תגית: ניהול מערכות

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר

לגו עננים

מי שעובד במערכות מידע אוהב להתעצבן על ניקולס קאר. ממאמר, לספר, לספר המשך ((אולי הגיע הזמן לסרט….)).

הנחת היסוד פשוטה. מערכות מידע ומיחשוב הם מוצרי צריכה ושרות. כמו מים, חשמל ותחבורה. הנחות היסוד תואמת לקו מחשבה של כלכלן. מיחשוב העננים והגלובליזציה של פיתוח תוכנה ושרות הולכות יד ביד עם השקפה זו. גוגל היא לכאורה ההוכחה הניצחת לכך. לא רק שגוגל מאפשרת תשתית מערכות מידע ב-10$ לשנה, היא עושה זאת על בסיס תשתית של מחשבים בסיסיים.

עד שאתה מגיע לוידאו הבא ((דרך האתר של קאר עצמו)):

האתרים של גוגל כל כך מסיביים שיש למקמם ליד מוקדי הפצה מרכזיים לחשמל ומים.

אז מה הקסם של קאר, ולמה הוא מצליח לעצבן את אנשי מערכות המידע לאחר כל כך הרבה שנים?

  1. אנשי מערכות המידע באמת היו רוצים שתמונת העולם של קאר תהיה נכונה. היות ואז כולם ידעו שאנו, בתחום מערכות המידע ניצחנו.
  2. קאר מדבר להנהלה. מקומו של המנמ"ר בהנהלה עדיין לא ברור. מבחינת קאר, הוא עדיין האינסטלטור. ישנם לא מעט ארגונים, בהם מערכות המידע הן חלק מליבת העסק, בהם הפונקציה אפילו לא קיימת.

בכדי שהעולם של קאר יתקיים כל הרכיבים של תחום מערכות המידע צריכים להיות כמו לגו. הרכיבים צריכים להיות אחידים וברורים. גם אז צריך כשרון ודמיון על מנת לייצר:

lego

קטגוריות
מערכות מידע משולחן היועץ

קרוב רחוק

השפעת והחגים מרחיקים את העובדים מהמשרד. את מנהלי החברות, כנראה זה לא מטריד, למרות ש-30 עד 40 אחוז מכוח העבודה עלול להעדר עקב מחלה או מחלה של בן משפחה. פתרון חלקי הוא של עבודה מרחוק.

עבודה מרחוק איננה תפיסה חדשה. בארה"ב מעודדים אותה, בין השאר להוריד עלויות תפעוליות ופליטת חד תחמוצת הפחמן. אם אתם שוקלים התחברות מרחוק, הנה מספר דרכים אפשריות:

  • התחברות למחשב בעבודה מהבית: על ידי התקנת תכנה כמו pcAnywhere אן VNC על המחשב השולחני והמרוחק. שיטה זו דורשת הגדרות ברמת ה-Firewall בחברה ושימוש בתקשורת מאובטחת.
  • התחברות לשרת ישומים דרך ערוץ מאובטח. שרתי מסופים פופולרים אצל מנהלי IT ((ופחות אצל המשתמשים)), היות ומרבית השליטה נשארת אצל מנהל המערכת.
  • התחברות דרך צד שלישי: ישנן מספר תכנות (או שרותים) מצד שלישי המאפשרים לשני מחשבים לתקשר אחד עם השני ללא צורך בהגדרות על ה-Firewall. רשימה חלקית ניתן לראות כאן.
  • העברת ישומים או מידע למערכות מבוססות Web: מערכות אלו ((כגון ניהול מסמכים או אפילו ישומים משרדיים)) יכולים להיות מותקנים בתווך בין הרשת הארגונים לרשת האינטרנט, או אצל ספקים חיצוניים, ונגישים באותה מידה מתוך או מחוץ לרשת.

בכל מסלול שיבחר יש לבחון מאיזה מחשב חיצוני נוצר הקשר:

  • האם המחשב יכול להוות סיכון של דליפת מידע או גרימת נזק על ידי שימוש לא נכון ((של בן משפחה למשל))
  • מי אחראי על התמיכה והשרות למחשב ולקישור שלו לאינטרנט
  • האם יש צורך ברישוי תוכנה נוסף למחשבים החיצוניים
  • מה קורה לתצוגה של המחשב שבמשרד? במצב של שליטה מרחוק, עובדים או אורחים עלולים לראות את הפעילות על מסך המחשב.

כפי שניתן לראות קיימים לא מעט פתרון ובמקביל לא מעט סוגיות. הסוגיה המרכזית היא, כמובן, האם יש ערך לארגון לאפשר גישה מרחוק.

קטגוריות
משולחן היועץ

לא האם, איזה

בעבר כתבתי על כך שוירטוליזציה הפכה להיות זמינה לעסקים קטנים. כעת אני סבור שיש לקחת אמירה זו שלב אחד הלאה:

התקנה של מערכת הפעלה אחת על ישירות שרת פיזי אחד היא טעות.

כעת, כמובן, הסתייגות. ישנם מצבים של עומסים או דרישות מיוחדות בהם יש להתקין את מערכת ההפעלה ישירות על החומרה – אך את אלו יש לראות כיום כיוצאים מן הכלל, ורצוי גם לבחון את הסיבה לאותו יוצא מן הכלל ולתקן אותו.

הסיבה לפסקנות זו היא יותר מדי מקרים בהם אני נתקל מצד יצרני תוכנה או חברות שרות שברגע בו הן הופכות להיות מודעות כי הישום שלהם או השרות כולל תמיכה בסביבה וירטואלית הופכים את הסוגיה הזאת למרכזית. אינני לגמרי בטוח לסיבה לכך.

