קטגוריות
משולחן היועץ דעה

בזכות הבאלאגן

כמי שגדל בעולם מערכות המידע, אי סדר וחוסר בהירות נוטים לעצבן אותי. כאוטודידקט, אי ידיעה מטרידה אותי. כבורגני, חוסר אחריות אישית מרגיז אותי. אם מישהו אומר לי "אבל אני לא מבין בזה" לגבי תחום שאמור להיות מהותי עבורו, בין אם מדובר בבריאות, בהשקעות או במערכות המידע של העסק שלו, אני סבור שיש משהו פגום בראית העולם שלו.

ולמרות כל העמור לעיל, אני סבור שגדולתה של של הנוכחית הפורצת במקומותנו היא במסר המעורפל לכאורה של "העם דורש צדק חברתי", וטוב יעשו המשתתפים בו אם ימנעו מלפרוט אותו לפרוטות ויכנסו לדיונים על דרישות. מספר סיבות לכך.

  • המחאה היא גורם מפריע, המערכת היא זו צריכה לתקן את עצמה. למערכת יש (או צריכה להיות) את היכולת המשאבים והאחריות לכך. כניסה למשא ומתן היא הסרת האחריות מהמדינה.
  • מתחילות ומובילות המאבק אינן נבחרות הציבור. הן מנהיגות מדהימות ומרשימות. לא בכדי רצים יושבי ראש, מזכירים כללים וראשים למיניהם לספוף תחת כנפיהם. פוליטיקה היא אומנות האפשרי. מנהיגות היא יכולת ומוטיבציה. כל יום שעובר כאשר הן מנהיגות ולא מנהלות מעלה את כוחה של המחאה.
  • מדי יום אני רואה או שומע על פעילות. במרבית המקרים אין לי מושג מי מארגן את הפעילות, וטוב שכך. המערכת תנסה לנטרל כל גורם מארגן או בעל מובהקות מסויימת.

אנו בשלב של מלחמת התשה, ועדיין לא בשלב של בנית הצדק החברתי החדש (או שמה הישן). למערכת הקיימת עדיין יותר קל יותר לנטרל מוקדים של אי שביעות רצון מאשר לבצע שידוד מערכות מלא. תנו לכנסת ולממשלה לרדוף אחרי הזנב של עצמם, להציע – וליישם – פתרונות. בשביל זה הם שם, לעבוד בשבילנו.

5 תגובות על “בזכות הבאלאגן”

ואני מה לעשות, חושב את ההיפך מכולם. אני מבין שאני 'איש האתמול' ומה שנכון הוא שעדיין אין לי פייסבוק אז חלק מהמושגים שבהם משתמשים כולם לא מוכרים לי בכלל. יחד עם זה אני מסתייג מכך שהמאבק הוא 'לא פוליטי'.
אין מאבק שאיננו פוליטי, ואני כאיש מאד פוליטי מסתכל מהצד ושואל את כולם איפה הם היו.
איפה הם היו כשבחרו בתאצ'ריסט כמו ביבי ובליברמן שלבת שלו יש בגיל עשרים מיליונים בחשבון הבנק?
למה לא זכור לי שמצביעי ש"ס הענישו אותה בקלפי אחרי שגרמו להתפטרותו של שריד ממשרד החינוך (כל ראשי המועצות הכי ימניים בארץ בכו כשהוא הלך).
מאיפה בדיוק יקחו את הכסף? מההתנחלויות? זה פוליטי, מהחרדים? זה פוליטי, מהקיבוצים ? גם כן פוליטי.
רוצים פתרון לבעיות הדיור? מה בדבר תחבורה ציבורית בשבת? בהחלט יש מצב שסטודנט באוניברסיטת תל אביב ילך לגור בלוד אם הוא עדיין יכול לקפוץ בשבת לים בלי להחזיק רכב.
זה כמו המחאה לשחרור גלעד שליט, להגיד לממשלה 'תעשו משהו' זה יפה מאד, להגיד מה לעשות זה כבר פוליטי – איש ימין יגיד שצריך להפציץ את עזה, איש שמאל יגיד שצריך לשחרר אסירים – לשבת ולהגיד 'רוצים את גלעד בבית' או 'רוצים לגור בשכר דירה נורמלי' זה לגמרי מובן ואין מי שלא מסכים עם זה, אבל בשורה התחתונה צריך להגיד – על חשבון מי.

ראשית, גם לי אין פייסבוק (זה כלכך 2010…) היום זה גוגל פאלוס זה הכחול החדש.

שנית, המחאה היא בהחלט פוליטית, רק שאנו נוטים לזהות פוליטית עם מפלגתי, וזהו המקור להון הפרלמטרי של של ישראל ביתנו וקדימה.

שלישית, כלכלה אינה מדע (אינה מנהגת לפי חוק הכלים השלובים ואינה סכום אפס) היא פוליטיקה.

הקריאה "תעשו משהו" היא לכשעצמה פוליטית. היא התשובה לטענה של ה"הכל דבש, תראו את יוון".

המעשה הוא בידי הממשלה. יש ממשלות שמוכנות לשלוח ארבע מטוסי תובלה ללב אפריקה או פלוגת סיירת מטכ"ל לביר נאבאללה, ויש ממשלות שמעדיפות להסתתר מתחת לשולחן ולקוות שכל זה יעלם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.