זאת הייתה תגובתי הראשונה למאמר על של שחר שמש על רמת הציפיות מהטכנולוגיה שמייצרת סדרת הטלוויזיה CSI. האם אנחנו באמת מאמינים לתדמית שיוצרות סדרות טלויזיה? מאמרו של שחר הוא ניתוח מצויין של הסביר והאפשרי בתחום הזיהוי הפלילי.
מעבר לסביר ולאפשרי, ישנה גם שאלת הקיים. האם אנחנו מאמינים כי באמריקה (ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות) גם קיימים האמצעים? ניתוח של נסיון ליישום מערכת ניהול מעבדה ב-FBI, מציג תמונה לא כל כך אופטימית. האם יש ל-LVPD ישנן יכולות כלכליות או ארגוניות גדולות יותר מאלו של ה-FBI? אני מסופק. מה כן, ל-FBI, או למען הדיוק, לממשל האמריקאי ולחוקי חופש המידע, יש יתרון של שקיפות.
מעבר לסוגיה של אמינות, נוגע שחר בסוגיה לא פחות חשובה. ישום של טכנוולוגיה. המקרה זה, יישום של מצלמות CCD. קשה לבוא בטענות אל משטרת ישראל, אם בעל המצלמות לא בחן את יכולות המצלמות והתאמתן לצורך שלשמן נרכשו והותקנו.