אימים. בין השאננות וטמינת הראש בחול לבין פאניקה פארנואידית ישנם מסלולי ביניים של ניהול סיכונים.
ניהול סיכונים הוא איסוף המידע הנחוץ להבנת התלות במערכת (במקרה זה, מערכת המידע):
- מה התועלת המופקת ממערכת המידע
- מה ההשלכה של אובדן יכולת שימוש (מלאה או חלקית) במערכת המידע
- מה העלות לכל יחידת זמן בה מערכת המידע (או חלק ממנה) אינו פעיל
- מה הגורמים האפשריים לאובדן יכולת השימוש במערכת המידע
- מה ההסתברות לקיום הגורמים לאובדן יכולת השימוש במערכת המידע
- מה ההשקעה הנדרשת על מנת לצמצם את הזמן בו מערכת המידע איננה פעילה
ניהול סיכונים נבון הוא מבפנים ומבחוץ כאחד. לא ניתן לקיים ניתוח סיכונים ללא בהירות של מטרות הארגון, צרכיו ודרך פעולתו. יעוץ חיצוני יכול לתת ערך מוסף בהבנה של הטכנולוגיות המשפיעות על הסיכונים, איך איננה מספיקה לצורך קבלת החלטה מושכלת.
בלא מעט מקרים תתכן החלטה הנוגדת את השיקולים הטכנולוגיים ה"נכונים", היות ורמת הסיכון, הסתברותו או היכולת הכלכלית להתמודדת עמו איננו מצדיקים את ההשקעה. אך החלטה זו צריכה להיות מתוך ידיעה מושכלת והבנה של ההשלכות.