במקרה מסויים בו טען ספק תכנה כי המערכת איננה נתמכת על סביבה וירטואלית ביקשתי רשימה של חומרה מאושרת (HCL) עליה התוכנה מאושרת להפעלה. לא הייתה רשימה שכזאת. לא במפתיע, התוכנה סבלה מאותם פגמים בסביבה פיזית מלאה.

במקרה של ספקי שרות העדר הרצון לתמוך בסביבות וירטוליות מעורר חשד רב יותר. האם יהיה זה סביר כי חברת שרות תסכים לתמוך בשרתי Dell או IBM אך לא בשרתי HP – וזאת רק מתוך הנימוק ש"זו טכנולוגיה שאנחנו לא מכירים". אולי אני חשדן מדי, אך ספק שרות ממין זה מן הסתם להוט יותר למכור שרתים נוספים.

טיעון של "אנו עובדים רק עם Hyper-V, היות ואנו שותפים של מיקרוסופט", לעומת זאת הוא טיעון סביר. היות והוא נובע משיקולים עסקיים טהורים של הספק.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר משולחן המובטל

חשבון נפש קצר

הימים הנוראים (של העם היהודי) מתקרבים, הימים הנוראים (של החברה) עברו והימים הנוראים של הכלכלה בעיצומם. זמן משובח לחשבון נפש קטן.

האם וכיצד תרמתי (אישית וחלק ממחלקת ה-IT) לנפילת החברה?

לא שחסרה לי ביקורת על מנהלי החברה ועל חלק מעובדיה, אבל, כדברי הפתגם: "מי שגר בבית זכוכית שישים לפחות וילון מסביב למקלחת".

חטאים שבמעשה: השקעה לא נחוצה במערכת גיבוי יקרה מדי. נסיעה לחו"ל שלא הייתה מחוייבת המציאות.

חטאים שבאי עשיה((האם התיחסות לתומס אקווינס בהקשר של הימים הנוראים תקין פוליטית?)) : לא מנעתי מצוותי המו"פ לבזבז מקום איכסון ואפשרתי לרכוש נפח איכסון יקר ומיותר. לא התקוממתי על עבודות פיתוח פנימיות, כאשר תכנת מדף הייתה יכולה להשיג את אותה מטרה.

כמה זה עלה לחברה? בסביבות 200,000$. אפילו לא חודש עבודה של החברה. אבל צורת המחשבה היא שלא הייתה טובה. היה כסף, והוא היה אמור להספיק לתמיד. אולי אם כל ראשי הצוותים (כולל אותי) היו חושבים בצורה אחרת לפני שנה או שנתיים, מצבנו היה אחר.

קטגוריות
מערכות מידע משולחן המנמ"ר אינטרנט

סקלביוליות

ניסיתי למצוא מונח בעברית ל-Scalability. התרגום היחידי שמצאתי הוא הקישור המביך הבא ((ואני לא היחידי שמחפש מונח שכזה)).

הסיבה לחיפוש היא מספר תקלות מערכתיות שארעו בחודשים האחרונים בחברה, פעמיים במערכת הדואר וארבע פעמים בבסיס הנתונים המרכזי.לא במפתיע – התלונות והמענות התרכזו אלי ((ועלי)). אבל, לאלוהי המיחשוב יש חוש הומור.

  • כאשר שרת הדואר הפסיק לתפקד, אחד המתשמשים נחפז לפתוח חשבון gmail לניתוב חלק המפעולות העסקיות. נחשו מה קרה אז.
  • שבוע שעבר טען באזני משתמש אחר כי מהירות התגובה של שרת הנתונים הארגוני איננה סבירה ונתן כדוגמה את אתי האינטרנט של הבנקים. גיחי גיחי.

צחוק בצד, אחד הטיעונים של אנשי ה-IT היא: "תנו לנו משאבים כמו X, ותקבלו שרות כמו X". גוגל, למשל, מתחייבת לזמינות של 99.9% (חודשית). דהיינו 72 שעות כשל, עדיין מהווה עמידה בתנאים. אני מצליח לשמור על 99.4%. אבל זמינות ועמידה בתנאי שרות אינה מעניינית את המשתמש ברגע שבו הוא זקוק לשרות. לא בכדי מיקור החוץ זוכה לכותרות, הן בשרות והן בפיתוח.

מכאן לסלקביוליות. הבעיה איננה חדשה והיא מכונה C10K בתחום שרתי האינטרנט, אך היא נכונה גם לתחומים אחרים, ולא רק במערכות במידע. בעיות סקלביוליות נובעות בלא מעט מקרים מתכנון לקוי שאינו חוזה את העומס הצפוי, או לעיתים מתכנון זהיר מדי שגורם למערכת לנקוט באמצעי הגנה מדי. אנחנו פשוט לא מוכנים לקבל צליל תפוס באינטרנט. מאותה סיבה אנו נוסעים במכונית, ונתקעים בפקק, במקום לנסוע בתחבורה ציבורית.

סקלביוליות איננה רק ביכולת הגידול, אלא גם ביכולת הצימצום. במשבר הכלכלי הנוכחי הותיר חברות עם עומס רב של מערכות מורכבות בתלויות זו בזו. תחזוקת החומרה, התוכנה וספקי השרות הם נטל משמעותי אך בלא מעט מקרים הוצאת תת-מערכת לא חיונית אחת תגרום לקריסה או ירושה בתפקוד של מערכת אחרת. גם כאן, בסוגיה אינה יחודית למערכות מידע. הנטיה של חברות לבצע פיטורים אופקיים בכדי לרצות משקיעים או סגירת מחלקות פיתוח לקיצוץ עליות הן דוגמאות לכך.

תכנון הוא אבן יסוד לסקלביוליות, אך לא פחות מכך היא ההכרה בגבולות, הן של הטכנולוגיה והן של האדם.