קטגוריה: דעה

טלפון מדואר שליחים. "יש לך חבילה, מה הכתובת שלך?".
אני מוסר לו את הכתובת, ומקבל את התגובה הממורמרת הבאה "למה אתה לא כותב את הכתובת, יש פה רק תיבת דואר?"
אני מופתע. "אני הנמען, למה אתה שואל אותי?".
השליח ממלמל שהוא יגיע ב-10.
אני לא יודע למה זה מפתיע אותי מחדש. אנשים מתעצבנים על שרות לקוי, מידע חסר או מוצר פגום. הם רוצים לידע את היקום באי הצדק. לא לכולם יש בלוג. אז הם מוצאים אוזן פנויה. דע עקא, שלעיתים קרובות האוזן האמורה קרובה מדי לפה שניסה לתת להם מידע שימושי.
אני בספק אם אותו שליח יפנה לשולח ליידע אותו כי שלח חבילה באמצעות שליח לתא דואר ((צעד טפשי, אני מסכים)). לעומת זאת הוא הצליח לגרום לי, כלקוח של דואר שליחים, לראות את השרות שלהם – ובעיקר את נציגיו – במטופש וקטנוני, ולשלב הבא של השיחה – קביעת זמן האספקה – אני מגיע במצב רוח עויין בעצמי.

לכבוד ארוע משפחתי זרמו בני משפחה לארץ. חלקם מתארחים אצלנו, והבית כמו מחנה פליטים. וכמו במחנה פליטים, אחת הסוגיות המהותיות היא מים. התקשרנו לרשות המקומית, והודענו להם כי במהלך החודש הקרוב יהיה גידול של 50% במספר הנפשות בבית.

הפתעה, הפתעה. למנגנון קנס המים אין דרך להתמודד עם סיטואציה ממין זה. מהשיחה עם פקידת הרשות עולה כי איננו יחידים במצב זה. אמא טריה לאחר לידה המתארחת אצל הוריה, למשל, נמצאת במצב דומה.

היינו צריכים להזמין לאותם קרובים מלון, וללכת להתקלח אצלם. בביקור הבא בטורקיה אל תגנבו ברז, תגנבו את המים.

ראש ממשלתנו, מתוך תבונה ושיקול דעת ((אימל'ה, ליברמן)), החליט לדחות את ההצבעה על חוק מאגר המידע הביומטרי. מעבר לעובדה שזו דרכו העקבית להתמודד עם סוגיות מהותיות מתוך מחשבה לעתיד.
כאן נפתחת אפשרות לשוב ולהעלות את העוולות והטיפשות הקשורות בחוק זה.
על פניו, חוק חיובי, הנועד לפתור את סוגיות הזיהוי החד ערכי של אדם ולהתמודד עם נושא גניבת זהויות וזיופים ההופכים להיות קלים יותר. טביעות אצבע הן יחודיות לכל אדם, ולכאורה מהוות כלי מצויין לזיהוי. אבל, לא בכדי צריכים חוקרי משטרה להזהר בשימוש נמהר מדי בטביעת אצבע. טביעות אצבע מסביבה לא מבוקרת יכולות להטעות.
יתר על כן. החוק משלב תעודת זהות "חכמה" עם מאגר מרכזי. שילוב זה איננו מובן מאליו. ניתן ליצר תעודה חכמה שבה יהיה מידע ביומטרי שאיננו נכלל במאגר מרכזי. המידע הביומטרי יחתם על ידי מנפיק התעודה. כמובן, גם פתרון זה איננו מושלם, אך הוא עדיף על פני המאגר המרכזי. אי יכולתנו לשמר מאגר מידע מרכזי ללא דליפה היא עובדה, וזאת משום שמאגרים אלו נועדו, מעצם טיבם, לשיתוף, בדין, או שלא בדין. אם כאשר ידלוף מאגר המידע הזה, הוא יהווה מקור מצויין לזיוף זהויות ולפשעים:

וכעת לשאלה נוספת, פרטיות. בהנתן מאגר מרכזי, כל פעולה הדורשת זיהוי ניתנת גם למעקב. פעולות בבנק, חברת הביטוח, קופת חולים, עירייה ודואר. מידע זה לא יסולא בפז לגנבי הזהויות כמו גם למעסיקים, חברות ביטוח, בנקים וסתם נוכלים. וכל זאת בלי להזכיר את הממשלה.
תחום הביומטריה משתכלל ומשתפר על הזמן. מנעול ביומטרי בחדר השרתים או שעון נוכחות ביומטרי הם אביזרים היכולים לשפר את הפעילות בתוך רמת החברה. תעודות ביוטריות יכולות להקל בתחומים מסוימים (דרכונים הם דוגמה מוצלחת לכך). יש לזכור כי מאגרי טביעות האצבעות קיימים כבר למעלה מ-25 שנים, ועדיין מהווים רק חלק מתשתית ראייתית עליה מתבססות רשויות החוק. תחום אבטחת המידע עודנו תינוק בהשוואה לכך. אין פלא שחברות האשראי מתבססות יותר על תכנות המנסות לזהות פעילות עבריינית ועל ביטוחי סיכון מאשר על נסיון לאבטח את כרטיס האשראי עצמו.
קבלנו דחיה של שבוע. עד אז אולי הפריץ ימות, היהודי ימות או הכלב ילמד יידיש.