לבואנוס איירס יש אוטובוס תיור. כערים רבות אחרות עבר שרות האוטובוס ממודל בו האוטובוס עורך סיור של מספר שעות לאתרים מרכזיים למודל של מסלול סיבובי. התייר קונה כרטיס ליום או יותר ויכול לעלות ולרדת במספר אתרים מרכזיים יותר ופחות. את המדריך של פעם החליפו בהקלטה אותה ניתן לשמוע במספר שפות. מספר אוטובוסים עורכים את המסלול במקביל, כמו קו ציבורי רגיל, כך יכול התייר להחליט באיזה אתר לשהות יותר או פחות.
יצאנו עם טפנו, אם כן, לערוך סיור. מצאנו תחנה של אוטובוס התיירים. לאחר איחור ארגנטינאי מקובל, הגיעה האוטובוס ורצינו לעלות. המדריכה שאלה אם יש לנו כרטיסים, וענינו כי לא, ונשמח לקנותם ממנה. "לא" אמרה המדריכה "הכרטיסים אזלו". היות והתחנה הבאה של האוטובוס הייתה ליד משרדי החברה, שאלנו אם ניתן להצטרף עד התחנה הבאה ולרכשם שם. "לא, לא ניתן לנסוע באוטובוס ללא כרטיס".
כיתתנו רגלנו למשרד החברה ושם התגלתה לנו עובדה מדהימה. מכסת הכרטיסים לאותו יום אזלה. ניסינו להבין כיצד הגיעה חברת התיירות למסקנה כי מכסת הכרטיסים אזלה, כאשר עצם המודל של אוטובוס התיירות בנוי על מכירה של יותר כרטיסים ממושבים, אך לשוא.
למותר לציין כי ארבעת האוטובוסים שחלפו על פנינו באותו יום היו חצי רקים…